תושבים בקרית יובל טוענים כי עם פתיחת שנת הלימודים תשפ"ב, הם גילו כי גדלה הסכנה הנשקפת לילדיהם בדרך לבית הספר. בדיוק לפני שנה דיווח "ידיעות ירושלים" כי הורים שהגיעו עם ילדיהם לקרית החינוך החרדית הפועלת בשכונה, גילו כי העירייה חסמה את הכניסה לרחוב אפשטיין. מתברר כי בעקבות תלונות רבות על מצוקת חניה, הוצב מחסום ורק תושבי הרחוב יכולים להיכנס אליו.
אלא שיש מרחק של מאות מטרים בין המחסום ובין המתחם שבו לומדים מאות תלמידים, בשלושה גנים עירוניים ובשני בתי ספר. ההורים חוששים לשלוח את ילדיהם הקטנים לבד, למרחק גדול. באזור הסמוך למחסום גם אין מקום חניה, ולכן ההורים נאלצים לחנות במרחק גדול או לעצור לא רחוק מהמחסום, ולתת לילדים לסכן את חייהם בהליכה בין המכוניות, עד לתחילת רחוב אפשטיין.
מני חדד (37), ששלושה מילדיו לומדים במקום, אמר השבוע: "מתי שהוא יהיה שם יהיה שם אסון, אי אפשר לברוח מזה. אם זה לא ייפתר, אף אחד לא יהיה אשם – לא הנהג שידרוס, לא הילד שקפץ לכביש, לא ההורים ששלחו את הילד לחצות כביש סואן לבדו. רק העירייה תהיה האשימה היחידה כי היא מפקירה מאות תלמידים הפקר גמור ללא שום פתרון או מענה".
אין מדרכות, אין סימון, אין נגישות
תושב נוסף שזועם על המצב הוא שמואל ציטרון (28), ששניים מילדיו לומדים בקרית החינוך. "אם העירייה מאפשרת מוסדות לימוד לכמה מאות תלמידים, היא צריכה לתת פתרונות הן להנגשה והן לתחבורה. לקחת רחוב ולשים מחסום וליצור כאוס שלם עם התושבים זה לא לעניין.
"אנחנו פשוט נאלצים לסכן את הילדים. אין שם מדרכות, אין דרך נגישה, אין סימון שילדים חוצים, בכל יום כמה ניסים גלויים מתרחשים לנגד עינינו. אנחנו מצילים את הילדים מגלגלים של אוטובוסים, כפשוטו. כולנו מאוד מתוסכלים, פנינו אל העירייה כמה פעמים ולמרות שהעירייה היא ששכרה את המבנים עבור מוסדות חינוך, התשובה שלה היא שאין מה לעשות", טוען ציטרון.
"מה שקורה למעשה זה שאנחנו עומדים ברחוב שמריהו לוין ופוקקים את הכביש הראשי שנמצא מרחק חמישה מטרים משם - רחוב הנטקה, המהווה את דרך הגישה היחידה להדסה עין כרם. מספיק שעומדים שם שלושה רכבים והכביש הראשי נתקע ואמבולנסים לא מגיעים להדסה. הכביש נתקע כל יום ואין לנו שום דבר לעשות כנגד זה. גם אנחנו נתקעים שם בעצמנו".
"אני כהורה גם לא רגוע כי אם חלילה אחד מהילדים נפצע שם במוסד אי אפשר להכניס לשם אמבולנסים בזמן כדי לטפל בילד", אומר חדד. "המחדל הוא עצום, ובכל יום שעובר ואין שם אסון זה נס. זו אזלת יד של העירייה בצורה קטסטרופלית. דיברתי עם כל העולם בניסיון לפתור את זה. האסון על רחוב שמריהו לוין פינת אפשטיין הוא על הקיר כל בוקר וכל צהריים. אין שם אפילו מפרץ לשים רכב, להוריד לחמש דקות ילד ולחזור. אתה רואה את ההורים מורידים את הילדים ומנסים להישאר כמה שיותר שניות על הכביש כדי לראות שהילד מגיע בשלום ובינתיים גם מגיע פקח ונותן להם דו"ח על החצי דקה הזאת שהם שומרים מרחוק על הבטיחות של הילד שלהם. זו רשעות ואטימות. למה מחכים? שיקרה פה אסון? שילד יידרס?".
הפעיל החברתי רונן בן יאיר: העירייה מאלצת את התושבים והורי התלמידים למצב בלתי אפשרי. כתושב העיר כואב לי לראות את האנדרלמוסיה באזור ועוד יותר מזה, להבין שבתוך כל זה ילדים שגובהם נמוך, נאלצים להתמודד עם זאת לבדם ללא כל סיוע מהוריהם עליהם הם נשענים. אני מקווה שהעירייה תמצא לכך פתרונות בהקדם".
מהעירייה נמסר: "מפאת גודלו של רחוב אפשטיין, לא ניתן להכיל את כמות הרכבים המגיעים למוסדות החינוך בבוקר ובצהריים. לשם איזון בין רצון ההורים לרצון התושבים במקום, הוחלט על מניעת כניסת רכבים לרחוב, למעט רכבי התושבים, ועל בניית מדרכה המובילה אל קריית החינוך".
