לאחרונה נרשם שיא: התושבים החדשים העלו דרישה לסגור את השכונה ולהוציא אותה ממסלולי התיירים והקבוצות המודרכות שפוקדים את המקום ומפריעים את שלוותם. כדי להפוך את הדרישה למציאות נתלו לאחרונה שלטים שאוסרים לצלם מחוץ לבתים, וגם כאלה שדורשים מהמבקרים שלא לשבת במקומות מסוימים.
עולים, אומנים וכעת - עשירים
ימין משה היא אחת השכונות היפות בעיר ומוקד תיירותי מהשורה הראשונה. במשך שנים היא משכה אליה תיירים, חתנים וכלות לפני חופתם וקבוצות רבות של מטיילים, שעוברים בין הבתים ומתרשמים מיופיו של המקום.
השכונה הוקמה בשנת 1891, ממש בתחילת תהליך היציאה מהחומות. במהלך מלחמת השחרור היא ננטשה, יושבה מחדש בתום המלחמה בידי עולים מטורקיה ונותרה שכונת סְפר על קו התפר. לאחר מלחמת ששת הימים הפכה אותה הממשלה לשכונת אומנים, פסלים ויוצרים. התושבים המקוריים פונו, הקרקעות והבתים הופקעו, ולאחר השיפוץ והשימור אוכלסה השכונה מחדש.
אך בשנים האחרונות חל שינוי נוסף בשכונה, כשיותר ויותר בעלי הון החלו לרכוש דירה בימין משה ובמקביל חלק ניכר מהאומנים עזבו. התהליך יצר את המצב הנוכחי, שהפך את הסביבה הפסטורלית לזירת מאבק.
תוציאו אותנו מהמסלול
בבסיסו של המאבק נמצאים התושבים החדשים, שרוצים לסגור את השכונה, להוציא אותה ממסלולי התיירים ולמנוע מעבר של קבוצות ההדרכה במקום, שלטענתם מפריעות את שלוותם.
אחת ממוקדי העימות הוא סוגיית הבריתות וחגיגות הבר־מצווה שנערכים בבתי הכנסת העתיקים בשכונה ומפריעים לתושבים החדשים. בבית הכנסת הספרדי כבר מתנהל מאבק משפטי בנושא, כשבהוראת בית המשפט נאסר על מארגני האירועים להציב בו ציוד הגברה, גם בשעות היום. הגבלה נוספת נוגעת לפייטנים, ושהוחלט כי הם לא יוכלו להנעים בקולם במסגרת טקס העלייה לתורה של בני המצווה.
נושא אחר שמעורר מחלוקת הוא אתרי התיירות שקיימים בשכונה ומושכים אליהם מבקרים רבים בכל שעות היממה. הבעיה המרכזית שעולה במקרה הזה מגיעה מכיוון מפתיע - השירותים הציבוריים. התושבים החדשים מביאים כדוגמה את טחנת הרוח, שהיא האתר השני בעיר במספר המבקרים והתיירים שפוקדים אותו. אולם למרות זאת אין לידו שירותים ציבוריים ולא ברור מתי יהיו בו מתקנים כאלה, אם בכלל. קרן ירושלים והעירייה דנות בנושא ולכל צד יש דעות והשגות משלו. בינתיים באי המקום נאלצים למצוא דרכים יצירתיות להתפנות, כשחלקם עושים זאת בשיחים הקרובים ויוצרים מפגעי ריח.
"יודעים מראש לאן הגיעו"
המאבק החדש גורר תגובות רבות מהתושבים עצמם ומשלל הגורמים הפועלים בשכונה. "מי שמתגורר בימין משה יודע מראש לאן הוא מגיע", טוען דדו שלום, מדריך סיורים מוסמך בעיר. "זהו אחד האזורים היותר תיירותים כאן, אבל בהחלט צריך גם להתחשב בתושבי השכונה. צריך למצוא את האיזון המתאים, לא להשתמש ב'מדונה' או ברמקול ליד הבתים, ואפשר גם להגביל את שעות הפעילות, אבל אי אפשר לאסור באופן גורף לצלם את הבתים או לצלם בשכונה בכלל".
אחד המנהלים של מיזמי התיירות בתחנה מוסיף: "כל הפעילות שלנו מתמקדת בצד של טחנת הרוח והסביבה עד למדרגות בצד של משכנות שאננים ואנחנו בכלל לא נכנסים לשכונה. אבל ברור שבכל שכונה תיירותית קיים מראש מתח מובנה. המדריכים שלנו מודעים לזה מאוד ומשתדלים לא להרעיש".
לתושבים יש טענות משלהם. "אני ציירת ויש לי כאן סטודיו והמטיילים מאוד מפריעים לי בעבודה ובחיי היומיום", אומרת ואלרי, המתגוררת בימין משה. "לא ידענו מה לעשות ולכן החלטנו כמה שכנים לתלות שלטים באנגלית ובעברית. אולי זה יעזור קצת.
"לצילומי הכלות והחתנים דווקא התרגלנו, כי מדובר בצלמים מקצועיים שמנסים להתחשב. מה שהכי מפריע בסיורים זה השימוש ב'מדונות' (מיקרופונים ניידים). לא צריך אמצעי הגברה, ובמיוחד לא בתוך הסמטאות. והמטרד הכי גדול הוא התופעה החדשה של צלמות חרדיות שבאות עם משפחות שלמות וילדים ועושות יום צילומים עם אביזרים. זה ממש בלתי נסבל".
אליעזר זילברמן, בן להורים תושבי השכונה: "פעם היו גבולות והתחשבות. עכשיו כל אחד עושה מה שהוא רוצה וכל הקווים נחצו, בלי טיפת התחשבות או כבוד למי שגר כאן. התחילו גם להגיע גם ממכללות במזרח העיר לצילומים קבוצתיים של בוגרים. בגלל זה תלו כאן לאחרונה כמה דגלי ישראל: אם הם רואים דגל ברקע אז הם עוברים להצטלם במקום אחר".
"אפשר לצלם שניים־שלושה צילומים ולהמשיך", מסכם י', תושב השכונה. "מתייחסים אלינו ולבתים שלנו כאילו אנחנו תפאורה. חייבים להפסיק את זה".
המאבק הגיע לרשתות החברתיות, כשפוסט שעלה בנושא גרר שלל תגובות. "השלט הזה לא חוקי", טענה אחת הגולשות. "אפשר להוריד אותו ולצלם בכל שטח ציבורי". "תיירות זה אחלה וסבבה, אבל צריך לשמור על המקום", כתב גולש אחר. "אם היו יושבים לי מתחת לבית כל הזמן קבוצות שלא מכבדות את המקום או אותי זה היה מעצבן אותי".
תגובות
מנכ"ל החברה לפיתוח מזרח העיר (פמ"י) בני סאסי: "ימין משה היא אתר מורשת והיסטוריה ישראלי. השטחים הציבוריים בשכונה מיועדים להיכרות של הציבור עם ההיסטוריה של ירושלים ולהנאה מהנופים הנפלאים הנשקפים מהשכונה.
"תושבי ימין משה, בדומה לתושבי שכונות היסטוריות אחרות בירושלים (כמו הרובע היהודי, הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי, נחלאות, מאה שערים או עין כרם), ידעו עוד לפני שרכשו בתים במקום כי מדובר בשכונה תיירותית. פמ"י, שמנהלת ומתחזקת את השכונה, פועלת לעשות הסברה למורי הדרך להמעיט בשימוש ברמקולים בעת ההדרכה ולעבור להדרכות באמצעים שקטים, אולם מטבע הדברים אין לה אמצעי אכיפה אפקטיביים והיא עושה כל שביכולתה על מנת לשכנע את מורי הדרך להפגין את ההתחשבות הראויה שמתאימה לאופי השכונה ותושביה".
העירייה: "אין מניעה חוקית להציב שילוט ראוי המבקש התחשבות ושמירה על הפרטיות. בגן בלומפילד הסמוך לימין משה מופעל מבנה שירותים ציבוריים לרשות המבקרים. העירייה תדאג לשלט את המקום ולכוון אליו את המבקרים".
קרן ירושלים בנוגע לשלט בחניה: "מדובר בשטח שנמצא בבעלות הקרן ואינו פתוח לציבור הרחב".
