כיבוש הכותל
אחת התמונות הידועות בתולדות מדינת ישראל. ב־7 ביוני 1967, בעת הכיבוש והשחרור של העיר העתיקה והכותל המערבי בידי צה"ל במלחמת ששת הימים.
בקדמת הצילום נראים שלושה מחיילי גדוד 66 של חטיבת הצנחנים 55 – חיים אושרי (מימין), יצחק יפעת וציון קרסנטי – כאשר הם מביטים בהשתאות על רקע הכותל המערבי שזה עתה נכבש. הצנחן הרביעי שנמצא מאחור הוא חיים כהן.
דוד רובינגר תיאר את הצילום הנדיר במילים אלה: "עשיתי את דרכי ברגל מהר ככל יכולתי לעיר העתיקה. הגעתי לשם בדיוק בזמן לקראת הכניסה לכותל המערבי, חמש עשרה דקות בלבד לאחר שחטיבת הצנחנים של צה"ל שחררה אותו. המרווח בין הכותל המערבי לבתים הסמוכים לא עלה על שלושה או ארבעה מטרים. כדי להשיג את הזווית הטובה ביותר בשטח כה צר היה עלי להשתרע על האדמה ולצלם כלפי מעלה, כדי שהעדשה תקלוט במידת האפשר את הצנחנים המנצחים ואת אבני הכותל".
ונהפוך הוא
פורים 1956. מנהיג הזרם הקיצוני, הנטורי קרתא, עמרם בלוי, מתאבל בהפגנתיות עם תומכיו על קיום העדלאידע בירושלים. עשרות שנים לפני מצעדי הגאווה בעיר, המחלוקות על פתיחת מתחם התחנה ועוד שלל מאבקים של חילוניים-דתיים, כבר אז עיר הבירה הקטנה התמודדה עם קרע בין השקפות עולם שונות. אז, כדי למחות היה נהוג, כפי שאתם רואים בתמונה, ללבוש שק ובגדי אבלות.
שיעור ציור
מ־1950 עד 1966 שכנה כנסת ישראל ברחוב המלך ג'ורג'. ב־1966 עבר משכנה של הכנסת לגבעת רם. לכבוד המאורע הגיע האומן מארק שאגאל לצייר ציור פסיפס, שהוצב בכניסה לכנסת החדשה. כאן ניתן לראות את שאגאל במהלך ביצוע ציור סקיצה.
סבתא גולדה
ראש ממשלת ישראל, גולדה מאיר, הקפידה לשמור את משפחתה בפרופיל נמוך הרחק מעיני התקשורת. ב־1956 מונתה מאיר לשרת החוץ ועברה להתגורר בירושלים. היא שימשה בתפקיד זה עד 1965. מספר חודשים לפני סיום כהונתה, ברגע נדיר, תועדה ראש הממשלה המיועדת כשהיא מאכילה את נכדה בביתה בירושלים.
דרבי בשחור לבן
באמצע שנות השישים נערכו משחקי דרבי בין בית"ר להפועל במה שכונה אז גביע ראש העיר. אדמת הטרשים של ימק"א שעמוסה בסיפורים היסטוריים של שמחות ודמעות, אירחה את הדרבי שבתמונה במהלך חודש מאי 1965 יום העצמאות ה־17 של מדינת ישראל. ביציע העץ ישבו החירותניקים של בית"ר, וביציע הבטון המפא"ניקים של הפועל. הדרבי הנ"ל אגב, הסתיים בתיקו 1.
חוברה לה יחדיו
יום העצמאות ה־19 של מדינת ישראל, היה חגיגי במיוחד נוכח העובדה שירושלים חוברה לה יחדיו. במסגרת החגיגות במאי 1968 פרט לצעדה המסורתית, נעשתה גם הרקדה לקהל רחב והשוטרים והחיילים שהשתתפו בחגיגות גם הציגו לראווה טנקים כלי נשק וג'יפים צבאיים.
פנתרים בכיכר
תנועת הפנתרים השחורים הוקמה בינואר 1971 על ידי צעירים משכונת מוסררה שבירושלים במחאה על קיפוח ואפליה של מזרחים מאז קום המדינה. שמה של התנועה ניתן לה על ידי מקימיה בהשראת התנועה האמריקאית בניסיון למחות על אפליה כנגד המזרחים בארץ בדומה לזו שהתרחשה כלפי השחורים בארצות הברית.
החברים הבולטים בתנועה בתחילת דרכה היו: ראובן אברג'ל, סעדיה מרציאנו, צ'רלי ביטון, רפי מרציאנו, אלי אביכזר, רוני הורביץ, מאיר לוי, כוכבי שמש, דוד לוי ממוסררה, יעקב אברג'ל, אליעזר אברג'ל, קוקו דרעי וג'אקי דיין. אנשים אלו הצליחו להעלות אל פני השטח את מצוקת העוני, הפער בין עניים לעשירים והיחסים העדתיים בחברה הישראלית.
בראשון במאי 1971, 'חג הפועלים' קיימה התנועה הפגנה בכיכר ציון בירושלים, הפגנה שבה נעצרו עשרות ועשרות נזקקו לטיפול רפואי.
קדימה צעד
מדי שנה נהוג לקיים בחול המועד סוכות, היה נהוג לקיים את 'צעדת שלושת הימים'. הצעדה, בשמה היותר מאוחר, 'צעדת ירושלים', החלה כמסע ברחבי העיר, וכונתה בתחילה צעדת ארבעת הימים ואז צעדת שלושת הימים. כאן בתמונה מ־1969, אזרחים שמשתתפים בצעדה, עוברים בעיר העתיקה בירושלים.
פיצוץ והפנינג
ב־3 במאי 1976 התפוצץ קטנוע ממולכד בציר הרחובות בן יהודה ויפו. בין הפצועים היו קונסול יוון בירושלים ואשתו. למחרת, ערב יום העצמאות, ארגנה העירייה הפנינג במקום, תחת הסיסמה 'אף על פי כן', כולל גרפיטי על הקירות.
חפץ חשוד
במהלך שנות ה־70 הכניסה של אזרחים ישראלים ויהודים לעיר העתיקה בירושלים היתה עניין שבשגרה. אין כמעט משפחה ירושלמית באותם ימים שלא היתה מבקרת בשבת בבוקר בדוכני השוק של העיר העתיקה והדו־קיום בעיר התנהל בפועל בלי מליצות וסיסמאות.
ב־1979, מכונית שנחשדה כמכונית תופת הפכה לכותרת הראשית בכל מהדורות החדשות ולנסיונות מתאמצים במיוחד של הרוכלים בעיר העתיקה לשכנע שמדובר באיום סרק. האיום, אגב, אכן היה שווא, תשע שנים לפני שהחלה האינתיפאדה הראשונה ומאז, הביקורים בעיר העתיקה הפכו למשימה כמעט בלתי אפשרית.
כאן זה בית
מבצע שלמה ב־1991 הביא איתו לישראל למעלה מ־14 אלף עולים יהודים מאתיופיה. עם הגעתם לעיר שוכנו חלק נכבד מעולי אתיופיה בקרוואנים בשכונת גבעת המטוס.
מרוסיה באהבה
ב־1990, עם גל העלייה של יוצאי ברית המועצות, רבים מהעולים שוכנו בתחילה במרכזי קליטה קליטה גדולים בשכונת גילה ובארמון הנציב. בתמונה: עולים מברית המועצות מחכים לפיזורם במרכז הקליטה בשכונת גילה בעיר.
