בהצהרתו מהשבוע שעבר אמר ראש העירייה משה ליאון כי לא יאפשר בנייה בסביבות הדסה ובעמק לבן. בכך אותת ליאון כי הוא ער לקולות הרמים העולים מן הציבור ומארגוני הסביבה, בנוגע לשמירה על הרי ירושלים – הנכס הסביבתי הערכי ביותר, של העיר. אין ספק שזו זו הצהרה חיובית לסביבה. אם כן, מדוע ראש העירייה לא זוכה לברכות, מפה לפה? ליאון יכול, ואף יזכה להערכה והוקרה, אם ישלים את המהלך שהחל בו, ויודיע על הסרת תמיכתו והתנגדותו הנחושה לכל בינוי של שכונות וכבישים בהרי ירושלים, ממערב לעיר.
אנו קוראים לו לבוא ביום שלישי, 15 ביוני, לישיבת המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ולהודיע לחברי המועצה כי תוכנית 'ההפרדה המפלסית בצומת אורה' איננה נחוצה והיא בסך הכול מטעה, לחלקו הראשון של כביש הטבעת המערבי, שעלול להתחיל בצומת אורה ולהסתיים במחלף חמד. יתכבד ראש העירייה להסביר לחברי המועצה הארצית, כי יש לבטל את הכביש הזה, ועימו תבוטל גם תכנית רכס לבן, אשר תלויה בו ולא תצא לפועל, בלעדיו.
לאחר מכן, שראש העירייה יודיע לוועדה המחוזית כי הוא מסיר את תמיכתו מתוכנית רכס לבן והוא קורא לה לקבל החלטה אמיצה בעניין. כמובן שהוא, כיו"ר הוועדה המקומית, לא יוציא כל היתרי בנייה לתוכנית זו. הוא יכול להוביל מהלך של תשלום כסף ליזמי ההתחדשות העירונית, ביחד עם הממשלה ועם רשות מקרקעי ישראל.
בהמשך לכך, ראש העירייה יוזמן להוביל, ביחד איתנו ועם הברית לחיזוק ירושלים ושמירה על ההרים סביב לה - את קידום המרחב השמור, או גן לאומי "הרי ירושלים ומעיינותיה".
רק כך דורות של ילדים, יגדלו אל הרים מוריקים, מעיינות מפכים, וצבאים מלכותיים. הטרסות יישמרו ויעידו על ההיסטוריה של כולנו.
- הכותבת היא מנהלת בקהילת ירושלים של החברה להגנת הטבע
לעדכונים נוספים – חדשות ירושלים
