טוב, אני מוכנה לצאת מהארון ולהודות: אני אישה חרדית. ואין לי בעיה שיפקסלו אותי.
חרדית: "נשות הכותל מנהלות מאבק אנטי-דתי"
קדימה! לפקסל, לרטש, לטשטש ולחרבש את הפנים את הרגליים את העקבים. זה לא מזיז לי.
קיומי כאישה יציב ובטוח בעולמי. שום פוטושופ לא יוכל לי ולא יצלח עלי. כבודי לא נמדד בלובן שיניי ובחיוך הניבט מהם.
ועכשיו אחרי שרוטשתי, פוקסלתי והודרתי אני אציין שאכן זו הייתה דרך לא ראויה וקצת גסה ואולי אף מעט פרימיטיבית לפקסל את פניהן של חברות הכנסת בצילום ניצחון הקואליציה את האופוזיציה. קצת בושה רבותיי, לפחות מהשרה שלי לשוויון מגדרי.
אבל העיקרון החרדי להפרדה בין נשים לגברים מגיל שלש ועד יום חופתם, להסתרת פני בנותיהן ונשותיהן אל מול פני האומה, מקובל עלי. דווקא אלו שמבקשים להצניע אותי - מכבדים אותי, לפי תפיסת עולמי.
כן, כן. אני לא מתנצלת. אפילו מלכת אנגליה לא מתנצלת כשהיא מעירה לכלתה הסוררת להתלבש צנוע ולדאוג שהשמלה לא תתנופף ברוח.
״כבוד האישה״ בחברה החרדית הוא אחד מאבני היסוד שלה, ושום חתן באף מגזר בעולם לא הולך ליועץ נישואין (מדריך חתנים בשפתינו) טרם חופתו ומקבל הדרכה על הדבר הזה שקוראים לו ״אישה״. מה משמח אותה? (שופינג פרחים ושוקולד. לא?)
מה מעצבן אותה?(שלא זיהית שהסירה חצי ק״ג). אבל לא רק בשטחיות עסקינן, החתנים החרדים לומדים גם איך לזהות דיכאון של אחרי לידה, ואיך יש לאישה זכות ראשונים בהענקת השם לרך הנולד הראשון, ובשנה הראשונה לנשואים ״חייב לשמחה״.
אז איך המגזר החילוני מסוגל לומר שהנשים החרדיות לא מתכבדות בידי בעליהן? ״שמכבדה יותר מגופו״.
אל תדאגו לצניעותנו
כל הדברים המשונים שאתם רואים אצלנו, אלו גדרות ו״ברקסים״ לשמור על המגזר שלנו טהור, כפי שאנו רואים את הדברים.
אם לבכם יוצא אלינו, תהיו שם בשבילנו גם באפליית השכר בין נשים חרדיות לחילוניות, במתן הנחה בצהרונים כדי שאוכל לצאת לעבוד ולהתעצם כנשים.
למען האמת מטריד אותי יותר לראות את אחיותיי הדוגמניות מרוחות באיילון ובדרך השלום. איזה חום!
איפה זעקת המפוקסלות כאשר ילדה בת 12 מתבקשת לשלוח מבט נשי אל העדשה? היכן זעקתכן בפרסומות בהן נשים מוצגות ככלי ריק ומלא בושה?
אני חוזרת ומדגישה, פקסול נבחרות הציבור לא היה ראוי. לא היה קורה כלום אם האתרים והעיתונים היו מוותרים על העלאת התמונה בכלל. בינינו, זה לא כזה סקופ. בסך הכל תמונת מחזור שרוב תלמידיה נשארו או ירדו כיתה.
ובנימה אישית; אחרי השקעה של פן, איפור, מניקור-פדיקור ועמידה איתנה על עקבים גבוהים – אולי גם אני הייתי מתבאסת.
