ממסגרות לאספנות // איציק יעקובוביץ
יעקבוביץ שהתפרסם בעבר כ'איציק המסגר', שימש כיו"ר הוועד המנהל של קבוצת בית"ר ירושלים. כיום הוא הבעלים של מלון 'בית אביטל' ברחוב יפו ליד השוק, ובעשר השנים האחרונות החל ברכישה ואחזקת רכבי אספנות. נשוי, אב לשלושה וסב לארבעה.
איך הכל התחיל?
"הגעתי לגמרי במקרה לאירוע מפגש של מועדון החמש (מועדון רכבי האספנות בישראל- ק"פ) ישר נדלקתי על הקטע והחלטתי לקנות לעצמי רכב משלי. הרכב הראשון שרכשתי היה רולס רויס מודל 1978, שעלה בשעתו 225 אלף שקל. התחלתי לנסוע איתו מדי פעם לאירועים או סתם ברחוב ונדהמתי מכמות ההתלהבות ותשומת הלב שזה משך. עצרו אותי ברחוב, הצטלמו ליד הרכב ונהיה עניין גדול. מאוד התלהבתי מכל העניין והרעש שנהיה מסביב. עד היום אני מעלה תמונות בוואט אפ ובפייסבוק ומקבל המון פידבקים חיוביים".
כמה שעות בשבוע אתה משקיע בזה?
אני פנסיונר ויש לי זמן פנוי רב שאת מרביתו אני משקיע בתחביב . צריך הרבה טיפולים, תיקונים, מפגשים עם בעלי רכבי אספנות בכל הארץ, נסיעות ותהלוכות וגם מכירה וקנייה. הכל לוקח זמן. אבל זה לא בא על חשבון המשפחה או שום עיסוק אחר".
מה היקף האוסף כיום?
"ראשית זה משתנה מדי פעם. מעבר לזה אני לא מפרסם כבר כמה רכבים יש לי בדיוק. מה שאני יכול להגיד זה כשהשיא שלי הגיע בשעתו לעשרה רכבים ואז קיבלתי על עצמי החלטה עקרונית שאם אני רוצה לרכוש רכב אספנות נוסף אני קודם כל מוכר רכב אחד מהאוסף".
יחסי משפחה- תחביב?
" בת הזוג שלי מאוד מפרגנת וזורמת עם השיגעונות שלי. אני כמובן גם לוקח אותה לנסיעות מיוחדות ברכבים העתיקים".
שכנע אותנו:
אני ממליץ בחום על רכבי אספנות. יש בזה המון התעסקויות. זה אומנם תחביב לא זול בכלל ומתאים בעיקר לבעלי הון שמוכנים להשקיע כסף וגם זמן בתחביב אבל זה שווה כל רגע וכל שקל.
חשוב לציין שגם מבחינה עסקית מדובר בתחביב משתלם כיוון שבניגוד לרכבים חדשים שהערך שלהם רק יורד עם הזמן ברכבי אספנות זה בדיוק להפך וכל רכב עתיק שאני רוכש הערך שלו רק הולך ועולה. אז זו גם השקעה טובה לאורך זמן".
ועוד משהו: "שנתיים אחרי שהתחלתי עם התחביב העיקרי התחלתי גם עם תחביב "קטן" יותר תרתי משמע: אוסף של מודלים מניאטורי של רכבים קלאסיים. יש לי היום כבר 370 דגמים שונים של רכבים מכל התקופות. חלק ניכר אצלי בבית ויש גם לא מעט במלון בלובי ובכלל. כאן אני פחות מוגבל במקום האחסון והתצוגה וגם בעלויות של הרכבים."
נוגע בשמיים // אסף אובספלד
אובספלד (48) בעלי קפה ארומה במושבה הגרמנית ועורך דין פעיל במשרד בעיר. לפני כ־18 שנים הוציא רישיון טיס, ומאז התחביב שלו זה להתעופף בשמי הארץ (וקצת בחו"ל). נשוי ואב ולארבעה.
איך זה התחיל?
"תמיד חלמתי ורציתי להיות טייס בצבא אך זה לא התאפשר, עד שביום ההולדת ה־30 קיבלתי מתנה, לעשות קורס טיס אזרחי והקדשתי לזה את כל כולי. כל פעם שאני ממריא אני מתמלא התרגשות מחדש".
מה הטיסה עושה לך?
"אני עובד גם בקפה וגם בעריכת דין, מאוד אינטנסיבי, המון שעות ביום. אני חייב לתת לנפש להתנתק מהכל לכמה שעות. זה בריחה למציאות חלופית ולהיות לבד, אתה עם עצמך. במנחת בראשון לציון אנחנו עושים גם המון התנדבויות שמטיסים ילדים עם מוגבלויות. זה נותן להם המון וגם לי. זה הכי ממלא בעולם לשתף מישהו באהבה שלך".
כמה זמן אתה משקיע בזה ולאן אתה טס?
"אני טס בערך שתיים שלוש כל עשרה ימים.זה אולי תחביב אבל ההיפך מחובבנות. חייבים להיות סופר מקצועיים, וכל הזמן לתרגל ולשמור על כושר. בדרך כלל אני טס בשמי הארץ מהצפון ועד אילת אבל יצא לי לא פעם גם לטוס לחו"ל ליוון ולרודוס. הכי רחוק בנתיים הגעתי כבר עד לאיטליה.
נראה תחביב יקר.
"בניגוד למצופה דווקא לא מדובר במשהו שמצריך השקעה כל כך גדולה. אני מחזיק בבעלות במטוס קל עם מספר שותפים וזה כמו עלות של רכב בינוני".
יחסי תחביב־משפחה?
"אשתי מקסימה ומבינה. אנחנו מגיל 18 ביחד והיא מכירה אותי יותר טוב מעצמי ויודעת שאני צריך את זה. טיס מצריך המון זמן וגם סיכון רב, כך שהעיסוק בזה מתאפשר רק בתנאי שהיא מקבלת את זה במאה אחוז. היא טסה איתי עשרות פעמים וגם את הילדים אני לוקח מדי פעם".
שכנע אותנו.
"ממליץ בחום. אם זה החלום שלכם או שיש לכם חלום אחר הגיע הזמן להתעורר, לדלג על החששות והפחד ולהגשים אותו".
עוד משהו: יש לי תחביב נוסף - צלילה. אני צולל 28 שנה ויש לי כבר 3 כוכבים. כמו טייס זה גם להתנתק ולהיות רק עם עצמך".
חושבת דרך הקופסה // גילי קלינברגר
קלינברגר(50) נשואה פלוס 3. רכזת הקהילה של מבקשי דרך , קהילת הרפורמים בש"י עגנון. בזמנה הפנוי של 16 השנים האחרונות, היא אוספת ומשחקת במשחקי קופסה מודרניים.
איך התחלת?
"חיפשתי בגוגל משחקי חשיבה ואתגר מקוריים שלא מוכרים בחנויות הרגילות. מצאתי קבוצה מאורגנת של מבוגרים שנפגשים ומשחקים באופן קבוע משחקי קופסה. הצטרפתי אליהם ומאז אני בעניין
כמה זמן זה 'גוזל' ממך?
נפגשים פעם בשבוע למשחק קבוצתי שלוקח בין שעתיים לארבע שעות. חוץ מזה יש מדי פעם סופי שבוע מרוכזים שנפגשים שחקני חובבים מכל רחבי הארץ ומשחקים במשך יומיים רצופים. אני גם קוראת ספרים וחוברות ורואה סרטונים והייתי אפילו בתצוגה בינלאומית בגרמנייה שכולה הוקדשה למשחקי קופסה."
וכמה כסף?
"השקעה לא כל כך גדולה, אם מחשבים יצירה למסעדה או סרט למשפחה. זה בילוי חד פעמי שמסתכם במאות שקלים. ובאותו סדר גודל אפשר לרכוש משחק איכותי ולשחק בו מספר פעמים רב. סך הכל עד היום השקעתי סדר גודל של עשרים אלף שקל שהתפרסו על 16 שנה."
מה ההיקף האוסף שלך?
"יש לי כיום 170 משחקי קופסה שונים. מרביתם במדפים בסלון על קיר שלם".
יחסי משפחה־תחביב?
"הבן זוג שלי עובד בעבודה אנליטית אז בשבילו המשחקים האלה זה כמו המשך העבודה. אבל לפעמים הוא מצטרף אלי. הילדים הגדולים, מעל לעשרים, מצטרפים מדי פעם ואפילו החבר של הבת שלי התלהב והוא בעניין".
שכנעי אותנו.
"זאת הנאה גדולה בקטע חברתי. למתחילים הכי טוב זה להתחבר לקבוצה. זה יותר מונגש וידידותי ללמוד את ההוראות ממי דכבר שולט ויודע במקום לקרוא את החוברות על כל החוקים. אנחנו בקבוצה תמיד שמחים לקבל חברים חדשים. העניין הוא פחות תחרותי ויותר חברתי והעיקר שמשחקים במשחקים שאתה בוחר ואתה מלמד את כולם".
עוד משהו: פעם הייתי מציירת ציור אבסטרקטי בצבעי שמן והזנחתי את זה בשנים האחרונות. זה עוד תחביב כיפי מסוג אחר, ומקווה לחזור לזה."
מרכיב מנות ומודלים // מיכאל כץ
כץ, 51 שף ומרצה בכיר בבית הספר לבישול הגדול בארץ 'דן גורמה'. ברזומה שלו הקים וניהל את מסעדת 'מיכאל ואנדרו' המיתולוגית בבית הקונפדרציה, השף הראשי של קבוצת מסעדות 'אדום', פתח וניהל את קפה חבה בשוק. והיה למורה הישראלי הראשון, ועד עתה היחיד, בקורדו'-בלו בלונדון. איכשהו בלו"ז הבלתי אפשרי שלו הצליח לשמר את אהבתו לבניית מודלים של אוניות, רכבות, מטוסים, תחביב אותו החל כשהיה בן 8. נשוי פלוס 2
איך הכל התחיל?
"חבר ילדות טוב שלי קיבל מאנגליה כמה דגמים של מטוסים לבנייה עצמית. ישר כשראיתי את זה מאוד התרגשתי, זה הקסים אותי ותפס אותי חזק ממש כמו דיבוק. מאז אני חי את החלום בונה הכל מאפס, רק מקבל עצים וחומר גלם והוראות. עכשיו אני בונה רכבת שהיא מודל בתוך מודל. זה מאוד מעסיק אותי ואני קורא הרבה חומר רקע על הרכבת עצמה ואחר כך גם על המודל".
כמה זמן אתה משקיע בזה?
"לבנות מודל חדש לוקח שנה ולפעמים שנתיים. לרוב אני בונה בלילות, ולפעמים אני יכול להיתקע כמה ימים כשאני לא יודע איך להרכיב איזה חלק ואז אחר כך משלים את הפער. אין שבוע שאני לא מתעסק עם זה".
כמה עולה כזה תחביב?
"כל מודל כשלעצמו יקר מאוד, החל באלף דולר לערכה. אני רוכש בדרך כלל אחד או שניים וזה מספיק לשנה, כך שבראייה שנתית זאת לא הוצאה כבדה מדי."
יחסי משפחה־תחביב?
"אשתי מאוד מפרגנת וגאה בזה. וגם הילדים. אני מניח את המודלים בסלון וזה חלק מאיתנו. הילדים לפעמים מביאים חברים לראות. זה חשוב מאוד לכל אדם באשר הוא שיהיה לו תחביב או עיסוק ויהיה פעיל ויצירתי, ילדים או מבוגר. העולם הפנימי שלך מתעשר וכל הסביבה הקרובה זוכה. בית שמלא יצירה הופך את הבית למשהו אחר, מלא אנרגיה ושמח"
שכנע אותנו
יש אין סוף תחביבים, וכל אחד צריך רק לבחור מה שהכי מדבר אליו. שלא כמו פעם, היום הרבה יותר קל לפתח תחביבים ויש המון הדרכה ברשתות החברתיות. עד היום אני ממשיך ללמוד לקרוא להתעמק ואפילו מתכנן עוד להפגש עם מומחה בתחומי העניין שלי להתמקצע עוד. אין לזה סוף".
עוד משהו: יש לי אוסף תפריטי מסעדות מכל העולם ורובם חתומים על ידי השף, ממסעדות עם כוכבי מישלן וכמובן מכל המקומות בהם עבדתי והתמחיתי. ביניהם גם התפריט הראשון ממסעדת אוקיינוס של אייל שני. חוץ מאוספים ובניית מודלים אני אוהב לנגן ויש לי שתי מערכות תופים: רגילה ואחת אלקטרונית עם אוזניות, שאני יכול לפעמים לתופף בשתיים בלילה בלי להעיר אף אחד ושנמאס מהתופים אני עובר לפסנתר."
