מאותגרים טכנולוגית

מערכת המשפט כיכבה בשיח הציבורי השבוע בהקשר עיקרי אחד: דחיית משפטו של בנימין נתניהו. משמעות המצב על עשרות אלפי בעלי דין אחרים במדינה, הצורכים את שירותי המערכת עניינה פחות את מהדורות החדשות. דוגמה אחת להשפעה הזאת היא בהנחיות שפורסמו ביום שלישי האחרון, לפיהן בתי הסוהר עוברים לצמצום דרסטי של כניסות ויציאות. אחת המשמעויות של כך היא קיום דיוני הארכות מעצר, מהדיונים המרכזיים שמתקיימים עדיין בבתי המשפט בימים אלה, ללא נוכחות העצורים. כבר בתחילת השבוע נודע על הכוונה לקיים חלק מדיוני הארכות המעצר "באמצעים דיגיטליים".
(כל מה שקרה השבוע במסדרונות בתי המשפט ענת יורובסקי)
אלא שבעוד רובנו מדמיינים את העלאת העצור בשיחת וידאו מתאו אל אולם הדיונים, מרבית אולמות המעצרים בבתי משפט השלום, לפחות בירושלים, לא ערוכים לשיחת וידאו שכזו. כך, החלו חלק מהדיונים להתקיים כאשר העצור נמצא בתאו בבית המעצר ושומע דרך טלפון קווי את מה שקורה באולם. בצורה כזאת - הסנגור שלו לא רואה אותו והשופט שמקיים את הדיון בוודאי שלא רואה אותו והחשוד עצמו זוכה רק לשמוע את מה שקורה בעניינו. אך העניין של נראות איננו סתמי.
לא פעם הגיע חשוד לדיון בענייו כשהוא טוען לאלימות משטרתית שספג ולאחר ששופט התרשם מסימני אלימות על גופו הוא הורה להעביר את הטענות למח"ש. חומרת המצב הנוכחי, הצורך בצמצום יציאה וכניסה מבתי המעצר וצמצום ההימצאות בבתי משפט עבור כלל הנוכחים בהם – מובנים לחלוטין. ועדיין – מדובר בפתרון שמצמצם את זכותו של העצור להיות חלק מהדיון שנערך בעניינו. לראות בעיניים את השופט, לבקש לפנות אליו, לראות מי ואיך קובעים שתישאר במעצר או תשתחרר.

מצמצמים אנשים

ביום חמישי האחרון נראה כאילו בית המשפט הגיע לנקודתו המוזרה ביותר עד עתה – בית המעצר במגרש הרוסים נכנס להסגר בגלל חשש כי קצינה המשרתת במקום נחשפה לקורונה. מרבית הדיונים התקיימו באותו יום ללא נוכחות עצורים, המאבטחים עברו ללבוש כפפות, ונושא השיחה היחיד באוויר היה הנגיף. אלא שבתחילת השבוע אותו מצב כבר נראה כמו רחוק שנות אור מהמצב הנוכחי. יחד עם ההחלטה על התקנות החדשות, החלה גם ההקפדה על צמצום מספר האנשים הנוכחים בכל דיון. אם בימים כתיקונם אולם מעצרים מכיל עשרות נוכחים, השבוע היו מינימום של נוכחים בכל דיון.
מאבטחי בית המשפט והכפפות. מאבטחי בית המשפט והכפפות.
מאבטחי בית המשפט והכפפות.
(צילום: ענת יורובסקי)
מאבטחי בית המשפט עברו בין דיונים והקפידו כי לכל דיון יכנס סנגור, טוען משטרתי, החשוד (אם הוא הובא לבית המשפט) וקרוב משפחה אחד שלו. ושבכל מקרה – מספר הנוכחים באולם לא יעלה על 10. היה גם ניסיון לייצר מרחק בין השופט ובין יתר הנוכחים באולם, אך בהתחשב במבנה בית המשפט ובגודלם של אולמות המעצרים, ספק אם הייתה בכך משמעות גדולה.

ברוח המצב

לאורך השבוע נראו דוגמאות לחשודים שמשתחררים ממעצר בגלל המצב. דוגמה אחת סיפק סגן נשיא בית המשפט, השופט ירון מינטקביץ, כאשר שחרר חשוד מבוגר, בן 67, שנעצר בחשד להצתת מבנה. השופט ציין כי מעיון בתיק החקירה עולה כי החשוד לא הצית מבנה אלא שקית בגדים והמשיך: "על כן אוסיף את המצב השורר במדינה ואת העובדה שכליאתו של אדם בגילו של המשיב עלולה לסכנו, שיקול רלוונטי לאור תקנות שעת החירום שנכנסו לתוקף היום",קבע ושחרר את החשוד למעצר בית.