משבר הקורונה שמסרב לגווע, הכניס להקפאה ענפים רבים בתעשייה ובמשק. בעוד שרוב הזמן עיקר הכותרות עוסקות בחינוך ובבעלי החנויות והעסקים, כבר נהייתה מוסכמה שעל אף חשיבותם של מוסדות התרבות אלה יהיו מבין האחרונים שיוכלו להפתח מחדש ולשוב לפעילות סדירה.
בסופו של דבר, המוזיאונים והתיאטראות בנויים על קהל רב השוהה בחלל אחד, לרוב סגור. מעבר לזה מדובר במוסדות שעבור הציבור הרחב הם נתפשים כמקומות בילוי ולא כצורך חיוני ומיידי. כל מכוני התרבות בבירה ספגו מכה כלכלית קשה, חלקם על סף קריסה וכמעט לאף גורם שהתראיין אין מילה טובה לומר על התנהלות הממשלה ביחס אליהם. זו תמונת מצב של ענף התרבות בעיר:
מוזיאון ישראל: יציבים אך מקווים לסיוע מהעירייה
"לאורך 55 שנות קיומו, איתנותו הכלכלית של המוזיאון התבססה בעיקר על הכנסות עצמיות הודות להיקף גדול של מבקרים ישראלים ותיירים מחו"ל שראו במקום אתר חובה לבאים לירושלים", אומר עידו ברונו מנכ"ל מוזיאון ישראל, "לכן פעלנו רבות בחודשים האחרונים לגיוס תמיכה מהמדינה ומתורמי המוזיאון ברחבי העולם. אני שמח שעמדנו במשימה והשגנו רשת בטחון כלכלית למוזיאון. אני מקווה שנקבל את תמיכת המדינה המיוחדת שאושרה לנו, וכך שנסיים את 2020 באופן מאוזן, ונוכל להציג תקציב מאוזן גם ל 2021.
"לצד זאת, אני רוצה להדגיש כי רוב המוזיאונים מבוססים על תקציב עירוני ואילו מוזיאון ישראל, כמעט ואינו נתמך כלל על ידי עיריית ירושלים. אני בהחלט מקווה שהעירייה וראש העיר יפעלו למען המוזיאון ויקלו עלינו בחיובי ארנונה בשנים הקרובות ואולי אף יסייעו בתמיכה נוספת".
אלו פעולות ננקטו עד היום בכדי לייצר הכנסות ולמזער הוצאות? בחנתם אפשרויות למכור יצירות או לממש נכסים?
"צמצמנו את ימי הפעילות ל-4 ימים בשבוע. לא הזדקקנו ללקיחת הלוואות ואת שערי המוזיאון פתחנו מחדש רק לאחר שהועברה אלינו תרומה בסך 4 מיליון דולר מאגודת הידידים של בארה"ב. כמו כן קיבלנו תרומות ייעודיות לימי המשבר מאגודות נוספות בעולם, ובהם אגודת הידידים הישראלית של המוזיאון שרכשה השנה יצירות אמנות ישראלית בשווי 625 אלף שקלים. מדובר בכסף שמגיע לאמנים ולאמניות, תמורה לעבודתם. לא שקלנו למכור חפצי אומנות, ובאשר לנכסי נדל"ן ברשות המוזיאון, נבחנות כל העת מה הן הדרכים הטובות ביותר להפיק מהם תועלת כלכלית, ללא קשר לתקופת הקורונה. מה שכן, כיום למוזיאון אין חובות".
האם המוזיאון נערך להפעלה של אגפים מסוימים במתכונת הדרכון הירוק למחוסנים?
"חשוב להבין שגם בימי הקורונה, טרום החיסונים, מוזיאון ישראל בטוח למבקרים - חללי המוזיאון גדולים, מרווחים ומאפשרים הקפדה על כללי הריחוק החברתי וההגנה על בריאות הציבור. אולמות התצוגה של המוזיאון והמרחבים הציבוריים הפתוחים, מאפשרים שפע של פעילויות ואפילו שימשו בין הסגרים כשטחים אלטרנטיביים לקפסולות במוסדות החינוך באופן שאיפשר למידה".
האם המוזיאון יהיה מסוגל לשוב ולפעול במתכונת מלאה כשיסתיימו הגבלות הקורונה או שתאלצו לנקוט קיצוצים ושינויים כגון צמצום כח אדם וביטול חלק מהפעילויות?
"צמצום כוח אדם לא נמצא על הפרק.העובדות והעובדים הם הנכס המרכזי והיקר ביותר של המוזיאון ונעשה הכל כדי לשמור עליהם.
"אני מזכיר שחלק מרכזי מההכנסות של מוזיאון ישראל מבוסס על תיירות חוץ, על הדרכות לקבוצות ועל אירועי תרבות. אנו לא רואים עדיין את האופק בהקשרים האלו. על כן בינתיים אנחנו נמשיך לנקוט במדיניות שמרנית מבחינת ימי הפתיחה של המוזיאון, צמצום בתקציב התערוכות ובאירועים. לשמחתנו, אין ביטולי מנויים והתוקף שלהם הוארך לתקופה שבה המוזיאון היה סגור".
תיאטרון ירושלים: בין 6-7 מיליון שקל גירעון
"המצב הכללי עגום. המצב הכספי של תאטרון ירושלים בכי רע", אומרת מנכ"לית התיאטרון, יפעת צחי קיראל. "על פי הצפי שלנו נגיע בשנים 2020 ו־2021 לגירעון מצטבר שנע בין שישה לשבעה מיליון שקל. לצערנו הממשלה ושר התרבות לא חושבים שצריך לתמוך בנו או בהיכלי תרבות אחרים. אבל אנחנו נחזור לפעילות מלאה בכל מקרה כשהמצב יתאפשר".
אז איך מתנהלים כספית, לקחתם הלוואות?
"כרגע לתיאטרון יש כספי גישור שמאפשרים לנו להתחיל לפעול מחדש בלי לקחת הלוואות ולהחזיק מעמד עד שיגיעו הכספים והתמיכות הממשלתיות. אנחנו נגייס כספים מעוד גופים ומוסדות אבל קודם כל המדינה צריכה להכניס את היד לכיס, ואחר כך נמשיך הלאה. מיד עם חידוש הפעילות שלנו יהיה לנו גם תזרים הכנסות".
איך אתם מתנהלים מול אלפי המינויים, האם היו ביטולים ונדרשתם לשלם החזרים?
"יש לנו את אחד ממפעלי המינויים הגדולים במדינה. בסך כל המסגרות מדובר בכ־30 אלף מינויים. למזלנו הקהל מגלה בתאטרון ירושלים אמון רב ורק מעטים ביטלו את המינוי וביקשו את כספם חזרה. כמובן שנחזור לפעילות כל המינויים יקבלו את מלוא ההצגות וההופעות השונות לפי כל מינוי ומינוי".
בין הסגרים בקיץ ניסיתם לחזור לפעילות תחת ההגבלות?
"כל ניהול משבר הקורונה בנושא התרבות הוא הזנחה פושעת של הממשלה. הכל מעוות. נערכנו והסדרנו מערכת איוורור מיוחדת ליניקת אוויר וזה לא יצא לפועל. אחר כך התחלנו לעשות אירועים בחוץ באוויר הפתוח בקיץ אבל אחר מספר ימים סגרו אותנו מחדש. ניהול המשבר הוא כשלון אחד גדול. אני רק מקווה שאת החלק הקשה והארוך כבר עברנו".
מה צפי החזרה לפעילות ואיזה חידושים מחכים לקהל שיגיע?
"יש חניון חדש ומרווח שכבר מוכן וייפתח כשנתחיל לעבוד. ניצלנו בינתיים את הזמן כשהכל סגור ועשינו שיפוצים מקיפים. קבוצת טלביה גם זכתה במכרז ותקים מסעדה חלבית חדשה בקומת הלובי בכניסה וקונדיטוריה ובית קפה בקומה השנייה. אני מקווה שהחל בחודש מרץ נתחיל בפעילות חלקית ואחרי אפריל נעבור למתכונת מלאה. אני רק מקווה שנצליח להחזיר את כל העובדים. השנה זו גם שנת היובל להקמת התאטרון ולקראת הרבעון השלישי ננסה לערוך הפקה חגיגית לציון האירוע".
'ארצות המקרא': רגע לפני קריסה
"בקיץ עוד היתה תקווה באוויר. התאפשר לנו לפתוח מחדש אבל הסגירה הנוספת היתה מכת מחץ וחנקה את כל היוזמות שהתחלנו לעבוד עליהן", אומרת מנכ"לית מוזיאון ארצות המקרא, יונית קולב. "סיימנו את שנת 2020 בגרעון משמעותי בסדר גודל של מיליונים. אין לנו את הדו"חות הכספיים הסופיים אבל המצב לא נראה טוב".
מבחינה פיננסית, המוזיאון יוכל להמשיך להתנהל ולפתוח מחדש את שעריו מחדש כשהמצב יאפשר זאת?
"התקופה האחרונה היתה ממש מצב סכיזופרני למוסדות התרבות, לא יודעים מתי פותחים ומתי שוב סוגרים ולכמה זמן. כך אי אפשר לעבוד. אומנם עכשיו החיסונים הגיעו אך עדיין נכנסנו לגל החמור ביותר של מספר הנדבקים. אין למעשה נקודת סיום ברורה ואנחנו כבר נמצאים בדאגה קיומית למוסד".
יש מצב שהמוזיאון לא ישרוד וייאלץ להיסגר?
"אני מאמינה שהמוזיאון לא ייסגר כל כך מהר ולא יאפשרו לזה לקרות. יש כאן אוסף פרטי נדיר ברמה עולמית. זה מוזיאון שהוקם מכספים פרטיים בלי שקל של כסף ציבורי, אבל עם השנים המוזיאון הפך לעמותה הנתמכת גם מכספי ציבור. כבר השתמשנו ברזרבות שהיו לנו, וכעמותה אין באפשרותינו להיות במינוס בחשבון. יש הוצאות ואין הכנסות וכבר אין לנו מהיכן לקצץ: אכלנו את החסכונות, נאלצנו לפטר עובדים ונשארנו עם צוות שלדי, ועדיין כמוזיאון יש לנו פעולות והוצאות קבועות על פי חוק".
העירייה, המדינה ואפילו קרנות כגון קרן ירושלים לא יכולים לסייע להחזיק אותכם?
"יש בעיה קשה בסדר העדיפויות של המדינה. תרבות זה לא מותרות. הקימו כאן ממשלה מנופחת עם 36 שרים ועכשיו הולכים שוב לבחירות. זה אומר דרשני. איך איפשרו לפתוח את הקניונים בדיוק בבלאק פריידי ואותנו הותירו סגורים? אנחנו יותר מרווחים, חללים הרבה יותר גדולים ועם כניסה אחת למוזיאון יש לנו שליטה מלאה על מספר הנכנסים. אז ברור שמשהו כאן היה לא הגיוני.
"בעירייה ובקרן ירושלים יש באמת המון רצון טוב ומנסים לסייע, אך האמצעים והיכולות שלהם מוגבלים. בכלל מדובר בפגיעה מערכתית שכולם ניזוקו ואין משאבים להציל את כולם".
החאן: "התיאטראות לא יחזרו למה שהיה"
"התיאטרות ספגו מכה קשה ובהם גם 'החאן' אבל התקציבים מהמדינה המשיכו להגיע, ואנחנו לא מודאגים מאפשרות של סגירת התאטרון", אומרת מנכ"לית 'החאן', אלישבע מזי"א. "בהנחה שתוך שלושה חודשים נחזור לעבוד, את שנת 2021 עוד נצליח לעבור. אני יותר מוטרדת מהמצב בעוד שנתיים שלוש. המשבר הכלכלי לא יעלם ברגע ולמי שנמצא במצוקה כלכלית בטח לא ילך להצגות תיאטרון. גם במלחמת יום כיפור הטראומה הגיעה בדיליי".
בתיאטרון החאן השקיעו משאבים רבים ונערכו עד לאחרונה להפעלה מיידית של המקום בשטח פתוח על ידי קירוי החצר הפנימית, התקנת אמצעי חימום והתכנון היה להעלות שם הצגות בפני לא יותר מ־60 איש. אבל בסוף, עם ההחלטה על הסגר השלישי, המיזם ייאלץ לחכות לימים טובים יותר. בקיץ הוא היה התיאטרון היחידי בארץ שעוד הופיע. המופעים נערכו באויר הפתוח בגן הפעמון, בימין משה וכן במבנים קהילתיים ברחבי הארץ. לאחרונה הקליטו שחקני הבית שיר מחאה על המצב הקשה אליו נקלעו בעל כורחם.
מזי"א: "כל המצב מתסכל ולא תלוי בנו. בסגר הראשון כולם יצאו לחל"ת כולל אותי. לפני הקורונה היינו מופיעים בכל הארץ והיתה לנו הצגה, 'סיפור על אהבה וחושך' שהרבה כבר הזמינו אותה, וכמובן שעכשיו הכל מוקפא או מבוטל. כל התיאטרות להערכתי לא יחזרו למה שהיה כאן לפני הקורונה".
מה אפשר ועושים עכשיו במגבלות הקיימות?
"בשנה נורמאלית התיאטרון בכלל בפגרה באוגוסט, אלא השנה כשהתאפשר לנו לעבוד דווקא בקיץ, ישר ביטלנו את החופשה והשחקנים העלו הצגות בכל ערב. הופענו בהרכבים קטנים גם בבתי אבות והעלנו הפקות במתנ"סים בשכונות. עכשיו נתחיל כבר בחזרות להצגה חדשה שתעלה בעוד מספר חודשים כשנפתח מחדש. אנחנו עובדים עם קאסט כפול במידה ושחקן זה או אחר ייכנסו לבידוד או יידבקו".
מוזיאון המדע: "מתגעגעים לרעש של הילדים"
למרות שמוזיאון המדע היה סגור כמעט בהשנה החולפת, פרט לימי החנוכה, הצליחו שם לשמור על איזון תקציבי. המוזיאון הקים שני אולפנים לשידורים ופעילויות און ליין בזום לבתי ספר.
מנכל"ית המוזיאון, מיה הלוי סיפרה:" בסוף השנה הצלחנו לסיים באיזון תקציבי. בזכות משרד התרבות והעירייה. הם אמרו לבתי הספר שימירו את התקציבים לפעילות במוזיאון במסגרת סל התרבות לפעילויות מקוונת. התמיכות הציבוריות נשארו והעלויות שלנו, כשמקום סגור, ירדו. לפתוח מוזיאון ולהפעיל אותו כרוך בלא מעט הוצאות ועלויות ואת זה הצלחנו לחסוך. חוץ מזה קרן ירושלים גייסה עבורנו תרומה ייעודית לצורך הרחבת הפעילות המקוונת. את העובדים החזרנו לעבודה מלאה כבר באוגוסט. אנחנו עובדים בקפסולות חצי שבוע מהבית וחצי מהמוזיאון ומתחלפים. אנחנו מייצרים תכנים חדשים וגם נערכים לתערוכות גדולות. הראשונה לקראת פסח ותערוכה נוספת בקיץ.
למה אתם הכי מתגעגעים?
"לרעש של הילדים והמבקרים במוזיאון. הכנו גם כמה חידושים במקום. בסוף מגפת הקורונה נמשיך בחלק לא מבוטל מיצירת התכנים ופעילות מקוונת וגם נקים אולפן נייד".
הגן הבוטני: השכרת שטחים, ישיבות והרצאות
בגן הבוטני ,שבו התאפשרה פעילות באופן יחסי למוסדות תרבות ופנאי אחרים בעיר, עקב היותו בשטח פתוח, עשו קיצוצים והורידו משמעותית את ההוצאות אבל גם יצרו מקורות הכנסה יצירתיים חלופיים. בין השאר המוזיאון השכיר שטחים פתוחים בגן למפגשי עבודה, ישיבות והרצאות של גופים וחברות פרטיות. הקימו האב ללימודים לסטודנטים עם פינת קפה לצד העצים והצמחים והוציאו שתי הפקות ענק בקיץ, והשניה ממש בימים אלה תוך לקיחת סיכון כלכלי מחושב ויצירת רשת ביטחון כלכלית בעזרת הרשות לפיתוח ירושלים. את השנה הזו הם אפילו יסיימו עם קצת רווח.
מנכ"ל הגן, תום עמית: "את ההפקה הנוכחית של לילות הגן המוארים עשינו נגד כל הסיכויים ולמזלנו זה הצליח. כאשר הקמנו את התשתיות כאן תוך חמישה ימים דיברו אז בממשלה בכלל על עוצר וסגר לילי, שלא יצא בסוף לפועל. למדנו שאין מה לדבר על אירועים בחורף בחוץ, בטח לא בלילות הירושלמים הקרים. אבל הקהל הצביע ברגליים וכל לילה הגיעו לכאן 1,500 מבקרים. בשבועיים האחרונים של הסגר המחורר הפסדנו הכנסות של מאות אלפי שקלים.
"כל ההפקה היתה סיכון שהכל ילך לטמיון אבל פנינו להרל"י והצלחנו שיתנו לנו גב כלכלי של רשת ביטחון בסך 600 אלף שקל. בסוף לא הפעלנו אותה. אבל זה היה מה שאפשר לנו להרים את כל ההפקה. גם באירועי הקיץ היתה אי ודאות גדולה וחששות כבדים ואז לקחנו איתנו את הספקים שייכנסו כשותפים וייקחו חלק מהסיכון הכלכלי. בסגר השני הספקים נמצאו כבר במצב הרבה יותר גרוע מבחינת תזרימית כך שזה כבר לא היה רלוונטי. בסגר הראשון הוצאנו, כמו כולם, את מרבית העובדים לחל"ת אבל כבר החזרנו את כולם בחזרה ובמקום שלושה עובדים, שנאלצנו לפטר אז, אנחנו מחפשים היום עובדי גינון חדשים ובגלל התנאים".
מה הצפי והתוכניות לשנה הקרובה?
"השגנו אתר חדש ומיוחד עבור ילדים לתקופת הסגר, אנחנו נעדכן להפקות גדולות באביב ובקיץ וכבר מנהלים משא ומתן להבאת תערוכת חרקי ענק הידראוליים מחברה קנדית. חוץ מזה אנחנו עובדים על הפקה של מציאות רבודה שתפתח בשיתוף עם עוד גנים בוטנים בעולם במקביל. זה יהיה כאן בירושלים, בארצות הברית, בריטניה והאיחוד האמירויות".
