המהומות שפרצו השבוע בהר הבית סביב יום ירושלים החזירו לכותרות את המקום הכי נפיץ במזרח התיכון, אבל גם הבליטו את חלקו של השר גלעד ארדן.
זה החל כבר לפני כחודשיים, אז פנו פעילי הר הבית השונים למשטרת ישראל, כשהשאלה שלהם הייתה ברורה: האם בשל התנגשות הרמדאן תותר העלייה אל ההר ביום ירושלים או שכמדי שנה היא תיאסר? תשובת המשטרה גם היא הייתה ברורה: "לא תותר עליית יהודית להר הבית ביום ירושלים".
הרציונאל המשטרתי ברור. יש ימים שבהם הרגישות באזור הכי נפיץ במזרח התיכון עלולה להתסיס את העולם כולו. גם יאיר נתניהו הבין זאת ובשל כך סירב לבקשת הפעילים לעלות להר הבית. "הייתי ממש רוצה לבוא, אבל ספציפית אני אם אבוא זה מלחמת עולם שלישית", הוא ענה די בנימוס לבקשות שנשלחו אליו.
בעבור הפעילים, תשובת המשטרה חסרת כל חשיבות. הם אומנם הגישו עתירה נגד החלטתה, אך הוסיפו להסתיר את המידע מן הציבור הרחב ולפרסם כי יתקיימו עליות מיוחדות אל ההר לרגל היום המיוחד.
במקביל, הם פנו אל נבחרי הציבור של הימין ובראשם השר גלעד ארדן, שמצד אחד הסביר שהדברים אינם תלויים בו, אך מאוחר יותר, בשיחה פרונטאלית עם הפעילים, הוא הרגיע אותם ולדבריו גורמים בסביבתו הוא עשה זאת כי לא רצה לפרסם שהר הבית ייפתח לתפילת יהודים, מתוך "אחריות ציבורית וכדי לא להלהיט את הרוחות".
התוצאה הייתה ברורה: הפעילים הוסיפו להתארגן וביום ירושלים עצמו המשטרה כבר אישרה עליית יהודים אל ההר. את הסוף אתם כבר מכירים - יום ראשון האחרון הסתיים בהתפרעות של מאות מתפללים מוסלמיים, בידויי אבנים ובהבערת המתחם הרגיש.
אין לי שום כוונה לנקות את המתפללים המוסלמים מאשמה. אלימות לעולם אינה מוצדקת - ובטח לא הפעם. גם לא ממש מתחשק לי ליפול שוב על משטרת ישראל, שלא פעם מראה חוסר אונים בכל הנוגע למזרח העיר. כבר שנים שבמזרח ירושלים האלים גובר ושומר החוק ניזוק. כך קרה גם הפעם כשפעילי הר הבית התעלמו באופן מופגן מהנחיות המשטרה. ומי שמוותר לפעילי המקדש - שלא יתפלא שהוא מתעורר עם כיסאות הפוכים ועם מהומות במסגד אל אקצה.
הבעיה שלי היא דווקא עם השר לביטחון פנים. יכולתי להבין מצב שבו הוא קובע שיהודים צריכים לעלות להר הבית ביום ירושלים. יכולתי גם להבין מצב שבו הוא אוסר על כך. אני לא מצליח להבין מצב כמו זה שהיה הפעם - בו כלפי חוץ הוא תומך בהחלטת משטרת ישראל ומאחורי הקלעים שולח מסרים אחרים לפעילים.
המהומות ביום ראשון לא הסתיימו בפגיעות בנפש. מדובר במקרה או במזל, אבל אולי רק הפעם חשוב לדמיין את האסון שהיה מתרחש לו היו נפגעים במהלך יום ירושלים ואת הנזק התדמיתי שהיה נגרם למדינה במהלך צום הרמדאן. לעיתים נדמה כי השר לביטחון הפנים איננו מבין את תפקידו לדאוג לשלום השוטרים והאזרחים. מי יודע, אולי עדיף למשטרה ולירושלים שהוא ימונה להיות השגריר באו"ם.
