למה ירושלים?
"כי היא נשמת האומה, המדד של הלך הרוח העולמי, מקום בו כל הקצוות נפגשים, מקדש מלך – עיר מלוכה. מקום שבו השלמות יכולה להתגלות, המקום אליו ערגו אבותינו למעלה מ-2000 שנה, מקום המפגש בין הרוח והגשם, בין הפוטנציאל למימוש, בין הרצוי למצוי.
"ירושלים היא המיקרוקוסמוס של היקום, מה שקורה בה מאפיין את המציאות בעולם כולו. האנשים בירושלים הם אנשים מיוחדים,חמים, רגישים. ירושלמיות היא לא עוד מונח גיאוגרפי, אלא סגנון ואורח חיים ייחודי".
מה הדבר הכי משוגע שעשית בעיר?
"מסיבת יום העצמאות בעין יעל שארגנו יחד עם יעקב מור ואיציק הררי עוד ב-1997. היו שתי רחבות ריקודים שבאחת מהן מוסיקה אלקטרונית ובשנייה רוק, פופ ודאנס. היו שלושה ברים, בשרים על האש ועמדת נקניקיות. פינות ישיבה וזולות מפוזרות בכל האתר, מעיין מים חיים פעיל, כבשים, עזים ותרנגולות המסתובבות חופשי בין אלפי המבלים".
אז מה הלאה?
"ירושלים תהיה מדהימה, עם בית המקדש, מיליוני תושבים ועוד יותר עשרות מיליוני אורחים מכל רחבי העולם, עיר רוחנית וגשמית כאחד, כשכל בעלי מוסר בסיסי יוכלו למצוא את עצמם/ן וייעודם/ן בה. מקום בו יבואו ללמוד כיצד ניתן לחיות בשלום ערבים וישראלים, גויים מכל קצבי תבל ומכל סוגי האמונה ויהודים".
מה המקום הסודי שלך?
"קבר דוד המלך – במיקומו האמיתי, בצלע הר ציון תחת מקום שדרכו הייתי עולה ברגל כל יום לאחר הלימודים בבית הילד אל הר ציון, בו היו ממוקמים בתי העסק של אבי ז"ל – אליעזר ריבלין (לייזי), ומשם גם הייתי חוזר לרוב ברגל לעבר ביתנו במושבה הגרמנית".
עם מי הייתה רוצה לשבת לדרינק?
"שלמה המלך. לשמוע ממקור ראשון על בניית בית המקדש, איחוד העם, יצירת שלום עולמי, ללמוד את שפת החיות, הצומח, הדומם, ובכלל להכיר את חוכמתו".
מה הכי גרוע כאן?
"שאין הנהגה והכוונה, שיש מציאות בה אנשים קמים בבוקר ולומדים כיצד לפגוע אחד בשני, כיצד לשנוא. שאין פיקוח על החינוך בכל רבדי החברה, שאין הכרה ברורה בירושלים כעיר הבירה הנצחית של האומה הישראלית, על עצם זה שיש שיח על חלוקת העיר, או העובדה שיש אזורים רבים הם אנשים מפחדים להסתובב מכל סיבה שהיא".
