"לכבוד כיתה ח', אני מתגעגע אליכם. מזל טוב לכל מי שיש לו בר מצוה. אתם יכולים לשלוח לי מכתבים", כך, בכתב יד עגלגל, כתב דוד ששון לחבריו בארץ זמן קצר לפני שנהרג בשריפה שפרצה בדירתו שבברוקלין.
שורדי אסון הגז: איפה כולם? נשארנו לבד
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet
למעלה מאלף בני אדם, בהם קרובים ומכרים, חברי משפחה וגם כאלה שרק ביקשו להזדהות עם האסון, ליוו ביום שני השבוע למנוחת עולמים את שבעת ילדי משפחת ששון שנספו בשריפה שפרצה בביתם שבברוקלין, ניו-יורק.
ארונותיהם של יעקב בן ה-5, שרה בת ה-6, משה בן ה-8, יהושע בן ה-10, רבקה בת ה-11, דוד בן ה-12, ואליאן בת ה-15, נחתו בישראל והורדו בזה אחר זה מהמטוס. האם גייל שקפצה מהחלון והבת ציפורה בת ה-14 אמנם ניצלו מהשריפה, אך הן מאושפזות בבית החולים במצב אנוש.
משפחת ששון התגוררה בירושלים במשך כמה שנים, ולפני כשנה וחצי קיבלו החלטה לחזור לניו-יורק. דוד בן ה-12 הקפיד בהתחלה לשמור על קשר עם חבריו מבית הספר 'חכמת שלמה' בעיר.לאחרונה הוא אף כתב להם מכתב לקראת בר המצווה המתקרב.
"דוד מאוד התגעגע לחבריו בארץ והוא רצה שהחברים שלו ישלחו לו מכתבים וגם את התאריכים של הבר-מצווה שלהם על מנת שהוא יוכל להיות שמח בשמחתם ולחגוג להם מחו"ל", אומר מנהל בית הספר.
שלושת האחים דוד, יהושע ומשה, שנספו בזמן לימוד בתלמוד תורה חכמת שלמה, מוזכרים בימים אלו בבית ספרם, בו מקדישים את הזמן ללימוד פרקי משניות לעילוי נשמותיהם. אביהם גבריאל, שהיה בבית הכנסת בשעת השריפה, ספד להם בציטוט ממגילת שיר השירים: "דודי ירד לגנו לערוגות הבושם לרעות בגנים וללקוט שושנים".
במהלך דברי ההספד, קרא אבי המשפחה בשמות ילדיו שנספו ונשא את קולו בבכי מצמרר. "בראש חודש מתחדשת הלבנה. מה מיוחד בלבנה? הלבנה מחזירה את האור שהיא מקבלת מהשמש. הקב"ה רוצה שכל אחד יבנה את החלום שלו ואת הדרך שלו, אבל צריך לדעת שאנחנו רק מחזירים את האור של הקב"ה. אני חשבתי על העתיד של הילדים. רציתי נכדים. רציתי תורה ומצוות מהם. התחלתי ללמוד עם הבן הגדול שלי כל יום עמוד גמרא. כל אחד היה לו משהו. עבדו את השם בשמחה תמיד", אמר. "בהסתכלות של היחיד אי אפשר להבין, איבדנו ילדים, אבל בנפש - הילדים שלי חיים וקיימים בלבי ובלב אשתי. אבל לא רק אצלנו, גם בלב של כל העם שנפתח".
מנהל בית הספר לשעבר של דוד, יהושע משה, ספד על קברם וסיפר רגע לפני שעזב את בית הספר, דוד פנה אליו עם חיוך גדול וכובש ואמר שהוא עוד יחזור לבקר. "לא האמנתי שבדרך הזו דוד יקיים את ההבטחה שלו", אמר. "דוד היה טוב לב עם חיוך קבוע על הפנים, בעל נכונות מיוחדת לוותר לחבריו. כולם רצו תמיד לשבת לידו ולהיות בקרבתו. יהושע אחיו היה דוגמא ומופת לחבריו, אציל נפש, משקיען וחבר טוב. משה הצעיר השפיע על הסובבים אותו, היה תמיד מלא בשמח חיים ואהוד על כל חבריו. זו משפחה שהשקיעה מסירות גדולה לחינוך ילדיה".
