הוא נחשב לאחד הגדולים בעיר ולאחד המובילים במגזר הדתי־לאומי ושוהים בו כמאה ילדים, אבל תחקיר של מיינט ירושלים ו"ידיעות ירושלים" מעלה מספר עדויות של עובדות לשעבר והורים על התנהלות שאינה כשורה, לכאורה. העדויות כוללות פציעות של ילדים, מקרי אלימות, נסיונות הסתרה כביכול מההורים, ויש גם הורה שטוען: "העבירו אותי מעין 'ועדת משמעת' לאחר שדיברתי נגד המעון".
לא לרוץ להורים
"ההתנהלות בשנה האחרונה נהייתה פשוט לא ראויה", אומרת ב', עובדת לשעבר שפוטרה לאחרונה. "היו מספר ילדים שהגיעו לבתי חולים לאחר שנפצעו כי לא היו מספיק מטפלות שישגיחו עליהם". ב' מספרת על מקרה שבו אחת המטפלות השאירה דלי מלא אקונומיקה מחוץ לאחת הכיתות ואחד הילדים טבל את ידיו בתוך החומר. "היה ברור שזה בגלל שלא היתה מטפלת שתשגיח עליו מקרוב". אולם זה אינו המקרה היחיד שב' היתה עדה לו. "יש מקרי אלימות בין ילדים באופן קבוע. היו מספר ילדים שאפילו הגיעו לבית חולים. ברור שדברים כאלה יקרו בהיעדר כוח אדם מספיק".
ב' טוענת עוד כי "ההנחיה מטעם ההנהלה היתה ברורה - לא לדווח כל דבר להורים. אם היה מגיע הורה ושואל מה קרה לבן שלו, היינו צריכים להגיד כמה שפחות. ריחמתי על ההורים שלא יודעים מה קורה לילדים שלהם בגן". בשלב מסוים, טוענת ב', היא לא יכלה לשתוק והחלה לדבר עם ההורים על מה שנעשה בגן. "ברגע שההנהלה הבינה שאני מתחילה ליידע את ההורים, קיבלתי הזמנה לשימוע לפני פיטורין, ועכשיו אני יושבת בבית. חייבים שינוי עמוק ומקיף במקום, במיוחד למען הילדים". ואכן על פי עדויות העובדות, בשנת הלימודים האחרונה עזבו את המעון יותר מעשר עובדות. "זה אומר הכול", מסכמת ב'. "קשה מאוד לעבוד במעון הזה".
ב' טוענת עוד כי בחודשים האחרונים, מכיוון שאין מבשלת מוגדרת למעון בכל יום צריכה אחת המטפלות לנהל את המטבח, ובכך היא משאירה את הכיתה שלה עם מטפלת אחרת, שעכשיו צריכה להשגיח על שתי כיתות של ילדים. "אין פלא שפינו ילדים לבית החולים במהלך השנה. אי אפשר להשגיח על כל כך הרבה ילדים".
שריטות ושטף דם
ואכן לפני מספר חודשים הוזעקה אחת האימהות למעון לאחר שבתה נפצעה ברגלה. "עברנו צילום והילדה צולעת עד היום", רשמה האם הזועמת בקבוצת ההורים של המעון. "ביום שישי אף נחשף סימן כחול בירך שלא קיבלנו לגביו הסבר (מצוות המעון, א.ל). קיבלתי ילדה חבולה ונפוחה מעל העין, שלדבריהם מעדה מהכיסא. קיבלתי ילדה עם שטף דם בין העיניים, והתשובה של המטפלת המחליפה היתה שלא ידוע מה ומאיפה. בשבוע הקודם היו לה שריטות עמוקות מהאוזן ועד הסנטר, ולפני זה אף נשיכות, חבלות וזיהומים נוספים".
עובדת בשם ח' טוענת אף היא דברים דומים. לדבריה, היו מקרים שהורו לצוות העובדים שלא לדווח הכול להורים. לדברי ח', בנוסף למקרי אלימות בין ילדים יש יחס בלתי ראוי לעובדים.
עובדות נוספות שעבדו במקום מאששות את טענותיהן של ב' ושל ח'. הן טוענות שיש חוסר בכוח אדם והתנהלות בעייתית מצד ההנהלה. "ההוראה החד־משמעית מההנהלה היא שלא לדווח הכול להורים. צריך לשמור את כל מה שקורה בפנים", הן אומרות. "אם מגיע הורה ושואל מה קרה לילד שלו, לספר לו כמה שפחות". גם הן טוענות שקיימת תחלופה גבוהה של עובדות. "פשוט כי אי אפשר לעבוד בתנאים האלה. באנו לעבודה הזאת כי אכפת לנו מילדים, ובמעון הזה קשה לנו לטפל בהם כמו שצריך בגלל שיש חוסר בכוח אדם".
גם הן, כמו ב', מעידות על הבעיה שנוצרת בגלל היעדר מבשלת קבועה. "כל יום מטפלת אחרת צריכה לעלות למטבח ולכן היא מצרפת את הילדים שלה לכיתה אחרת. אי אפשר באמת לתת תשומת לב מרבית במצב שכזה".
וההורים חסרי אונים
ומה יש להורים להגיד? "אנחנו חסרי אונים", אומרת ק', אם לאחת הילדות במעון. "ההורים לא ידעו מה קורה בגן עד שחלק מהמטפלות התחילו לדבר. היו ילדים שחזרו מהמעון עם סימנים כחולים וההורה לא ידע מה קרה. היו ילדים שפחדו לחזור למעון ולא דיברו על מה שקורה שם. מדובר בילדים בני שלוש בלבד. אני מצפה מההנהלה של המעון שתנהג כמבוגר האחראי ולא תנסה להסתיר דברים מההורים".
גם ק' הסתבכה עם הנהלת המעון, כשלאחרונה קיבלה זימון למעין "ועדת משמעת", כפי שהיא מכנה זאת. "אמרו לי שאני מדברת יותר מדי נגד המעון ואסור שזה יימשך. ממתי מזמינים הורה לוועדת משמעת. איפה אנחנו נמצאים?" מאז שהתחילו לגלות מה קורה בגן, טוענת ק', חלק מההורים מפחדים לשלוח את הילדים למעון, ובשבועות האחרונים אף עזבו אותו כמה מההורים. "אני לא מאשימה את ההורים האלה. איך אפשר לשלוח ילדים למעון כזה? אנחנו צריכים שתהיה לנו היכולת הבסיסית לסמוך על מי שאחראי על הילדים שלנו, וכרגע אין לנו את זה".
ממעון 'אמונה' נמסר בתגובה: "אסופת הטענות הנ"ל ראויה להגדרה התלמודית בוקי סריקי, דהיינו: דברים בטלים. זהו אחד המעונות המצוינים של רשת 'אמונה' בירושלים ובכלל, ולצערי הגדול אין זה ניסיון ראשון ומכוון לפגוע בשמו הטוב. ההרשמה והביקוש העצום למעון זה ולדומיו, יחד עם שבחי הפיקוח המקצועי הצמוד, הם העדות הנאמנה ביותר להערכה - לאורך שנים - הן של ההורים והן של הגורמים המקצועיים.
"כדי שלא להיגרר למהלך דומה, אמנע מלפרט מי ומה עומדים מאחורי ההשמצות ומה הסיבות והנסיבות שגרמו לאותם נסיונות חוזרים ונשנים, שמוּנעים מיצר נקמנות. מי שבחן את הדברים לעומקם והבין זאת גם ידע למנוע את האפשרות שייעשה בשירותיו ובאמצעותו שימוש ציני ומניפולטיבי.
"מצוקת כוח האדם והעומס היומיומי על צוותי המעונות אינם בגדר סוד. בדיוק בגלל כל אלה החליטו רוב מפעילי המעונות המפוקחים בישראל שבהיעדר מענה הולם לא תיפתח שנת הלימודים הקרובה במעונות היום. השפעות המצוקה הנ"ל חריפות ובולטות שבעתיים מתיאורי המקרים בשאילתה, ובניגוד אליהם - הן גם מדויקות יותר ונאמנות למציאות העגומה.
"'אמונה' לא היססה עד היום, ולא תהסס גם להבא, לנקוט צעדי הרתעה וענישה במקומות שבהם היו ו/או נעשה נסיון טיוח והסתרה של מחדלים ונדרשה פעולה. לחלוטין אין זה המקרה. בעניין זה אני מפנה אותך אל סימן השאלה הבולט בשורה הראשונה בשירה של רחל המשוררת: ואולי לא היו הדברים מעולם?"
