טקס מרגש ויוצא דופן נערך בהר הזיתים: בטקס נקבר סבון שכנראה יוצר מגופות של יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה. כבר במהלך השואה החלו להתפרסם דיווחים מבחילים ולפיהם הנאצים מייצרים סבון מרקמות של שומן אדם, ובפרט של יהודים. בין השאר ה'ניו יורק טיימס' דיווח על כך ב־26 בנובמבר 1942, דבר שהדהים בשעתו את מדינות המערב. מאחר שההיסטוריונים חלוקים בשאלה אם אכן היה ייצור סדרתי של סבון מגופות של יהודים, אין לכך אזכור במוזיאון 'יד ושם'. עם זאת, כאשר יהודים שומרי מצוות נתקלים בסבון שכזה, הם קוברים אותו בבית עלמין, כאקט של חסד אחרון עם הנרצחים.
קבר מיוחד
לפני כ־30 שנה היה אירוע דומה בעיר, שבו אותר סבון ועליו המילים RIF (קוראים זאת 'RJF'), וההערכה היתה שמדובר בראשי התיבותRein Judisches Fett, כלומר 'שומן יהודי טהור'. לכן הוחלט לקבור את הסבון בקבר מיוחד בהר הזיתים. "לאחרונה פנה אליי אדם שמכיר אותי הרבה שנים במסגרת עבודתי וסיפר לי שהוא מחזיק בידו סבון שנעשה משומן של יהודים שנרצחו בשואה", אמר השבוע חנניה שחור, לשעבר מנכ"ל חברה קדישא 'קהילת ירושלים'. "על הסבון היו מוטבעות האותיות RIF".
עוד בחדשות:
שחור מודה כי הוא מודע לוויכוח בין ההיסטוריונים בנושא. "יש פה כמה נושאים שלא ברורים במאה אחוז. אני לא בטוח שיש מישהו שיכול להגיד שזה רק שומן של יהודים. זה לא מוריד מהערך ההיסטורי. האם בכלל היה מצב כזה שייצרו סבון משומן יהודי, זה נושא שנוי במחלוקת, למרות שהחזקתי ביד שלי סבון וזה מה שהיה כתוב עליו. לצערנו זה לא הסבון הראשון שקברנו בהר הזיתים, וקברנו איפה שהסבון הקודם הוטמן, וגם דאגנו למניין ולאמירת קדיש".
מורשת משפחתית
מתברר כי אביגדור שרון (71), הוא זה שהביא את הסבון לחברה קדישא. "הורי שניהם ילידי הונגריה", סיפר השבוע ל-mynet ו"ידיעות ירושלים". "למזלו של אבי הוא היגר לארגנטינה בשנת 1935, אבל אמי היתה בשואה.
"לקחתי אחריות על תחזוקת בית עלמין בכפר בלד שבצפון־מערב המדינה, אחרי שסבי היה 'ראש הקהל' בכפר הזה וגם התנדב בחברה קדישא. מפה השורשים שלי והרצון להתנדב בכפר".
"התרגשתי מאוד"
על הדרך שבה קיבל לידיו את הסבון הוא סיפר: "היסטוריונית בשם ד"ר לנקה ברהנוי מכירה את עיסוקי בתחום התחזוקה של בית העלמין. היא אמרה שהיא קיבלה ממישהו סבון, והיא לא רצתה להגיד מי מסר לה אותו. היא אפילו אמרה שזה סבון שעשוי משומן של יהודים, והוא היה אצלי, אבל לא פתחתי אותו, כי לא היה לי אומץ לגעת בזה. בגלל יראת כבוד השארתי בתוך השקית שבה קיבלתי את זה, לא רציתי לראות. אם חוקרי DNA היו בודקים, הם כנראה היו מוצאים שם שרידים של הרבה יהודים, אבל בחרתי להביא אותו לקבורה בירושלים.
"הופתעתי ברגע הראשון שיש דברים כאלה - יש פה חלקים מיהודים שנספו על קידוש השם ולא זכו לשום קבורה, והנה חלק קטן מהם יזכה לקבורה באדמת ארץ ישראל. התרגשתי מאוד. אמרתי לעצמי שאני לוקח פרודות מסבתא וסבא שלי, ובכל מקרה בוודאי של אחיי היהודים".
לפני כשלושה שבועות חזר שרון לישראל, ומספר ימים לאחר מכן העביר את הסבון לשחור. "לא בכיתי, אבל בהחלט התרגשתי מאוד, ואני שמח שאני שותף בזכות הזאת להביא לקבורה חלקית בירושלים. אני גם שמח שהחברה קדישא שהפקדתי את זה בידיהם בחרו לקבור בהר הזיתים - אלה שהובאו לקבורה סמלית וחלקית, שיהיה להם עוד נחת בעולם העליון ושיהיו מליצי טוב לעם היושב בציון".
