"משנת 1993 עד 2008 נכנסתי לבית סוהר ויצאתי החוצה, השתמשתי בסמים קשים - והמערכת אף פעם לא טיפלה בי. היא תמיד ידעה לדחוף אותי או למרכז מיוחד כדי להיות מה שנקרא 'נרקומן חוקי', או לבתי סוהר. עד שנתקלתי בבית המשפט הקהילתי".
מאחורי הדברים האלה עומד ש', שסיפורו חושף כיצד מצליח מוסד משפטי ירושלמי חדש לשנות את המציאות הלא פשוטה עבור רבים מתושבי העיר. "בתוכנית הזאת לוקחים את כל המכלול הזה, שמים אותו לשנייה בצד, ואומרים 'בואו נטפל בבן אדם'. בוא נראה אם יש לבן אדם נכונות להתקדם בחיים שלו. וברגע שעשיתי צעד אחד - הם עשו שני צעדים", הוא מסביר.
על גורים וכאבים בגב
ש', תושב העיר בן 54, הינו בעל עבר פלילי עשיר. בשנה האחרונה היה זה תיק אלימות במשפחה שנפתח נגדו. אלא שבספטמבר האחרון, במקום הליך משפטי נוסף מהסוג אליו הוא רגיל, הוא שולב בתוכנית בית המשפט הקהילתי שהחלה לפעול בירושלים.
היום, כשהוא מגיע לדיונים בעניינו השופט יהושע צימרמן, המכהן בבית המשפט הקהילתי, מפנה אליו שאלות שנדיר לשמוע משופט באולם בית משפט. למשל, הוא ידע עוד טרם הדיון כי ש' סובל מפציעה בגבו ומיד כשהחל הדיון בעניינו שאל אותו על כך. השופט אף לא הסתפק בשאלה שטחית ושוחח איתו על פציעתו דקות אחדות, במהלכן תהה מדוע הוא זקוק לאנטיביוטיקה בגין פציעה זו וכיצד היא השפיעה על יכולתו לעבוד.
במקרה אחר, כאשר א' הגיע לדיון בעניינו שאל אותו השופט מה שלום הגורה שאימץ רק לאחרונה. א' הופתע וענה בחיוך: "אפילו את זה אתה כבר יודע? הכל בסדר איתה".
וכך גם במקרה של משתתפים אחרים, שנשאלו על ידי השופט צימרמן על בריאותם, עבודתם, או הדירה החדשה אליה עברו.
החידוש: לא מסתיים בכלא
נדיר להיתקל בשיחות כאלה בין שופט ובין מי שרק לאחרונה הואשמו בפלילים. מה שמאפשר אותן הוא תוכנית פורצת דרך שהתחילה לפעול בעיר רק לפני חודשים ספורים – בית המשפט הקהילתי. הוא פועל בתוך אולם דיונים רגיל במבנה בית משפט השלום, נמצאים בו שופט, נציג תביעה, סנגור ונאשם. אלא ששם מסתיימים קווי הדמיון להליך משפטי רגיל.
בבית המשפט הקהילתי ישולבו משתתפים לאחר הגשת כתב האישום נגדם. מדובר בתהליך ארוך, של כשנה וחצי עבור כל משתתף, במהלכו הוא ישולב בתוכנית טיפולית אישית שנועדה למנוע ממנו חזרה עתידית על העבירות בהן הואשם. משתתף שיסיים את התוכנית הארוכה בהצלחה לא יקבל עונש מאסר בפועל או בדמות עבודות שירות.
מה עומד מאחורי המיזם? בעיית העבריינות החוזרת היא שעמדה בבסיס המחשבה על בתי המשפט הקהילתיים. היא מיועדת עבור אותם עבריינים שהרשעה אחר הרשעה, מאסר אחר מאסר, לא מונעים מהם לחזור על אותן עבירות בהן כבר הורשעו בעבר. אם חודשים ספורים לאחר שחרורם מהכלא הם יבצעו שוב את אותן עבירות עליהן הורשעו, מה יכול לקטוע את מעגל הפשיעה הזה?
בתי המשפט הקהילתיים מסיתים את מרכז העיסוק מהעבירה אל המבצע שלה ובפרט אל בעיות הרקע עימן הוא מתמודד. לתפיסת התוכנית, חלק מהעבירות הפליליות מבוצעות על רקע מצוקות חברתיות וכלכליות, וטיפול הוליסטי בהן, בידי שורה רחבה של גורמים, עשוי לסייע בשיקום הנאשמים ובמניעת תופעת "הדלת המסתובבת".
לתוכנית נבחרים נאשמים בעלי עבר פלילי קודם ובעלי סיכוי גבוה לחזור ולבצע עבירות. העבירות עצמן הינן מהרף הנמוך - סמים, רכוש, אלימות במשפחה, איומים וכדומה. ההליך אינו מיועד לעבירות מהרף הגבוה ביותר ולעוברי חוק הנאשמים בעבירות צווארון לבן, עבירות מין, עבירות בנשק חם ועבירות על רקע של ארגוני פשיעה.
תוכנית מותאמת אישית
"האם אתה לוקח אחריות על מה שעשית?". שאלה זו נשאלת על ידי השופט לפני שהנאשם הורשע בעבירה. במידה והוא עונה שהוא לוקח אחריות על מעשיו – הוא יחל את התהליך בתוכנית.
בשלב הראשון יבחן הרקע ממנו מגיע כל משתתף, מצבו הכלכלי, החברתי והמשפחתי, בעיות הרקע מהן הוא סובל. בשלב השני תבנה לכל משתתף תוכנית אישית, המותאמת למצבו ומכוונת לפתור את אותן בעיות רקע ולמנוע חזרה על העבירה.
משתתף המגיע ממצב כלכלי קשה, דבר המאפיין כ־90% מהמשתתפים בתוכנית הארצית, יזכה לסיוע בתחום זה על ידי הליך הסדרת חובות, מיצוי זכויות מול גורמים שונים, חיבור למחלקת הרווחה בעירייה ושילוב במקום עבודה מתאים. משתתף שמכור לסמים או אלכוהול יופנה להליך גמילה, משתתף שסובל מבעיות אלימות יופנה לקבוצות טיפוליות מתאימות, ומשתתף שביצע עבירות אלימות במשפחה יופנה לטיפול מתאים.
"הציעו לי עזרה עם עניין ההוצאה לפועל, להתחיל לעבוד מסודר, להגיע להסדר כמו שצריך", מספר ש'. "פתאום יש עזרה כלכלית. יש הרבה סיוע של אמת, לא שקר. אני מקווה שהתוכנית תתפתח כי זה אחד הדברים הכי נפלאים שאני מכיר בחיים שלי. שאם אתה מגלה נכונות, אתה מקבל עזרה".
מגיל 18 ועד בני 60
בבית המשפט הקהילתי משולבים בשלב ראשוני זה רק 36 משתתפים. 32 מתוכם מיוצגים על ידי הסנגוריה הציבורית ורק אחדים בידי סנגורים פרטיים. חלק מהמשתתפים צעירים מאוד, רק בני 18 ו־19, שהיו מעורבים בפלילים עוד כקטינים. לצידם משתתפים בשנות ה־50 וה־60 לחייהם. מרביתם המוחלט של המשתתפים הינם גברים, לצד ארבע משתתפות. כשליש מהם הינם תושבי מזרח העיר.
בעיות רקע מרכזיות שעלו אצל המשתתפים בפריסה הארצית של התוכנית הצביעה על כך שכ־90% מהם חיים בעוני או תחת חובות, ולמעלה ממחצית סובלים מבעיות התמכרות.
נ', משתתף נוסף בתוכנית, סיפר ביום הדיונים האחרון על ההתקדמות שלו. "אני עובד יותר על עצמי בפן של אימפולסיביות, כל מיני נושאים שאף פעם לא נגעתי בהם. לדבר יותר בנועם, להיות יותר רגוע למרות שזה קשה. זה יקח עוד זמן, אבל יש שינויים. הייתי גם בשיחה אצל הפסיכיאטר כמו שביקשו ממני. אני עושה מה שצריך. משקיע 100%. משתדל".
בית המשפט הקהילתי במספרים:
כיום יש בירושלים 36 משתתפים
הצעירים ביותר הן בני 18-19 והמבוגרים בשנות ה-60 לחייהם
רוב המשתתפים גברים, כשכרגע יש רק 4 משתתפות
ש' מציין פעם אחר פעם כמה הסיוע הכלכלי ובפרט הצעד של הסדרת החובות שלו באופן שמאפשר לו לשלם אותם, סייעו לו. "המטרה שלי היא להצליח לבנות את עצמי", הוא אומר. "בלי לפחד, בלי לחפש את עצמי מיום ליום מבחינה כלכלית. ברגע שהציעו לי את זה, ברגע שעצרו את זה, אני יכול להתנהל כמו בן אדם נורמטיבי. הסדרת החובות, התמיכה מהעירייה, השופט נתן הנחייה לעירייה לעזור לי דרך הרווחה".
במהלך הדרך הארוכה שמציעה התוכנית למשתתפים, כלל הגורמים שלוקחים בה חלק – שירות המבחן, התביעה, הסנגוריה הציבורית, ובית המשפט – דואגים לחזק את המשתתפים מול כל קושי בו הם נתקלים.
כיום פועלת התוכנית בירושלים בתפוסה חלקית בלבד, תוך מסוגלות לקלוט אליה משתתפים ומשתתפות חדשים, ושאיפה להגיע לכלל המגזרים בעיר.
לקראת סיום יום הדיונים האחרון, כאשר אחד המשתתפים שסיפר לשופט כי הוא מרגיש שהוא חווה ירידות בלבד ולא עליות, ענה השופט: "אני לא מסכים איתך. חווינו אירוע של ירידה וכעת אנו חווים אירוע של עלייה. הבדיקות שלך נקיות, נכון? אתה בעבודה, נכון? זאת עלייה או לא עלייה? זאת עלייה ואתה צריך להחזיק אותה בציפורניים".
ד', משתתף ששולב בבית המשפט הקהילתי רק לאחרונה וחווה בשלב זה גם קשיים בהתאקלמות בהליך, אמר בסיום דיונו האחרון: "בסוף גם אם זה טוב וגם אם זה רע, גם אם יש מכשולים, בזה אנחנו מאמינים. לא סתם נפל עלי בית המשפט הקהילתי דווקא בזמן הזה, אחרי כל הבעיות שהיו לי. זה ממש מזל שזה קרה ממש בזמן שלי".
