כתבה: מיה אור.
האהבה לאסתטיקה ועיצוב זרמה בעורקיו של המעצב איתמר לוי מילדות, אך עד גיל 20 הוא היה משוכנע שהכיוון שלו הוא אופנה. "בתיכון למדתי במגמת עיצוב אופנה, אבל לקראת סוף הלימודים חלחלה בי ההבנה שאולי עיצוב פנים הוא יותר הכיוון שלי", הוא מספר. "הפידבק שקיבלתי מהמורים היה שהגישה שלי מאד פיסולית, וכשבד בבד הוריי קנו בית ונחשפתי לתהליך של עיצוב חלל, הבנתי סופית שזה מה שאני רוצה לעשות - לעסוק בתחום שלצד האסתטיקה משלב גם היבטים טכניים שאני אוהב מאוד".
8 צפייה בגלריה
חדר מגורים בעיצוב אלגנטי ומוקפד, המשלב כתמי צבע בפריטי טקסטיל ובחפצי נוי. צילום: אלעד גונן
עם התובנה הזו הוא פנה לבית ספר להנדסאים, אבל כשחסר לו שם הממד האסתטי, הוא פרש אחרי שנה לטובת לימודים במכללה למינהל, שם לדבריו "הרגשתי שמצאתי את המקום שלי, בשילוב הנכון בין הפרקטי-טכני והאסתטי".
עם סיום הלימודים, צלל לוי ישר למים העמוקים, כשהחליט לעבוד כעצמאי. "בהתחלה עבדתי 'בקטנה'. הפרויקטים הראשונים הגיעו מהסביבה הקרובה - מהמשפחה, מחברים ומחברים של חברים, ועם כל החששות שמתלווים להתחלות של מעצב צעיר, בער לי בעצמות להמשיך כעצמאי וכמובן להצליח", הוא אומר. "אבל, האמת היא שרק אחרי שנתיים העזתי לקרוא לעסק סטודיו לעיצוב ולהבין שאני באמת מעצב".
8 צפייה בגלריה
. במטבח נקי שפתוח לסלון עוצבו חזיתות מעץ אגוז אמריקאי, למראה המשכי מסוגנן. צילום: אלעד גונן
בראש פתוח
הסטודיו שלו מתמקד במגורים, עם דגש על מגורי יוקרה. "לא כיוונתי לשם, אבל איכשהו זה התגלגל", הוא מסביר.
לדבריו, דווקא הפרויקט הראשון שלו, "היה קטנטן והשתרע על 38 מ"ר בלבד, אבל באותה מידה הוא גם היה מאתגר, כי החלל היה בנוי ב-45 מעלות, מרובה זוויות שאותן ניסו 'לרבע' באמצעות קירות. בתכנון שלי הסרתי אותם, ולמרות שאני אוהב סימטריה וקווים ישרים, לא 'רבתי' עם המבניות, אלא זרמתי איתה, תוך ריכוך המראה באמצעות שימושי חומרים - קוריאן בעיקר - שמקנים זרימה הומוגנית".
את מגורי היוקרה הוא משווה לאופנת הוט קוטור, והם נמדדים, לדבריו, בפרמטרים של לוקיישן, לייאאוט ותקציב שמאפשר לשלב חומרים ואלמנטים, ללא צורך להתפשר. עם זאת, 'האפיל' היוקרתי הוא לא מה שמנחה אותו, אלא גישה חד משמעית שבראש ובראשונה מאמינה במרחב הביתי כמרחב רגשי שמבטא את הדרים בו. את תפיסת העולם הזו, הוא אומר, הוא חייב למרצה שלו במכללה האדריכל פרופ' יוסי פרידמן. "פרופ' פרידמן לימד אותנו לא לקחת דברים כפשוטים או כמובנים מאליהם, אלא לפתוח את הראש ולהטיל ספק, אם צריך, בדרך ליצירת החלל שלנו ופיצוח ה-DNA שלו".
ואכן, מה שלדבריו מרתק אותו במיוחד בתהליך העיצוב הוא "איך מכמה קווים על נייר מייצרים מקום שמכיל חיים. איך הדו ממד של התוכנית הופך לתלת ממד ומתרגם לחלל עם אינטראקציות נכונות וקנה מידה אנושי".
במושג קנה מידה אנושי הוא עושה שימוש גם להגדרת הסגנון שמדבר אליו. "משהו שמהדהד את שפתו של המעצב רלף לורן - חמה ומדויקת, מגלמת מידתיות נכונה של סטייל ופרטים אבל לא בהגזמה", הוא אומר. "אני בעד מינימליזם שמייצר חללים ברורים וקריאים, ללא עומסים מבניים, אבל מאמין שלתוכם צריך לצקת פרטים ואלמנטים שמשווים להם את האופי הנכון לדיירים ומייצרים שייכות".
תפירה אישית
החמימות והאופי שלוי מדבר עליהם נובעים במידה רבה משלב אהוב נוסף בדרך התכנון שלו - בחירת החומרים. "אני לא מתחבר לחומרים מתועשים ו/או לכאלה ש'מתחזים' ומדמים את הדבר האמיתי, שהוא החומר הטבעי. במקרים כאלה אני ממש 'עומד על שתי רגליים' אחוריות, כי הגישה שלי מאד טוטאלית", הוא מסביר. "אני יודע שזה לא קל, אבל מאמין שכך צריך להיות. חומרים אמיתיים מביאים איתם את האותנטיות ואת 'הפיל' שלהם, כערכים שנוכחותם באה לידי ביטוי בתחושת החלל".
בתוך כך, בפרויקטים שהוא מתכנן ומעצב הוא מעדיף לשלב נגרות בתפירה אישית-ייעודית לחלל, ועץ הוא ככלל אהבה גדולה שלו, למרות שלא תמיד זה היה כך.
"החדר שלי בבית הורי היה כולו מחופה עץ ושנאתי את זה. היום, כשיש היצע רחב יותר של סוגי עצים אקזוטיים וטכנולוגיות מתקדמות, שמאפשרות לעבד אותם בעיבודים מגוונים, אני אוהב מאוד לשלב עץ בפרויקטים", הוא אומר. "אין ספק שעם החמימות והאופי שהוא נוסך אי אפשר להתווכח".
גם צבע הוא, לשיטתו, מרכיב שמייצר חמימות ועניין. לדבריו, "היום, כשהכל בחיים מסביב אפור למדי, שילוב של צבעוניות זה בריאות".
ברשימת ה"אוהב, לא אוהב" של לוי נכללות גם מחיצות, אותן הוא מרבה לשלב בחללים שהוא מעצב, ומעדיף אותן על פני קירות 'קשיחים' ואטומים. מחיצה, לדבריו, יכולה להיות ספרייה, אלמנט טקסטילי או פרט נגרות חכם, שעדיין משרתים חציצה ו/או הפרדה שמתבקשת, אבל משמרים זרימה פתוחה ותורמים עניין מיוחד ואחר בצורה ובחומר. "באופן כללי, אני מאמין שעיצוב בית הוא תהליך שצריך 'להתבשל' עם זמן, ואז גם התוצאה שלמה ומדויקת יותר", הוא מסביר. "לקוח שמבין את מהות עבודת העיצוב וסומך על המעצב, מסייע להשגת הדיוק. הרי כל אדם מגיע לעיצוב בית עם חלומות ומאוויים, ואלה לא תמיד ניתנים למימוש, בגלל נתוני החלל. לכן, אני מקפיד מאוד להסביר ללקוחות את המהלכים והבחירות שאני עושה ולהבהיר להם את ההנמקות לכך".
בד בבד, לוי מודע שתהליך עיצוב 'שמתבשל עם זמן', כפי שהוא מגדיר זאת, לא תמיד ריאלי, כי בסופו של יום צריך לספק תוצר מוגמר, ובדרך כלל יש גם מסגרת זמן. "בסופו של דבר, מבחינתי תהליך העיצוב הוא אותו תהליך, ואני מדמה אותו לתוכנת פוטושופ", אומר המעצב. " אני מבצע אותו כשכבות שייצרו את האמת של הפרויקט, כי ליצור חלל שהוא רק יפה ואסתטי זה לא מספיק".
