במהלך הפריימריז בליכוד, הגיע יו"ר מרחב ירושלים בהסתדרות דני בונפיל לבנייני האומה. הוא מיהר להתייצב בדוכנים של חיים כץ ודודי אמסלם והבהיר שהם זוכים לתמיכתו המוחלטת וכי לאורך כל התקופה האחרונה הוא פעל למען בחירתם. "הם חברי כנסת חברתיים ודודי אמסלם הוא גם כמעט ירושלמי ועובד עירייה לשעבר, כך שעזרתי להם עד כמה שיכולתי", הוא מיהר להסביר.
לקוראינו שמכירים את הקריירה הפוליטית של דני בונפיל נמהר להדגיש: הוא עדיין שייך למפלגת העבודה. אין לו שום כוונה להצביע לליכוד וודאי שהוא אינו חבר המפלגה. "אין קשר בין הדברים", מסביר מכר ותיק שלו. "בכל מקום שעשוי להפוך למוקד שליטה אנחנו נראה את בונפיל. אותו לא מעניינת המפלגה אלא הכוח שהוא יכול לקבל בזכות החברים שבה".
שליטה חסרת תקדים
שלישי שעבר היה יום עמוס בעבור בונפיל. רגע לפני הפריימריז הוא עוד התייצב בבית המשפט של ההסתדרות מול אביחי אברהם, יו"ר ועד עובדי העירייה המודח, ומי שהיה בן טיפוחיו עד לפני שבועות אחדים. "אביחי לא יחזור יותר לתפקידו. במשך שלוש שנים אני מרגיש שעשיתי טעות, אבל ברגע שהוא פגע בעובדים - שום התנצלות לא תעזור", קובע בונפיל.
כבר במשך שלושה עשורים, לצד ראשי העירייה המכהנים, דני בונפיל מגדיר את עצמו כראש העירייה. איש מן העובדים אינו מעז להמרות את פיו. "מאז שדני מונה ליו"ר ועד העובדים במקום חיים כהן, רק אהוד אולמרט ניסה להתעמת איתו ונכווה", נזכר בכיר בעירייה. "מאותו הרגע שבו אולמרט יצא נגדו הוא נאלץ לנסוע בעצמו לעירייה, מכיוון שהנהג שלו לא הסכים להמרות את פיו של בונפיל".
מאז השניים הסתבכו בפלילים, אך בעוד אולמרט פרש מן החיים הפוליטיים, בונפיל חזר לתפקיד בכיר יותר כיו"ר מרחב ירושלים בהסתדרות. במקביל, הוא הקפיד לשמר את כוחו בעיריית ירושלים, תוך שהוא דואג שמקורביו, ציון דהאן ואביחי אברהם, ישמרו על כוחו ולא יצמיחו כנפיים. "השליטה של דני בעיריית ירושלים היא חסרת תקדים במשק. בכל ביקור שלו שם העובדים עוברים לדום", מסביר עובד בכיר בכיכר ספרא.
הקרב על כיכר ספרא
הבעיה של בונפיל שהוא לא לוקח בחשבון שהתפקיד מוביל את בני טיפוחיו לעצמאות וכך נוצרים הפיצוצים עם מקורביו. ציון דהאן לא סלח לבונפיל עד היום על כך שהוביל לפרישתו. עם אביחי אברהם הפיצוץ רק החל. "עם כל הכבוד לתפקיד, הדבר החשוב ביותר בעבורי הוא טוהר המידות", טוען אברהם. "מבחינתי, בעבור דני זה לא בדיוק המצב".
הקש ששבר את גב הגמל הגיע בעקבות העובדה שבונפיל מינה את עו"ד מוטי הרוש כדי לייעץ משפטית לעובדי העירייה. אברהם, שחש מתוסכל מן ההתערבות הגסה בתפקידו, פרץ בניסיון מרד. "בדרך הקשה אביחי גילה שדני לא מסוגל לסבול חוסר נאמנות. הוא אוהב להיות מוקף בצייתנים שייתנו לו את הקרדיט. היה קשה לו לראות את אביחי צומח בתפקיד. מרכז כוחו של דני זו עיריית ירושלים. אין לו שום כוונה לוותר עליו".
בונפיל אינו מבין את הטענות. "הרי שנינו יודעים שאביחי רוצה בכל דרך לחזור לקשר איתי. הוא מבקש סליחה בכל האפיקים רק כדי לחזור לתפקיד, אבל כמי שממונה על תיק העירייה בהסתדרות אין לי שום רצון לסלוח לו. יו"ר ועד שפגע בזכויות העובדים לא יוכל לחזור לכהן בתפקידו. אני בטוח שגם בית המשפט של ההסתדרות יבין את זה".
מווסת את הסירחון בשוק
הפריימריז בליכוד הגיע בשיאו של שבוע תקשורתי מוצלח בעבור בונפיל. רק יומיים קודם לכן הוא דאג ששוק מחנה יהודה יישאר מטונף. הרקע היה טענות של מנהל נפת השוק של עובדי התברואה לאלימות כלפיו מצד חלק מהסוחרים. התגובה: החלטה של בונפיל להשבית את הניקיון. "אנחנו לא ניתן שיפגעו בעובד שלנו. מבחינתנו, שהמשטרה תאבטח את העובדים שלנו בזמן העבודה", הסביר.
בשוק מחנה יהודה יש מי שכבר לא מסוגלים עם ההתנהלות של בונפיל. "זו בושה וחרפה. הוא מנצל את העובדה שאין בשוק אף אחד שיישר אותו ושיש ואקום בהנהלת ועד הסוחרים", מסביר אחד הבסטיונרים. "בכל שביתה בונפיל דואג קודם כל שהשוק יישאר מלוכלך. זה פוגע לנו בפרנסה והופך את חיי העוברים ושבים לגיהינום וכל זה בשביל עוד קצת פרסום".
הצעדים הבולטים של בונפיל:
• השבתת הניקיון בשוק כמחאה על אלימות כלפיי עובדי תברואה
• חסימת החדר של עופר ברקוביץ' שהתנגד לברקת
• שיתוף פעולה עם ניר ברקת בשביתה מול משרד האוצר
• החלטה על הדחתו שליו"רועדעובדיהעירייה
ריח הסירחון בשוק החזיר את הסוחרים אל הזיכרונות מן השביתה הגדולה מלפני שנתיים. "בימים ההם ירושלים הייתה בירת הזבל ואילו השוק הפך להיות המזבלה העירונית", נזכר סוחר אחר. "גם אז אנשים התרחקו מהשוק. למזלנו, אז היה לנו יו"ר ועד סוחרים שדאג שהאשפה תתמקד באזורים צדדיים, אבל השבוע אפילו זה לא היה לנו ובונפיל, שדואג לעובדי התברואה, שוב שכח שגם העובדים בשוק צריכים להתפרנס".
ביום שני חזרו עובדי התברואה לעבוד, אך האזור שבו הוכה מנהל הנפה טרם נוקה. בונפיל מדגיש שהוא ינוקה רק לאחר שהמשטרה תדאג ללוות את העובדים למקום. "זו בושה וחרפה. אנחנו מאשימים בכך את ניר ברקת, מי שהפך את בונפיל לראש העירייה האמיתי ומאז אי אפשר להשתלט עליו", טוענים חלק מהסוחרים.
הירושה של ברקת
מבחינה אחת הסוחרים המוחים מדייקים - השביתה הגדולה שיזם ניר ברקת בדיוק לפני שנתיים סימנה את חזרתו של בונפיל למרכז העניינים. השניים, שהיו צהובים זה לזה עד אז, שיתפו פעולה ושיתקו את הפעילות של העיר. "בלעדינו, ברקת לא היה מוציא את השביתה הזאת לפועל. אנחנו דאגנו שהעובדים יממשו את השביתה. רק במקרה, ברחוב של אריה דרעי ויעקב ליצמן היו יותר שקיות זבל מאשר בשאר העיר", הסביר אז בונפיל.
הרגע המכונן הזה סימן את תחילת המרוץ של ברקת לכנסת. במקביל, הוא גם בנה מחדש את כוחו של בונפיל שרק המתין להזדמנות להוכיח שלא נס ליחו. "מאז דני מסתובב כטוו ס במסדרונות העירייה וברחבי העיר. ברקת, שידע שהוא עוזב, הבין שמלחמה עם דני תגרום לו נזק פוליטי ולכן הוא החזיר אותו להיות האיש החזק בירושלים", מסביר בכיר אחר בעירייה. "דני לא צריך יותר מזה כדי להשתלט על המרחב הציבורי".
ייאמר לזכותו של בונפיל שהוא ידע להכיר טובה. "כשברקת התעמת עם 'התעוררות', הוא גייס את בונפיל כדי לחסום את הגישה למשרדו של עופר ברקוביץ'", נזכר אחד מחברי המועצה. "כולנו ראינו את הפנים החיוורות של עופר לאחר ההשתלטות הבריונית הזאת. מובן שכמו תמיד בונפיל תירץ זאת בדאגה לשלום העובדים וכמחאה על כך שברקוביץ' העליב את אמנון מרחב וטען שהוא לא ירושלמי".
יחד עם זאת, מיד לאחר שברקת עזב את ראשות העירייה הוא ניתק כל קשר עם בונפיל. "כלפי חוץ, ברקת יכבד את בונפיל", מסביר מקורב לראש העירייה לשעבר. "מצד שני, גם הוא מודע לכך שזה הרגע שבו דני עלול להפוך מנכס לנטל. על אף הפיתוי הוא הקפיד שלא להיעזר בו לאורך כל הפריימריז בליכוד והעדיף להתבסס על כוחות אחרים".
שיטות מיושנות ובלי קווים אדומים
לאורך כל שנות הקלון של דני בונפיל, שהגיעו לאחר שהורשע במרמה ובהפרת אמונים, הוא תכנן את הקאמבק של 'דני האדום'. באותן השנים הוא דאג לשמר את כוחו במוקדי הכוח בעירייה ובהסתדרות. "דני חזר אחר. אומנם, הוא עדיין מסדר צ'ופרים לחברי הוועד ועבודות לחברים, אבל הוא מתרחק מכל אמירה רברבנית שתוביל אותו לשכרון כוח", מספר חבר קרוב לשעבר.
בונפיל חושש מחטא היוהרא שהפיל אותו בראשית שנות האלפיים. הוא יימנע מרברבנות אישית, אך לטענת רבים שיטות העבודה שלו נותרו כוחניות. "אלה שיטות מחאה מיושנות. בכל פעם שיש לו אפשרות לבחור, דני יבחר את האופציה של ההשבתה והמחאה על פני ההידברות. בכל פעם הוא גם יתרץ זאת בכך שזו הדרך היעילה ביותר לדאוג לרווחת העובדים", מסביר בכיר בעירייה.
נראה שלבונפיל באמת אכפת מהעובדים, אבל לעיתים התמיכה הזו היא חרב פיפיות. "היום מקובל בכל העולם שארגוני העובדים פועלים ביחד עם ההנהלה למען רווחת העובדים ומשתדלים שלא ליזום פעולות מחאה אלימות", מסביר אביחי אברהם. "הדרך הזו מובילה את דני לנצח בקרבות, אבל להפסיד במלחמות על לב הציבור".
בונפיל אומנם מתמקד בעובדי העירייה, אבל בכל מקום שיש אפשרות למאבק, הוא יופיע. בשבועות האחרונים, הוא תמך בעובדות הסוציאליות וכעת הוא מנסה הוא מנסה להרוויח נקודות גם מהמעבר של משרדי הממשלה למבנים הג'נריים. "זו המחאה הבאה שלנו", מבהיר בונפיל.
מביט בחשש: משה ליאון
אחרי שתי מערכות בחירות מקומיות שבהן המועמד שלו הפסיד, במערכת הבחירות האחרונה בונפיל שבר את המנחוס. אבל גם ליאון יודע היטב כי נצחונו לא הגיע בעקבות בונפיל, אלא באמצעות עבודת השטח שהוא עשה והתמיכה החרדית.
גם אם כוחו הפוליטי אולי מוגבל, כוחו של בונפיל בקרב העובדים נמצא בשיא. לא ברור עוד כמה קדנציות יש לו לכהן כיו"ר מרחב ירושלים של ההסתדרות. במדינה שבה ראש הממשלה נושק לגיל 70 ואילו הנשיא חצה כבר את העשירון השביעי בחייו, גם מנהיג ועד עובדים בגיל מתקדם לא נשמע מופרך.
בעולם שבו ראשי ההסתדרות נראים כמו פקידים אפרוריים, עדיין יש מקום לאנשים שניהלו את מטה הבחירות של שמעון פרס, דליה איציק ובנימין בן אליעזר. "בדיוק כמו ברקת ונתניהו, בונפיל לא ייתן שיצמחו לא יריבים, ולכן הוא יישאר יו"ר המרחב כל עוד הוא ירצה בכך".
המבחן הגדול של בונפיל יהיה מערכת היחסים עם ליאון, שצופה בחשש בהתעצמות כוחו של בונפיל. כרגע, על אף מחאה בתחילת הדרך וחסימת חניון ספרא, היחסים בין השניים יציבים, אך כפי שיודעים ראשי העירייה הקודמים - העובדה הזאת איננה מנבאת דבר.
"עזרתי לליאון להשיג את התקציב שימנע ממנו לפגוע בעובדי העירייה, כך שאין סיבה שהוא לא יהיה טוב לעובדים", מבהיר בונפיל. "אהיה טוב עם ראש העירייה כל עוד הוא יהיה טוב עם העובדים. אם המצב ישתנה - לא נהסס להילחם נגדו. ובירושלים כולם יודעים שאני מקיים את ההבטחות שלי".
