בסכנת קריסה: לאחר מאבק ארוך, mynet ו"ידיעות ירושלים" חושפים את רשימת הרחובות בהם יש מבנים מסוכנים, ואת שמות השכונות המובילות בשיעור מבנים אלו. בסך הכל יש כאן 544 מבנים שכאלו.
לאורך כל החודשים האחרונים בעירייה סירבו לפרסם את המידע. רק כעת, בעקבות 'בקשת חופש מידע', שהגיש יו"ר האופוזיציה עופר ברקוביץ', מתפרסמות שתי רשימות. הראשונה היא של 115 'מבנים מסוכנים פעילים בטיפול הלשכה המשפטית'. הרשימה השנייה כוללת 429 אתרים המוגדרים 'מבנים מסוכנים פעילים' שהעירייה יודעת עליהם אך הם עדיין לא עברו לתביעה.
מעיון במספרים בולטים הכמות העצומה של כ־80 מרפסות מסוכנות והמספר הרב של מבנים בעיתיים ברחוב יפו (27). נתון מדאיג נוסף עולה לאחר שמחלקים את רשימת המבנים המסוכנים לפי אזורים. מהחלוקה הזאת מתקבל שהשכונות שבהן הכי הרבה אתרים שזקוקים להריסה או לשיפוץ הן מרכז העיר, גאולה, נחלאות, העיר העתיקה, בקעה-תלפיות, מקור ברוך ורחביה. באופוזיציה טוענים כי הדבר מעיד על חוסר המשילות של העירייה בריכוזים חרדיים שנובע ממבנה הקואליציה העירונית, שבו לנציג המגזר יש מספר עצום של נציגים במועצת העירייה ויכולת גדולה להפעיל לחץ.
שרשרת אסונות
במאי האחרון ציינו בירושלים 20שנה ל'אסון ורסאי', שבו התמוטט אולם אירועים בתלפיות. בחתונה שנערכה במקום נהרגו 23איש. ועדת חקירה ממלכתית בראשות הפנתה אז אצבע מאשימה גם לכיוון העירייה והדרך שבה טופלו בבירה מבנים מסוכנים. הדבר הוביל לתביעה, וב־2017 נאלצה העירייה לפצות את הנפגעים ב־70 מיליון שקל.
בעשור האחרון היתה שורה של קריסת מרפסות בבירה. ביולי 2012 אב ושני ילדיו שיצאו מסופרמרקט נפגעו קל ממרפסת שקרסה ברחוב ים סוף בסנהדריה. בינואר 2016 נפצע אבשלום יהודה (74) באורח קל יחד עם בתו (25), כאשר בביתם ברחוב אגרון קרסה המרפסת. במרץ 2016 קרסה מרפסת בפרויקט ברחוב החרצית 1 והפרשה הגיעה עד לבית המשפט. בפברואר 2019 קרסה מרפסת ברחוב סלנט במאה שערים. ב־11 במרץ 2021 קרסה רצפת עץ במרפסת בית ברחוב דברי חיים בקרית בעלז, ודיירת חרדית כבת 60 שנפלה מהמרפסת נפצעה באורח קשה.
לפני חמש שנים החליטו בעירייה שאי אפשר להתעלם מהתופעה וחיברו מסמך שכותרתו 'הטיפול העירוני במבנים מסוכנים'. הדוח כלל ניתוח תלונות של הציבור ושל המקרים שבהם טיפלה הרשות המקומית וגם חשף שורה של ליקויים, ובכלל זה: “אכיפה לא מספקת - העירייה אינה נוקטת אמצעי אכיפה מינהליים ומשפטיים מספקים במטרה להרתיע בעלי מבנים מסוכנים ולצמצם את הסיכון לציבור כתוצאה מהתממשות סכנות במבנים אלה".
בעיה נוספת שצוינה באותו דוח: "חסרות הוראות והנחיות מפורטות המסדירות שלבים שונים בתהליך הטיפול במבנים המסוכנים". כמו כן נטען: "נתגלו כשלים במעקב ובפיקוח על הסרת סכנות במבנים". המסקנה של מחברי הדוח היא כי "העירייה מגישה מעט מדי כתבי אישום נגד בעלי מבנים שאינם פועלים להסרת הסכנה בהתאם להוראותיה".
אז נכון, עברו חמש שנים מאז פורסם הדוח, אבל שיעור המבנים המסוכנים הנמצאים בהליך משפטי, נותר עדיין נמוך - כחמישית בלבד.
מבול תלונות
בעשור הנוכחי לא רק שהבעיה לא נעלמה אלא היא אף החריפה בעקבות מגפת הקורונה. הירושלמים שהיו מסוגרים בביתם שיוועו לעוד פיסת שטח. את הדבר הזה הבינו היטב חברות מסחריות, והן החלו לשווק פתרונות זולים יותר ומהירים לבניית מרפסת. בחלק לא קטן מהמקרים, לדברי גורמים ברשות המקומית, מדובר במרפסות לא תקינות שאינן יציבות. לטענת מהנדס בכיר בעירייה, מרפסת שמתווספת לבניין צריכה להיות מקושרת בקורות ברזל לרמפה בתוך הדירה. לדבריו, ב־2021 הוקמו בירושלים עשרות מרפסות שאינן מחוברות בצורה זו, חלק גדול מהן במגזר החרדי, שבו יש דרישה מיוחדת למרפסות סוכה.
מנתוני העירייה התברר כי התופעה מתרחבת בסנהדריה, רוממה ורמת אשכול, והבעיה כבר ממש חמורה במאה שערים, גאולה והבוכרים.
קריסה אחרי קריסה
אבל כל אלה היו רק הכנה לאירועים המדאיגים בשנת 2021 - בפברואר 2021 נפער בור ענק בפתח חנות מכולת ומספרה ברחוב הלל. האדמה פשוט קרסה לתוך חניון, מתחת למלון 'מגדל ירושלים', ורק בנס לא היו נפגעים. חודשים לאחר מכן, בספטמבר 2021, קרס בניין בחולון 32 שעות לאחר שפונה מדייריו. כחודש לאחר מכן פינו לוחמי אש ושוטרים תושבים מבניין ברחוב בן יפונה בשכונת בקעה, לאחר שבמקום התגלו סדקים. בשני המקרים לא היו נפגעים אך הדבר יצר חרדה בקרב הציבור. בנובמבר 2021 חשף "ידיעות ירושלים" כי בבירה נרשם זינוק במספר הפניות אל המחלקה למבנים מסוכנים בעירייה.
כך, מה־5 עד ל־28 באוקטובר התקבלו בכיכר ספרא 99פניות של אזרחים מודאגים, כאשר שנה קודם לכן, באותה תקופה, התקבלו 44קריאות. במחצית השנייה של 2021 התקבלו במוקד העירוני גם 640 פניות בנושא של מבנים מסוכנים, לעומת 460 תלונות בתקופה המקבילה ב־2020.
בינואר, בעקבות שתי רעידות אדמה שפקדו את ישראל, פנה חבר המועצה שפייזר לראש העירייה בדרישה לחשוף את רשימת המבנים המסוכנים. לטענתו: "פרסום הרשימה בעת הזאת חשוב ביותר עבור בטיחות הציבור ומניעת פגיעות בנפש. לדוגמה, יש מקרים שבהם אדם המעוניין לרכוש דירה אינו יודע אם המבנה מסוכן ואינו יכול לקחת זאת בחשבון בעת תהליך הרכישה. עלינו לדאוג לבטיחות התושבים במיוחד בעת הזאת".
אחרי שקיבל מענה חלקי ומתחמק מליאון, דרש שפייזר לעיין ברשימת המבנים המסוכנים בהתאם לסעיף שמעגן את זכות העיון של חבר מועצה במסמכים של הרשות המקומית. אולם בעירייה סירבו לבקשה.
בתגובה שלח שפייזר מכתב תלונה חריף למשרד הפנים נגד העירייה בו התלונן: "לא ברור למה העירייה ממשיכה להסתיר את המידע מהציבור. אני פונה בבקשה להורות לעיריית ירושלים לחשוף את הפרטים הרלוונטיים".
תלונה חמורה למשרד הפנים
בעקבות התלונה למשרד הפנים בעירייה נכנעו, ובתחילת ינואר הם העבירו לשפייזר את רשימת המבנים המסוכנים, בצירוף אזהרה: "אין להעביר לצד ג' ו/או לפרסם בצורה שהיא או להוציא ממשמורת העירייה". את האזהרה הזאת דאגו בעירייה לציין בכתב יד על פני כל אחד מעמודי הדוח. כאמור, למרות פניות חוזרות ונשנות של "ידיעות ירושלים", בכיכר ספרא סירבו לחשוף את הרשימה המלאה של המבנים המסוכנים וטענו כי "מאחר שמדובר במידע בעל רגישות עיריית ירושלים אינה מפרסמת אותו לציבור כמידע גולמי".
הסירוב של העירייה תמוה במיוחד מאחר שבאתר האינטרנט של עיריית תל אביב פרסמו ביוני 2021 רשימה ובה מאות מבנים שנמצאים בסיכון. המידע כלל פירוט מלא - האם המקום מאוכלס, האם הוא מחויב בשימור, ומה התאריך האחרון שבו ביקר נציג הרשות המקומית במקום. בדוח המפורט גם כתוב מה סטטוס הטיפול במקרה, ובכלל זה אם הנושא נמצא בהליך משפטי או אם ניתנה לבעלים ארכה לתיקון המפגעים וכדומה. אגב, בעיריית תל אביב לא הסתפקו בכך, וממש בתחילת החודש שעבר הם פרסמו רשימה חדשה ומעודכנת של המבנים המסוכנים.
אגב, בניגוד לתל אביב, בירושלים הטבלאות כוללות את הרחובות באופן מעורבב, שמקשה על מיון המבנים לפי שכונות. כמו כן יש רחובות שמשתייכים לשתי שכונות. בנוסף הרשימה הירושלמית אינה מציינת את מספר הבניין. באופוזיציה טוענים שלא מדובר במקרה. על כך אמר שפייזר השבוע: "העירייה לא מפרסמת את הרשימה לציבור הרחב באתר העירייה, בשונה מעיריות אחרות. זכותו של כל תושב בעיר לדעת היכן מצוי מבנה מסוכן ואם דירה שרכש מצויה במבנה שכזה. אני קורא לעירייה לפרסם את הרשימה המלאה לטובת הציבור ולפעול לאכיפת החוק למען שמירת הבטיחות בירושלים".
עיריית ת"א: פרסום מעודד ערנות
כאמור, מי שחשף את הנתונים החדשים הוא ברקוביץ', שמסר: "מאות מבנים מסוכנים לא מטופלים, והעירייה בראשותה עומד ליאון מסתירה חלק מהמידע. זהו מחדל חמור שמסכן את תושבי העיר, ומדובר במידע שחשוב לירושלמים. הטיפול בסוגיה הזאת איננו חריג - בחינת רשימת המבנים על פי שכונות מבהירה כי בשכונות חרדיות רבות לא נאכף החוק, בדיוק כמו בקורונה. מבנה הקואליציה החרדית והחרד"לית וההסתמכות של ליאון עליהם מונעת כנראה טיפול שורשי בבעיה ובסכנה.
"חייבים לעצור את ההתנהלות הזאת לפני שיהיה מאוחר מדי. 'התעוררות' תמשיך לשמור על הביטחון של תושבי העיר, לחשוף את המידע ולפעול לתיקון הליקויים הרבים".
לשאלת "ידיעות ירושלים", בעיריית תל אביב דיווחו כי מאז שהם החלו לפרסם הדבר "מעודד את בעלי הנכסים לטפל במבנים בבעלותם ומייצרת אצלם ערנות ומודעות רבה יותר לליקויים והצורך בתיקונם". אגב, בעיריית תל אביב הדגישו כי למרות הזמן הרב שחלף מאז הפרסומים, לא היו פניות או תלונות של בעלי נכסים אשר טענו כי פרסום המידע פוגע בהם.
העירייה: "המבנים במעקב צמוד"
תגובת ליאון לא התקבלה עד למועד סגירת הגיליון, ומהעירייה נמסר: "רשימת המבנים המסוכנים נמצאת במעקב וטיפול צמוד של הגורמים המקצועיים בעירייה, ומול בעלי הנכסים. לא חלה חובה חוקית לפרסם את הרשימה באופן יזום, ולכן, בניתוח משתנים שונים ולאחר קבלת המלצת היועץ המשפטי של העירייה והצוותים המקצועיים ברשות המקומית, הוחלט שלא לפרסמה ולקיים דיאלוג ישיר עם התושבים הנוגעים בדבר".
פורסם לראשונה: 07:45, 13.05.22
