אירוע חטיפת הנערים והפסיקה יוצאת הדופן: עובדת משרד ממשלתי שסבלה מהתפרצות מחלת הפיברומיאלגיה בעקבות מתח נפשי רב שפקד אותה בשל עבודתה, תבעה להכיר במחלה כתאונת עבודה - וזכתה.
פסק הדין בנושא ניתן על ידי השופטת רחל בר"ג־הירשברג מבית הדין לעבודה בירושלים שהכירה בהתפרצות המחלה כתוצאה מרצף האירועים שהחל בחטיפת שלושת הנערים, גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח ז"ל, בקיץ 2014.
התובעת טענה כי נחשפה לאירועים כחלק מהעבודה במערך החירום של המשרד ופעלה תחת לחץ. אלא שתביעתה של העובדת את המוסד לביטוח לאומי נדחתה והיא הגישה תביעה לבית הדין לעבודה באמצעות עו"ד איתמר כהן, ממשרד כהן מאק.
טראומה והצטיינות
בכתב התביעה נטען כי הצוות שריכזה העובדת פעל תקופה ארוכה באינטנסיביות רבה - מהמועד שבו נודע על חטיפת הנערים, דרך ההתפרעויות לאחר פעולת הנקמה של חטיפת הנער הערבי ורציחתו, וסיים את עבודתו רק לאחר תום מבצע 'צוק איתן', שהחל בעקבות האירועים, ובתקופה זו העובדת הייתה נתונה בלחץ אדיר.
בתום האירועים קיבלה העובדת אות על הצטיינות יתרה בתפקודה, אך האירועים הטראומתיים שעימם נאלצה להתמודד במסגרת עבודתה השפיעו על בריאותה. מיד לאחר מכן התפרצה בגופה מחלת הפיברומיאלגיה במלוא עוזה, שכללה כאבים חריפים ואובדן יכולת לעבוד. בייעוץ רפואי שקיבלה נאמר לה כי המתח החריג שחוותה בעבודתה במהלך התקופה גרם להתפרצות המחלה.
לתביעה צורפה חוות דעתו של פרופ' גדעון נשר, מנהל המחלקה לרפואה פנימית במרכז הרפואי שערי צדק, אשר קבע כי התובעת לקתה בפיברומיאלגיה, או לכל הפחות חלה החמרה במחלתה, בעקבות אירועי קיץ 2014 בעבודתה.
בביטוח הלאומי טענו מנגד כי אירועים חוזרים ונשנים שגורמים לדחק נפשי אינם יכולים להוות יסוד להכרה בליקוי רפואי כפגיעה בעבודה.
השופטת החליטה כי פרופ' דן בוסקילה, מומחה לרפואה פנימית וריאומטולוגיה, ימונה מטעם בית המשפט כיועץ רפואי. בחוות דעתו קבע בין היתר כי "האירועים החריגים בעבודתה היו טריגר להחמרת תסמונת הפיברומיאלגיה הקלה".
לאחר קבלת חוות דעת זו קיבל המוסד לביטוח לאומי את תביעתה של העובדה והתפרצות המחלה הוכרה כתאונת עבודה.
עו"ד כהן: "עובדים בכירים רבים חשופים לאירועים המלווים במתח רב במהלך עבודתם, ויכולים להיפגע בדרכים שונות".