למה ירושלים?
"נולדתי גדלתי והתחנכתי בעיר תמיד אשאר ירושלמית בצניעות, בערבות ההדדית, בהוויה שלי. לירושלמים יש קסם אחר ואנחנו עם בפני עצמו מאד שונים מאחרים. זה חלק מהדי.אן.איי, בילט אין".
מה הדבר הכי מיוחד שחווית בעיר?
"כל הילדות שלי חקוקה בירושלים. יש לי תמונות מגיל 4-5 שאני מטיילת עם ההורים שלי בהר הבית. גדלתי ברוממה וברמות. פתחתי את כביש המנהרות של הר הצופים. אירוע הפתיחה, התקיים בתוך המנהרה במרפסת ושם בגובה המטורף הזה שרתי את 'מעל פסגת הר הצופים' כל הקהל ישב על הכביש בכיסאות. רגע מרגש ומטורף. הפקה מאד מיוחדת של הבמאי רן צחור הגאון".
אז מה הלאה?
"אני זוכרת את תקופת הנערות שלי עד גיל 25-6 והיתה סצנה ירושלמית שהיום אני לא יודעת אם היא קימת. גרתי בחו"ל ובתל אביב אבל בירושלים היתה סצנה ובילוי שקיימת היום אולי באופן אחר. הסצינה שלי היתה בגלאסנוסט במגרש הרוסים, כלבא שבוע מסיבות אפטר באומן, המונא, מקומות שגדלנו איתם והם גדלו איתנו וזה נכחד. הגיע הזמן לדור חדש עם סצינה משלו".
מה הסוד הירושלמי שלך?
"היה פאב שנקרא המזרקה ושאחותי הגדולה ואני רצינו לדבר בלי פילטרים ובלי מסכות זה היה המקום. שם על הפופים, היינו משוחחות אל תוך הלילה. זה היה המקום שלי ושלה".
עם מי הייתי רוצה לשבת לדרינק?
"עם השפית והמסעדנית דיני קסורלה, אושייה ירושלמית שמשקפת את כל היופי והמיוחדות של העיר הזו".
מה הכי גרוע כאן?
"עברנו דברים קשים פה מבחינה ביטחונית. אני זוכרת רגעים כילדה שלא הייתי מוכנה לעלות על אוטובוסים זה היה מפחיד. יש פה את כל הצבעים, יהודים ערבים על כל רקע כזה או אחר יש חילוקי דעות בעיר לא היה כאן ביטוי לקהילה הגאה ולשמחתי זה משתפר. הוצאתי עכשיו שיר ששמו ל'אהוב בלי קול', הוא נכתב ממקום אישי על מבוי סתום במערכת יחסים, על המלחמה שלי בתוך מערכת יחסים. השיר נכתב לפני 7 שנים וזה נושא שמדבר תמיד על חוסר היכולת להשמיע את הקול. כתבתי את השיר בדרך לאילת אחרי שתיקה עם בן הזוג בנסיעה בת 4 שעות. הייתי שמחה שבירושלים כל אחד יוכל להשמיע את הקול שלו. לא צריך לנחש מה האחר מרגיש צריך לדבר ולהקשיב. אם אין מקום לאינדיבידואל אין מקום לביחד".
