"האפיקומן? שכולנו יחד"
משפחת מייזל-סילבסטר
ההורים: אבא גרג מנהל קרן לגיוס תרומות לארץ, אמא רינת בעלים של 'חזון נכסים'.
הילדים: הדר מנהלת תחום צעירים במצפה רמון, אלה עורכת דין, אריאל חייל, עמית חייל, איתן לפני גיוס, מיכאל תלמיד כיתה ד' בבית הספר אפרתה.
כולנו מסובים: "השנה נחגוג את ליל הסדר מאוד מצומצם. אין לנו מושג מי באמת יגיע מהמשפחה הגרעינית, אבל היות שאחיה של רינת והשותף שלה לעסק, אחיטוב גץ, בעצם כל היום ביחד, אז גיסתי ענבר והילדים יבואו לערב החג".
מה נשתנה: "בדרך כלל אנחנו חוגגים כל המשפחה ביחד במושב חזון של ההורים בצפון. זה תמיד ארוך, מצחיק ומלא אוכל. השנה, טרום ימי הקורונה, הזמנתי את כולם לפה, אבל לצערי זה לא ייצא לפועל, אולי בשנה הבאה. מאוד קשה ומורכב לחשוב על ההורים יושבים לבד במושב במהלך הסדר, אבל זה ממש־ממש חשוב, ולכן לא נהיה איתם".
יהיה זום? "ההורים שלי שומרים מאוד. אנחנו מנסים לשכנע אותם להשתמש בזום, נקווה שנצליח".
מה בתוכנית? "אנחנו קוראים את כל ההגדה והכי כיף זה השירים בסוף. אנחנו נוהגים לשיר בעברית ובערבית, ממש בצעקות. זו חוויה מדהימה".
מה בתפריט? "יש מתכון מדהים לפסח שזה אורז עם המון-המון-המון ירק, פול, אפונה ושום טרי. מעל זה צלעות טלה והוא מוגש בקערה גדולה עם לימונים חתוכים בצד. אפשר להכין את זה כל השנה, אבל בפסח יש לזה טעם מיוחד".
למוצא הישר: "לא חשבנו עוד על אפיקומן. הייתי רוצה לחשוב שהמתנה היא פשוט לעשות ארוחה שכולנו נהיה בה יחד. זאת נראית לי מתנה מדהימה".
מה נפספס בחול המועד? "בשגרה אנחנו תמיד אצל ההורים. כל שנה אמא קונה מתנות לכל הנכדים כדי שכולם ירגישו טוב. חול המועד זה בדרך כלל המון פגישות עם חברים ולקוחות שבאים מחו"ל. השנה לצערנו גם זה לא יהיה. נעבור את זה כשהקורונה תסתיים".
דבר ראשון שנעשה אחרי הקורונה: "מסיבה ענקית בגינה שלנו, לחגוג ימי הולדת, גיוס ואת החיים".
לקרוא את כל ההגדה
משפחת לוי
ההורים: אבא אבי, שף מסעדת ה'מוציא', ואמא אילנית, מנהלת החברה של אבא לסדנאות וייעוץ קולינרי.
הילדים: אדיר, כדורגלן, אורי, אילאי ואלה, הילדודס של המשפחה.
כולנו מסובים: "המשפחה תחגוג את ליל הסדר בפורום המצומצם ביותר. בדרך כלל אנחנו נוהגים לחגוג בבית ההורים של אבי, עם כל המשפחה, מעל 35 איש".
מה נשתנה: "גם השנה היינו אמורים לחגוג בחיק המשפחה המורחבת, אך נחגוג לבד בשל הנסיבות. ההורים שלנו יחגגו לבד".
יהיה זום? "לא נשתמש באפליקציה, גם מהסיבה שאנחנו רוצים להיות מפוקסים בסדר עצמו וגם בשל הסיבה שאנחנו רוצים לשמור את החג כמו שצריך".
מה בתוכנית? "זו הפעם הראשונה בחיים שאבי מנהל סדר, אז נקרא את כל ההגדה כהלכתה".
מה בתפריט? "טחול ממולא, מרק קניידלך, עופיונים ממולאים, ביצי דגים, לוקוס, סלמון בתנור".
למוצא הישר: "יש לנו מסורת של אפיקומן שמחולק לשניים. לבן הגדול הפרס הוא 200 שקלים, ולילדים הקטנים 50 שקלים לכל אחד. זה מכובד וכולם מרוצים".
מה נפספס בחול המועד? "תכננו ללכת ולטייל ולעשות דברים כיפיים של חול המועד, אבל זה לא יקרה. אז פשוט נמשיך להיות עם הילדים בבית אבל באווירת חג".
דבר ראשון שנעשה אחרי הקורונה: "כשהנגיף ייעלם מחיינו בכוונתנו לחזור לשגרה במהרה ואחרי תקופת עבודה לצאת לחופשה משפחתית, כולנו יחד. זה דבר שלא קרה הקיץ".
לא שוכחים את המנה של סבא
משפחת קרן
ההורים: אבא עופר הייטקיסט, האמא לירון היא השף והבעלים של מסעדת 'רחמו'.
הילדים: שירה, נועה, עדי ויעל.
כולנו מסובים: "השנה נחגוג את הסדר בהיקף מצומצם של המשפחה הגרעינית בלבד, אנחנו והבנות".
מה נשתנה: "בכל שנה אנחנו נוהגים לחגוג בקרב בני המשפחה המורחבת בתוספת חברים קרובים. בדרך כלל אנחנו מארחים ומדי פעם גם מתארחים. תכננו לחגוג עם דודה מירב וילדיה, שעימם אנחנו נוהגים לחגוג כל שנה. השנה יחסר לנו מאוד בנוכחותו סבא איציק, שהיה דמות מאוד נוכחת, משמעותית ומלכדת בין כל באי הבית, ולפני ארבעה חודשים הלך לעולמו".
יהיה זום? "כן, אנחנו נשתדל להשתמש בתקווה שיזרמו".
מה בתוכנית? "אנחנו נוהגים לקרוא את ההגדה כהלכתה: שרים, מברכים, מחביאים אפיקומן, אוכלים את ארוחת החג הטעימה ונהנים מאווירה משפחתית".
מה בתפריט? "שוק טלה צלוי, אורז חגיגי עם צימוקים ושקדים, פול ירוק, והמנה המסורתית שחייבת להיות על שולחן החג היא מרק חמוץ של העדה החלבית עם קובה נייה. זו המנה האהובה על סבא איציק זכרונו לברכה".
למוצא הישר: "מי שימצא את האפיקומן יבחר מה שירצה במסגרת התקציב שיוחלט".
מה נפספס בחול המועד? "תכננו לטוס לטנריף ובעקבות המצב הנוכחי התוכניות בוטלו".
הדבר הראשון שנעשה אחרי הקורונה: "כל אחד מאיתנו יחזור לשגרת חייו המבורכת בשמחה ובששון".
הפעם בלי תאילנד
משפחת קדוש
ההורים: קרן ואיציק קדוש, קונדיטורים ושף בבית הקפה 'קדוש'.
הילדים: אראל ואיתן (בתמונה), וגם אור ואופיר, כולם תלמידים מן המניין.
כולנו מסובים: "המשפחה הגרעינית בלבד".
מה נשתנה: "בכל שנה אנחנו טסים לחו"ל. את השנים האחרונות חגגנו בתאילנד - סדר פסח כשר בחוף הים עם אוהל וארוחה מסורתית, כולל שירי חג, מצות וצלחת פסח".
יהיה זום? "ברור. ההורים של קרן גרים מאוד קרוב ובכל זאת לא ניפגש".
מה בתוכנית? "כמו בכל שנה נקרא הגדה מקוצרת, נשיר שירים ונחווה את החג בצורה הכי משפחתית שאפשר".
מה בתפריט? "נבשל ביחד, נעלה מתכונים לרשת ונשמור על מורל גבוה. אין מנה אחת מסורתית אבל חייב שיהיה על השולחן דג שלם".
למוצא הישר: "אנחנו בקטע של לתת לילדודס כסף, שכל אחד יבחר מה שבא לו. וכמובן יש תקציב".
מה נפספס בחול המועד? "הקושי האמיתי יגיע בידיעה שהשנה במימונה נהיה בארץ ובכל זאת לא נזכה לחגוג באירוע גדול. בחופשת קורונה לא יוצאים מהבית ומקשיבים להנחיות, אז בחול המועד נשיק את הסדנה הדיגיטלית שצילמנו בגלל המצב. זה היה טירוף להרים כזה פרויקט בכזה זמן קצר. אנשים נמצאים בבית וזה זמן מצוין לרכוש ידע. גם אנחנו נרשמים לסדנאות דיגיטליות וממלאים את זמננו ברכישת ידע".
הדבר הראשון שנעשה אחרי הקורונה: "לחזור לעבוד. כל כך התגעגענו לשגרה המשעממת. בכל שנה חופשת הפסח זו החופשה היחידה שלנו מבית הקפה. השנה לא נטוס ואפילו לא נוכל לצאת לנופש בגלל המצב, ולמרות הכל אנחנו דואגים להעביר את זמננו בבישול ואפייה ודואגים לפנק במתכונים את הרבים שעוקבים אחרינו באינסטגרם. אנחנו מרגישים חשיבות עליונה לדאוג למצב רוח טוב, כי בדידות ודיכאון הם מחלה קשה לא פחות מהקורונה".
בלי המתוקים המסורתיים
משפחת דבש
ההורים: אב המשפחה אחמד דבש נהג מונית, האם רביחה עקרת בית.
הילדים: מוחמד, סטודנט לרפואה באוקראינה, מהדי, סטודנט לרפואה באוקראינה, ותלמידי בית הספר מוהנד, נדא ורפיף.
עם מי נחגוג רמדאן? "פורום משפחתי מצומצם - ההורים עם שלושת ילדיהם שבארץ".
מה נשתנה? "ברמדאן הזה יהיו כמה כיסאות ריקים מסביב לשולחן, וארוחות שבירת צום הרמדאן ועיד אל־פיטר יהיו בלי מוחמד ומהדי. הם היו עצובים על כך שהם לא יכולים לבוא, אבל מבינים את המצב. כל שנה ברמדאן אנחנו חוגגים הרבה אנשים יחד, מזמינים את האחים והאחיות וגם מוזמנים אליהם. עצוב שהפעם אבא שלי יהיה בבית שלו, רחוק מאיתנו. כולנו שומרים על ההנחיות ומבינים שמבחינה בריאותית אי אפשר להתאסף יחד כמו שאנחנו רגילים. זאת המנטליות שלנו, להיות 30-20 אנשים בארוחות הרמדאן, אבל השנה זה לא יקרה".
יהיה זום? "לא שמעתי על הדבר הזה ואבא שלי מבוגר, איך הוא יידע להשתמש בזה? ככה שאני לא חושב שנשתמש בזה".
מה בתוכנית? "במהלך הרמדאן אנחנו לא נשארים כל הזמן בבית, אלא יוצאים לטייל, נוסעים לבקר חברים ומשפחה. השנה לא תהיה ברירה אלא להישאר בבית ולא לצאת לשום מקום".
מה בתפריט? "השנה לא יהיה פשוט, ואם המצב יימשך אז ארוחות הרמדאן יהיו מצומצמות מבחינת סוגי האוכל. אנשים יצטרכו להסתפק במועט. אם אנחנו רגילים לכבש, עופות וסוגי בשרים נוספים, אז השנה יהיה רק חלק מכל זה על השולחן, ואותו דבר לגבי עוגות ומתוקים. אנשים לא יוכלו לעמוד בהוצאות הגדולות. מי שרגיל לקנות שלושה קילו עגבניות מסתפק היום בקילו אחד".
מה אנחנו מפספסים? "אני לא עובד על המונית כבר 21 יום. אנחנו לא יודעים איך נסתדר ונעבור את זה. אנשים חיים את היום אבל חושבים מה יהיה מחר, מאיפה יביאו כסף למשפחות שלהם. אם ייגמר הכסף תהיה בעיה גדולה ואנשים ישתגעו. זה יכול להביא למצב מסוכן של גניבות כדי להביא אוכל הביתה, ואני מאוד מקווה שלא נגיע לזה, כי אדם רעב שרואה את עצמו ואת משפחתו רעבים, מה יעשה? הוא יהפוך את העולם בשביל להביא להם אוכל".
מה נעשה אחרי הקורונה: "כשהכל ייגמר אנשים יהיו עסוקים בלסגור חובות. עכשיו הם חיים את היומיום ומנסים להסתדר עם מה שיש בקושי, ובגלל שכל הדבר הזה לא היה מתוכנן אז יש מצב לא נעים שאנשים לא מסוגלים לעמוד היום בהחזר של הלוואות למי שהלוו להם כסף וגם לבנקים. זה מצב לא נעים".
לדבר, אבל בלי זום
משפחת ורד
ההורים: האבא עידן (קפטן בית"ר ירושלים) והאמא מאי, אשת הייטק.
הילד: רוי, בן שנה וחצי.
כולנו מסובים: "השנה נחגוג את ליל הסדר בבית בתל אביב, רק שלושתנו, בגלל המצב".
מה נשתנה? "כל שנה אנחנו אוכלים יחד 30-40 איש, פעם אצל ההורים של עידן ופעם אצל ההורים של מאי לסירוגין בחלוקה שווה. הכי הרבה יהיו חסרים לנו אבא ואמא. זה יהיה מוזר".
יהיה זום? "לא נשתמש באפליקציה. אין לנו כוח לזה. לפני הסדר נדבר וכמובן נאחל חג שמח בתקווה שזו הפעם הראשונה והאחרונה להעביר ככה חג".
מה בתוכנית? "לא יודע אם נקרא כמו שצריך את ההגדה, אבל נשתדל. זה יהיה הרבה יותר זריז מאשר בכל שנה אחרת".
מה בתפריט? "הכל מהכל. מאי בשלנית מצוינת אז בקטע הזה לא יהיה חסר, אלא רק משודרג".
למוצא הישר: "רק רוי יחפש את האפיקומן כרגע, אז הוא יקבל מצה עם שוקולד עד שיפתחו החנויות".
מה נפספס בחול המועד? "כרגע אנחנו רק משחקים בחצר. בדרך כלל חול המועד זה זמן איכות משפחתי בו בעיקר אנחנו מטיילים, נפגשים עם המשפחה ומשמינים מנחת. השנה זה לא יקרה".
דבר ראשון שנעשה אחרי הקורונה: "הדבר הראשון שאעשה זה לנסוע לבית וגן. הבטחנו לרוי שניקח אותו לספארי. הוא עוד קטן מדי בשביל להבין למה אנחנו דוחים אותו כל הזמן בגלל הקורונה".
ההורים יחפשו את האפיקומן
משפחת פרקש-כהן
ההורים: אבא הלל, יועץ ראש העירייה לענייני צעירים ואמא עידית, מאמנת כושר ואופה.
הילדים: הבנות של עידית - נועה, שזה עתה חזרה מטיול בהודו ועינב, תיכוניסטית. הבנות של הלל - שי, דיילת באל־על וגיא, חייל (לא נמצא בתמונה).
כולנו מסובים: "השנה נחגוג יחד עם הבנות שלה, ארבעתנו לבד בסטייל מצומצם ביותר".
מה נשתנה? "בשנים עברו הם היו חוגגים את הסדר אצל אמא של עידית, עם כל הדודים והאחיינים, משהו כמו 30 אנשים. את הערב הלל היה מתחיל עם אבא שלו והילדים שלו ובהמשך מצטרף למשפחת כהן.
יהיה זום? "סביר להניח שכן, כבר עכשיו אנחנו משתמשים בזה. לעידית הייתה השבוע יום הולדת וחגגנו לה בזום עם כל המשפחה והחברים". הלל בכל מקרה ילך לאבא שלו. הוא כבר בן 92 ולכן יהיה עם המטפל שלו. "אבל גם נדאג להקריא לו את ההגדה - מרחוק כמובן", הם מוסיפים.
מה בתוכנית? "השנה החלטנו ללכת על הכי מוזר - ראשית ברור שקוראים את כל ההגדה, אבל אנחנו נעשה את זה יחד עם השידור הישיר של 'קשת 12', שהולכת לעשות את הסדר הכי גדול שהיה. ככה בכיף, זו השנה שלא ממהרים לשום מקום".
מה בתפריט? "עידית היא המרוקאית בבית והיא מכינה את כל האוכל שכולל מרק קניידלך, דגים, מניפות תפוחי אדמה, כרוב ממולא, סלטים וכמובן קינוחים".
למוצא הישר: "השנה אנחנו נעשה 'מה נשתנה', נבקש מהבנות לשים את האפיקומן ואנחנו אלה שנחפש ונקבל מתנה. האמת היא שהילדים כבר גדולים לזה".
מה נפספס בחול המועד? "התכנון היה כמו בכל שנה - מסיימים את הסדר, הולכים לישון ואז נוסעים לאילת לאח של עידית, שיש לו בית גדול לכולנו. שם אנחנו מבלים כל שנה את פסח והשנה זה פשוט לא יקרה".
דבר ראשון שנעשה אחרי הקורונה: "חופשה באילת, ללא ספק".
כשהילדים מבשלים
משפחת וולק
ההורים: אמה פרופ' טליה וולק, מנהלת מחלקת כתר (קורונה) ג' במרכז הרפואי שערי צדק ואבא ד"ר אריק וולק, מנהל דימות הלב בבית החולים.
הילדים: רונה הגדולה, יעל האמצעית ונדב, תלמיד תיכון.
כולנו מסובים: "אנחנו מתכננים ליל סדר רגיל, אבל יודעים שבגלל ששנינו רופאים – הכל יכול להשתבש וגם המשפחה ערוכה לזה".
מה נשתנה? טליה כוננית במחלקה במהלך ליל הסדר וביום שלמחרת. התכנון הוא לעשות משמרת עד הצהריים ולחזור הביתה להתכונן לחג. "אני מקווה שלא יהיו התפתחויות מפתיעות ואוכל להגיע לחג עצמו. גם אריק בכוננות וייתכן שייאלץ לעזוב את שולחן החג".
יהיה זום? "אנחנו עדיין לא יודעים. נחליט בהמשך".
מה בתוכנית? "כרגע אין משהו מיוחד. עבורנו לעשות ליל סדר ביחד, מתחילתו ועד סופו, זה כשלעצמו מתנה".
מה בתפריט? ההורים לא יודעים מה יהיה לאכול, כי מי שאמונים על הכנת סעודת החג הם הילדים. "הם מקלים עלינו עד כמה שאפשר. את ליל הסדר הזה, מתחילתו ועד סופו, הם מכינים. אפילו לא הכניסו אותנו לתכנון של הבישולים. הם ערכו את הקניות, בנו את התפריט והם אלה שמבשלים", אומרים צמד הרופאים.
למוצא הישר: "מי שימצא את האפיקומן יזכה בהעברה של סכום מסוים בביט".
מה נפספס בחול המועד? "לאור העובדה שטליה עובדת, היא מעדיפה לתת לרופאים הצעירים לטייל עם הילדים. אנחנו פחות יוצאים כי די עמוס. לחופשות אנחנו יוצאים בימים שבהם יש בית ספר".
דבר ראשון שנעשה אחרי הקורונה: "נלך לקולנוע או למוזיאון ישראל עם כל המשפחה".
בהכנת הכתבה השתתפו דנה בן שמעון ואלינור פבריקר