לאחר שנים שבהן החביאה את זהותה הנוצרית ואף ספגה התנכלויות מהסביבה, זכתה לאחרונה מישל דרידזו בת ה־12 בתעודת הוקרה בתחרות 'המסע אל הדרשה', כשכל חבריה מריעים לה.
מדוע החרדים לא רוצים תיירים נוצרים?
למה ביקש הכומר מהיהודים: "תצילו אותנו"?
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet
במסגרת שנת המצווה בבית הספר 'אריאל' בגילה מקיימים תלמידי כיתה ו' מסע שבו הם חוקרים את שמם ואת זהותם ולומדים את פרשת השבוע. בתום המסע בחר בית הספר את שלוש הדרשות הטובות ביותר ושלח אותן לתחרות הארצית. השבוע התבשרה מישל על זכייתה במקום הראשון בתחרות הארצית 'המסע אל הדרשה'.
במשך שנים הסתירה התלמידה הצעירה את זהותה ואת משפחתה הנוצרית מעיני חבריה ופרט לשרשרת הצלב שענדה על צווארה מיעטה לדבר על דתה. על אף הגינויים שקיבלה מהסביבה השנה היא החליטה לחשוף את חייה האישיים כאשר הקריאה את דרשתה לנגד כל הכיתה.
בדרשה סיפרה שהיא בת להורים נוצרים ונכדה לסב יהודי ודיברה על אהבתה לארץ ולמסורת. "אני גרה בישראל, מאוד אוהבת את המדינה ואת העם היהודי", כתבה. "אני גאה ושמחה שיש לי חלק במורשת המפוארת של עם ישראל. בימים הקשים של תקופת השואה הנאצים יימח שמם לא היו מבדילים ביני לבין יהודי אחר. כולנו שם היינו נתונים לאכזריות".
בהמשך הדרשה היא מוסיפה, "בת המצווה עבורי היא נקודת ציון שאני חוגגת לפי המסורת. תמיד הייתי מודעת לשורשים היהודיים שלי. השנה היא שנת בני ובנות מצווה ובשנה הבאה אצטרך לכתוב עבודת שורשים. אני רואה בכך הזדמנות להתחבר לשורשים, לסבי היקר, לשמוע וללמוד עוד על המורשת והמסורת היהודית. נפגעתי לעתים בשל השתייכותי לדת הנוצרית, והיום בכניסתי לעולם הבגרות אני יודעת לומר בבגרות ובעניין את מי שאני ומה שאני".
פרשת השבוע של מישל היתה פרשת שופטים, ובאורח סימבולי היא סיפרה שלאורך השנים תמיד שפטו אותה. את הדרשה היא חתמה בפסוק "לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".
מלבד זכייתה של דרידזו בפרס, החליטו בבית ספר אריאל לקיים טקס בר מצווה לכל הסבים בקהילה שמעולם לא חגגו. סבא של מישל, שלא חגג בר מצווה כיוון שהשלטון האוקראיני אסר על כך, הניח תפילין בפעם הראשונה בחייו בנוכחות נכדתו.
"מישל עברה לאורך השנה שני תהליכים", מספרת גלית ויצמן, מחנכת הכיתה. "האחד הוא כתיבת דרשה המספרת את סיפורה האישי ואת הקשר לארץ ישראל ולעם ישראל, והשני הוא אלבום בני מצווה, שמספר סיפור משפחתי ובו הועלה סיפור הסבא שלא חגג בר מצווה. בתהליכים אלה חושפת דרידזו את חייה. בהתחלה היא חששה להגיד שהיא שונה, ואנחנו בבית הספר החלטנו להעצים אותה ולהקנות לה ביטחון".
