דווקא בימים שבהם ישראל מנסה להיאבק בכל כוחה נגד החרמות ולשכנע את העולם שהבנייה בכל רחבי ירושלים היא לגיטימית, מגיע פרויקט שעלול להצית סערה מחודשת. התנחלות יהודית עומדת לקום בתוך כפר עקב, שנמצא מעבר לגדר ההפרדה, לאחר שמסיגי גבול ערבים הצטוו לפנות את דירותיהם.
התכנית הקודמת לשכונה יהודית בכפר - שאינה קשורה למתחם הנוכחי הבתים בכפר שנמצאים באיום הריסה כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet
לפני קרוב לעשור רכשו 11 משפחות יהודיות חלקות אדמה בכפר עקב, קרוב מאוד למקום שבו נבנתה בהמשך גדר ההפרדה. מאז ועד היום, מסיבות שקשורות ברוכשים, לא נבנה מאומה על הקרקע. אבל באזור צפוף כמו מזרח ירושלים קרקעות פנויות אינן נשארות כך זמן רב.
עם השנים החליטה המדינה שכפר עקב יישאר מחוץ לגדר ההפרדה, אך הוא עדיין נכלל בשטח המוניציפלי של ירושלים. במהלך העשור האחרון התיישבו במקום משפחות פלסטיניות שבנו בו יחידות צמודות קרקע, חלקן אפילו עם בריכות שחייה.
על פי פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בעיר, לפני תשע שנים פנו הרוכשים היהודים לבג"ץ וביקשו שיורה למשטרה לעזור להם בפינוי הפולשים ובהריסת המבנים שהוקמו על אדמתם.
בית המשפט דחה אז את העתירה, אולם העיר, "המצב שנוצר במקרה הזה, כפי שעולה מהעתירה, הוא לכאורה בלתי תקין. מצד אחד הבעלים אינם יכולים להסתייע במשטרה לסילוק הפולשים, ומהצד האחר אין באפשרותם גם להגיש תביעה משום שזהות הפולשים (שמסרבים להזדהות) אינה ידועה. מצב הדברים הזה פותח פתח להתרבות של מעשי פלישה והשתלטות של גורמים עבריינים על אדמות, תוך ניצול העובדה שמדובר בשטחים שהגישה אליהם מוגבלת משיקולי ביטחוניים". אחרי דחיית העתירה פנו התושבים לקרן לגאולת אדמות ולמנכ"לה אריה קינג. הקרן הצליחה לאתר את כל הפולשים כדי שאפשר יהיה לתבוע אותם בבית המשפט. כמו כן תיעדה הקרן את החלקות ואת הבתים שנבנו עליהן.
כתוצאה מפעולות הקרן ומעדותה בבית המשפט, הוכחה הזכות הקניינית של הבעלים ונסללה הדרך לפסיקה. בית המשפט קבע, "הנתבעים הסיגו את גבולם של התובעים שלא כדין, בכך שבנו עליהם את בתיהם לפני למעלה מעשור", כתב השופט אלעזר נחלון. "בנסיבות אלו אני מורה כי על הנתבעים לסלק את ידם מהמקרקעין, תוך הריסת המחוברים (יחידות הדיור; צ"מ) שנבנו עליהם".
כעת עומד למעשה על הפרק צו לסילוק הבתים, כשהרשויות יודעות היטב שמדובר בצו רגיש במיוחד שביצועו עלול להבעיר את השטח.
בקרן אומרים עכשיו, בעקבות הוצאת צו הפינוי, שבכוונם להקים במקום יישוב יהודי, אף על יפ שהחלקה נמצאת בפאתי כפר עקב הגובלים ברמאללה. ומה עם גדר ההפרדה? בקרן טוענים שכאשר תהיה במקום שכונה יהודית היא תבקש לפרוץ עבורה פתח בגדר.
מוכתר כפר עקב, סעיד עלי מסר תגובה מפתיעה: "נכון, לא טוב שתהיה התנחלות יהודית בשכונה כי זה יגרום להרבה מתח. אבל מצד שני אולי זו הדרך היחידה שבה נוכל לקבל שירותים ברמה נורמלית מהעירייה".