המלחמה נגד ההתחרדות בגבעה הצרפתית: בתקופה שבה חילונים רבים טוענים כי הוא מאפשר לעיר להתחרד, עתירה מינהלית טוענת כי בגבעה הצרפתית החרדים מופלים, היות והרשות מונעת מהם פתיחת מוסד חינוכי לבנות מהמגזר.
לוחמה בשטח בנוי
בתקופת ראש העירייה הקודם ניר ברקת נחסמה כניסה של מוסדות חינוך חרדיים לשכונות מעורבות, ובהן קרית יובל, רמות והגבעה הצרפתית, במסגרת מה שכונה 'מתווה השכונות'. אבל מאז הבחירות הנציגים של המגזר בקואליציה דרשו לפתוח גנים ובתי ספר בשכונות המעורבות, שבהן חל גידול משמעותי באוכלוסייה החרדית.
במאי 2020 חשף mynet ו"ידיעות ירושלים" כי ליאון גיבש הסכם מיוחד עם רבנים ירושלמים בכירים מהמגזר הליטאי. היוזמה, שכונתה 'מתווה ליאון', מאפשרת כניסה של מוסדות חרדיים לשכונות מעורבות.
בפברואר 2021 קיבלו הורים חרדים בצפון ירושלים הודעה על פתיחת בית ספר חרדי של המגזר בגבעה הצרפתית. עד כה היו בשכונה רק גני ילדים המיועדים לחרדים והתושבים החילונים חששו מהפרת הסטטוס קוו. המוסד החינוכי היה אמור להיות שלוחה של רשת החינוך 'בית יעקב' ולקלוט תלמידות בגיל 'יסודי' מהגבעה הצרפתית, רמת אשכול וגבעת המבתר.
חבר המועצה יוסי חביליו תקף בשעתו את היוזמה באופן חריף וטען כי מדובר בהפרה של הסטטוס קוו. "אני מתנגד נחרצות להכנסת בית ספר חרדי לגבעה הצרפתית", אמר. "זה יפגע באופי השכונה, יבריח את החילונים ויגרום להתחרדות המקום. בהסכם הקואליציוני שלי עם ליאון סוכם במפורש שיישמר הסטטוס קוו ולא יוכנסו בתי ספר חרדיים לשכונות חילוניות ומעורבות. אני מתכוון לפעול בכל הכוח יחד עם התושבים על מנת למנוע את זה", הצהיר בזמנו.
סיכול ממוקד
בעירייה טענו בשעתו כי הם "לא מכירים את היוזמה המתוארת". אלא שלטענת אנשי המגזר, כאשר הבינו בכיכר ספרא כי מדובר בתוכנית רצינית החליטו לסכל אותה. בתגובה התאגדו תושבים חרדים ודאגו להגיש עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בעיר, באמצעות עורכי הדין אוהד יאראק ודניאל טלמון ממשרד פירון ושות'.
לטענת הפרקליטים, ההחלטה של הרשות המקומית באוגוסט, שלא לאשר הקמת בית ספר לבנות בגבעה הצרפתית, "ניתנה מטעמים פסולים של אפליה על רקע דתי ופוליטי". עוד מבקשים העותרים מבית המשפט להורות לבטל את מדיניות העירייה שמונעת באופן גורף, כך על פי התביעה, פתיחת בית ספר לבנות המגזר החרדי, תושבות השכונה, בשל אפליה בלתי חוקית.
"מונעים חינוך בנות"
בעתירה נטען עוד כי הרשות המקומית מפלה לרעה את תושבי הגבעה הצרפתית שנמנים עם הציבור החרדי לעומת תושבי השכונה מהמגזר הדתי־לאומי והחילוני "ומונעת מבנות המגזר החרדי חינוך ראוי במרחק סביר מבתיהן". עוד נרשם בעתירה: "בשל סירובה של העירייה להקים בשכונה בית ספר לבנות מהקהילה החרדית החליטו העותרים ליזום הקמת בית ספר באופן עצמאי, אלא שמהלך מהסוג הזה מצריך שיתוף פעולה מצד העירייה שתקצה להם מבנה ציבור מתאים וכן תמליץ למשרד החינוך להוציא רישיון לניהול בית ספר".
עיסקת הנדל"ן
עוד כותבים מגישי העתירה כי כאשר התושבים הבינו שהעירייה לא תקצה להם מבנה לצורך הקמת בית ספר, הם פתחו במשא ומתן עם בעלים של נכס ששימש עד לסגירתו כבית אבות סיעודי. לטענת הפרקליטים, לאחר שהבשיל המשא ומתן בין הצדדים פנו גורמים במינהל החינוך בכיכר ספרא אל בעל הנכס כדי לוודא שלא ישכיר את המבנה לטובת הפעלתו של בית ספר חרדי. עוד נטען כי גם הוצע לבעלים להשכיר את המבנה בתשלום גבוה יותר, לצורך הפעלת מוסד חינוכי אחר שאיננו חרדי.
מכיכר ספרא נמסר: "העירייה לא הקימה בית ספר חרדי לבנות בגבעה הצרפתית, משום שכמות התלמידות בשכונה לא הצדיקה זאת".