זיכוי מוחץ: שופט בית משפט השלום בירושלים, אילן סלע, זיכה לאחרונה צעיר בן העדה האתיופית שהואשם באחזקת סכין וביקר בחריפות את השוטר שעצר אותו.
על פי כתב האישום, שוטר סיור שהיה ברחוב נורית שבשכונת גילה עצר את הצעיר שרכב על קטנוע, מביתו לחנות סמוכה. השוטר ביקש מהרוכב תעודה מזהה, ולדבריו הבחין בסכין שהיתה בתא מתחת לכידון. לאחר מכן ערך חיפוש בתא שמתחת למושב ולא מצא דבר. לשאלת השוטר השיב הצעיר כי הסכין שימשה אותו לתיקון תקלה בקטנוע וכי שכח להחזיר אותה לביתו.
לאחר שהצעיר הודה באחזקת סכין החליטה התביעה להעמיד אותו לדין, והשאלה המרכזית היתה אם החיפוש שערך השוטר בקטנוע היה חוקי.
בפסק הדין כתב השופט: "גרסת השוטר כי הבחין בסכין מיד כשעמד ליד הקטנוע אינה עולה בקנה אחד עם הגרסה של הנאשם, ורק לאחר מכן כששב לקטנוע הבחין בסכין... מסתבר יותר, אם כי במידת מה, כי תחילה ביצע השוטר חיפוש ורק אז הבחין בסכין".
על הקביעה כי החיפוש היה בלתי חוקי, כתב השופט: "בדוח הפעולה ציין השוטר כי בשעה שהנאשם החל בנסיעה בקטנוע הוא הסתכל לצדדים. ברם, פשיטא כי אין מדובר בפעולה המעוררת חשד כלשהו. אדרבה, מדובר בחובה של כל רוכב קטנוע לנהוג באופן זהיר. אדם בר דעת רגיל, אשר היה רואה את הנאשם מסתכל לצדדים בטרם הוא מתחיל את נסיעתו בקטנוע, לא היה חושב לרגע כי מדובר באדם שיש לגביו חשד לביצוע עבירה".
כה אמר השופט:
"ייתכן שיש נטייה לראות בהם כחשודים, על יסוד דעה קדומה ועמדה גזענית"
"מסתבר כי תחילה ביצע השוטר חיפוש ורק אז הבחין בסכין"
"לעיכובו (של רוכב הקטנוע) לא היה בסיס, ולו קל שבקלים"
"הכשרת ראיה שבאה בעקבות עיכוב אדם ללא הצדקה תשדר מסר שגוי למשטרה"
בפסק הדין רומז השופט כי ייתכן שהעיכוב לא בוצע לצורך בדיקת רשיונות וכתב: "אני סבור כי במקרה זה, שעה שלעיכוב לא היה בסיס כלשהו, ולו קל שבקלים, קיים חשש שמא הוא נעשה מתוך אותו מצב דברים שהגבלת סמכות העיכוב באה למנוע - מניעת פנייה לבני אדם ופגיעה שרירותית בזכויותיהם, גם אם לזמן קצר, פגיעה שמטבעם של דברים, תהא דווקא באלו שייתכן ויש נטייה לראות בהם כחשודים, על יסוד דעה קדומה, עמדה גזענית וכיוצא בזה, ללא כל ביסוס אמיתי".
השופט קבע כי הוא מאמין לנאשם כי השתמש בסכין לצורך תיקון בקטנוע, ועל ההחלטה לזכות את הצעיר למרות שהודה בעבירה, נכתב בפסק הדין: "בשל חומרת פגיעה זו, בעיכוב הנאשם, שהובילה למציאת הסכין, ושמא גם לאחר חיפוש בלתי חוקי, פגיעה שיש בה מלבד הנזק לנאשם עצמו, גם נזק חברתי ממשי, הגובר לטעמי על הנזק החברתי הכרוך בפסילת הראיה. הכשרת ראיה שבאה בעקבות עיכוב אדם ללא הצדקה כלשהי, בנסיבות מקרה זה, תשדר מסר שגוי למשטרה שלפיו ניתן לעכב אדם גם ללא חשד סביר, אך לפי מראהו או שאר נסיבות בלתי רלוונטיות".
