תום עידן הטאבלטים בבתי הספר? במינהל החינוך (מנח"י) בעיר החליטו כי בשנת הלימודים הבאה לא יצטרפו בתי ספר נוספים לפרויקט התקשוב היוקרתי, אף שמספר מוסדות חינוך כן הביעו את רצונם לקחת חלק בתוכנית.
חדש בירושלים: טאבלט במקום ספרי לימוד
במנח"י מסבירים כי המהלך נועד לבסס ולהעמיק את התוכנית במוסדות החינוך שבהם הפרויקט כבר קיים. גם בארגון ההורים העירוני חושבים שלא יהיה זה נכון להוסיף עוד בתי ספר לפרויקט, אבל מסיבה אחרת לגמרי. לטענתם, בעירייה לא מנהלים את הפרויקט בצורה המיטבית: "כל עוד לא יהיו נתונים מהשטח יהיה קשה לבחון את טיב התוכנית".
מחכים לפידבקים תוכנית הטאבלטים יצאה לדרך לפני כשנתיים ובישרה את הקידמה במערכת החינוך בעיר, עם שמונה בתי ספר שהסכימו לזנוח את המחברות והספרים לטובת המחשבים. במנח"י הכריזו על 'מהפכה דיגיטלית', וראש העירייה ניר ברקת בישר כי "הפרויקט הדיגיטלי החדיש יביא לקידום ופיתוח בתחום החינוך".
על אף חבלי הלידה הרבים שמהם סבלה התוכנית היא צלחה את שנת הפיילוט והמשיכה לשנה נוספת – כשהיא מושכת אליה עוד תשעה בתי ספר.
אך כעת, באמצע שנת הלימודים, מתברר ששנה שלישית לא תהיה – ויש הרואים בהכרזה זו את מות המהפכה. בשנה הבאה אמנם יצטרפו לפרויקט עוד שכבות באותם בתי ספר, אך מוסדות חינוך חדשים לא ייכנסו לתוכנית.
ההעדפה לעצור את הרכבת אינה של מנח"י בלבד. לאחרונה הודיעו בארגון ההורים למינהל המחשבים בעירייה כי הם חושבים שאין צורך להרחיב את התוכנית במתכונתה הנוכחית לעוד בתי ספר.
"אין פידבקים מצד העירייה על התוכנית", אומרים בארגון ההורים העירוני. "אנחנו מבקשים לראות מה נעשה, לראות דוחות על התקדמות בתוכנית, שולחים מכתבים ואין מענה - לא בנושא הקרינה, לא בנושא תשלומי ההורים, לא בנושא בחירת הטאבלט.
"בצורה כזו אין אפשרות לבחון תוכנית שעולה הרבה מאוד כסף להורים ולעירייה. לנוכח ההתנהלות של התוכנית, כרגע אנחנו לא רוצים שהפרויקט ימשיך. כל עוד לא יהיו נתונים מהשטח יהיה קשה לבחון את טיב התוכנית".
על רקע הביקורת סביב ניהולה של התוכנית, יו"ר מנח"י משה (קינלי) טור־פז מסביר: "זאת לא החלטה סופית. אנחנו בדיונים. בשנה הבאה יהיו שמונה תיכונים מלאים שלומדים רק עם טאבלטים ואנו רוצים ללמוד את המודל הזה. בפסח מצטרפים עוד שלושה בתי ספר לתוכנית ואנחנו לא משוכנעים שצריך להכניס עוד בתי ספר לשנה הבאה.
"אין החלטה לא להתקדם הלאה, אלא אנחנו רוצים להשלים את 15 בתי הספר במלואם. ההחלטה היא לא אם להוסיף או לא אלא איך לעשות את זה. כל שנה אנחנו מצרפים עוד 2,000 תלמידים, ועם כל הקשיים, בסך הכל יש פידבק חיובי ונקודות לשיפור. השאלה כאן היא על פדגוגיה חדשנית ולא טאבלט או לא טאבלט".
התחלה ברגל שמאל אז האם הפיילוט הצליח? תלוי את מי שואלים. הלימודים המתוקשבים השאירו מאחור את עידן המחברות, הספרים וכלי הכתיבה, והמתנגדים לפרויקט הביעו חשש שתלמידים יאבדו את יכולת הכתיבה וישכחו איך להחזיק עיפרון. במערכת החינוך התכוננו לקראת המהלך והחלו להכשיר את המורים ללמידה מקוונת.
בחופשת הקיץ לפני שנה וחצי נאלצו המורים לבלות את זמנם בשיעורי השתלמות של למידה דיגיטלית ואינטראקטיביות בתוך תוכני ההוראה.
במינהל החינוך הודיעו שהשנה הראשונה תהיה שנת פיילוט לתוכנית ותבחן את תהליך הלימודים המתוקשב, אך כבר אז צצו בעיות. שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים הקודמת הטאבלטים נשארו בחו"ל והתלמידים שהיו אמורים לקיים פיילוט במהלך חופשת הקיץ לא נערכו כראוי.
לעומת זאת, המורים דווקא קיבלו את המכשירים. "גם אם התלמידים מוכשרים יותר מהמורים בהפעלת הטאבלטים, גם הם היו זקוקים למספיק זמן לפני תחילת שנת הלימודים כדי להתרגל לספרים הדיגיטליים ולכל מה שכרוך בלימוד המתוקשב", מסבירה אחת המורות שלימדה השנה במחשבי הלוח.
במהלך החודש הראשון ללימודים לא עודכנו הספרים הדיגיטליים במכשירים והטאבלטים שימשו אביזר לקישוט. במקום זאת המורים לימדו באמצעות דפי עבודה.
בהמשך עודכנו מרבית הספרים הדיגיטליים בטאבלטים, והיה נדמה ששיטת ההוראה החדשה עלתה על הגל ומצאה את הנוסחה הנכונה. אך אז צצה בעיה חדשה: עומס של תלמידים שמשתמשים בו־זמנית ברשת, מה שגרם להאטה משמעותית בגלישה בספרי הלימוד במהלך השיעור.
"עד חג הסוכות ניסינו להעריך את הפרויקט וצפינו שיהיו קצת בעיות", מסבירים בוועד ההורים ברנה קסין. "אחרי סוכות כבר נכנסנו ל'מאני־טיים' והיינו חייבים לשים גז, אבל בפועל זה היה פול גז בניוטרל. באוקטובר היינו חייבים לראות עקומה ליניארית המצביעה על התקדמות - אבל השיפור היה איטי ולא כמצופה.
"את בדיקת העומסים ואת הנחת התשתיות היה צריך לעשות עוד בקיץ בזמן שכל העמדות עובדות. לפרויקט