את ההמלצות בנושא הדמוגרפיה, הבניה וחיזוק הריבונות גיבשו מייסד הארגון חיים סילברשטיין וצוות החוקרים הבכיר בארגון במסגרת ניירות עמדה שערכו עבור מקבלי ההחלטות בישראל והזירה הבינלאומית.
2 צפייה בגלריה
חיים סילברשטיין בעת הרצאה לחברי פרלמנט מהעולם בהשתתפות יו”ר הכנסת לשעבר יולי אדלשטיין בעטרות
חיים סילברשטיין בעת הרצאה לחברי פרלמנט מהעולם בהשתתפות יו”ר הכנסת לשעבר יולי אדלשטיין בעטרות
חיים סילברשטיין בעת הרצאה לחברי פרלמנט מהעולם בהשתתפות יו”ר הכנסת לשעבר יולי אדלשטיין בעטרות
(צילום: באדיבות “אם אשכחך”)

אתגר מספר 1 - דמוגרפיה

רקע: הרוב היהודי בירושלים פחת מ 72% בשנת 1990, לכ-60% ב2022. אם מגמה זו תימשך, ירושלים עלולה לאבד את הרוב היהודי שלה תוך 10 שנים. הגורמים העיקריים להגירה היהודית השלילית בשלושת העשורים האחרונים הינם דיור שאינו בר-השגה והיעדר אפשרויות תעסוקה.
אתגר: הגדלת הרוב היהודי בירושלים ל 85% ב-10 השנים הקרובות.
המלצות המדיניות שלנו:
א. מפעלי בניית מגורים מאסיביים בדגש על בניית שכונה בעטרות לציבור החרדי והדתי.
ב. הטבות מס ותמריצים לתושבים ועסקים חדשים.
ג. הקמת מטרופולין ירושלים רבתי
ד. הפיכת השכונות הערביות הגדולות שמעבר לגדר הביטחון - כאפר עקאב, ראס חמיס/מחנה הפליטים שועפט לרשויות מוניציפליות ישראליות עצמאיות, אך נפרדות מירושלים. (מהלך זה יצמצם את המיעוט הערבי ההולך וגדל בשליש).

אתגר מספר 2 - בנייה

רקע: במהלך 25 השנים האחרונות, יותר מ-420,000 יהודים עזבו את ירושלים, בעוד שרק 255,000 הגיעו. התחלות הבנייה היו בממוצע של 1,900 יחידות דיור בשנה על אף ביקושים של מעל 4,000 יחידות. כתוצאה מכך, מחירי הדיור זינקו וגרמו ליהודים לעזוב את העיר לטובת אזורים ברי-השגה. חוסר האיזון הדמוגרפי גבר.
האתגר: להגדיל את האוכלוסייה היהודית בתחום העירוני הנוכחי בכ-350,000 איש תוך הגדלה משמעותית של היצע הדיור.
המלצות המדיניות שלנו:
א. יצירת יותר מ- 75,000 יחידות חדשות עד שנת 2040, בדגש על השכונות שאוחדו לאחר מלחמת ששת הימים עם מערב העיר בהן עטרות, חומת שמואל, גבעת המטוס, ארמון הנציב, פסגת זאב, נווה יעקב וגילה.
ב. ייעול וקיצור תהליכי שינויי תב”ע ואישורי בנייה, במיוחד תמ”א 38, פינוי בינוי ורבי קומות חדשים.
ג. הקמת אזורי תעשייה והיי-טק חדשים בדגש על עטרות בצפון העיר, באזור E-1 במזרח וכן בדרום ירושלים.

אתגר מספר 3 - מטרופולין ירושלים רבתי

רקע: איומים דמוגרפיים וביטחוניים וכן אתגרים עירוניים הובילו מנהיגים פוליטיים להציע הקמת מטרופולין ירושלים רבתי, הדומה למה שקיים בניו יורק, טורונטו, מונטריאול, לונדון ועוד ערים רבות בעולם. מהלך זה יגדיל את האוכלוסייה היהודית בירושלים בכ-250,000 תושבים נוספים. כיום, עם הסכנה של אובדן הרוב היהודי בירושלים. תוכנית זו חיונית מאי פעם.
אתגר: שילוב ערי הלוויין המקיפות את ירושלים בעיריית ירושלים רבתי, תוך שמירה על עצמאות מקומית באמצעות מערכת רובעים מוניציפליים.
המלצות המדיניות שלנו:
א. הרחבת הגבולות המוניציפליים של ירושלים לגוש עציון-אפרת, ביתר עילית, מעלה אדומים-E1, גבעת זאב ומבשרת ציון.
ב. הכנת תכנית פיתוח אזורית לחיבור בין אזורי הלווין הללו עם הגבולות העירוניים הנוכחיים במיקוד על בניית עשרות אלפי יחידות דיור, אזורי תעשיה, אתרי תיירות, בתי מלון, מבני ציבור, מתקני ביטחון ושדה תעופה חדש.

הקמת “אם אשכחך”

סילברשטיין עלה מדרום אפריקה לפני כ-40 שנה, לאחר סיום לימודיו באוניברסיטה העברית עם תואר שני במינהל עסקים עבד בהיי-טק ונדל”ן ברמות ניהוליות. בשנת 2003 כיהן כיועץ בכיר לשר התיירות דאז בני אילון. בשנת 2008 הקים את ארגון “אם אשכחך”. כצעד ראשון בפעילות הארגון זיהה סילברשטיין את הצורך להגיב על מידע כוזב שהופץ נגד מדינת ישראל בנושא ירושלים על ידי הרשות הפלשתינית התקשורת הבינלאומית וארגוני ה-BDS.
2 צפייה בגלריה
השר חילי טרופר יחד עם חיים סילברשטיין במהלך סיור בצפון ירושלים
השר חילי טרופר יחד עם חיים סילברשטיין במהלך סיור בצפון ירושלים
השר חילי טרופר יחד עם חיים סילברשטיין במהלך סיור בצפון ירושלים
(צילום: באדיבות “אם אשכחך”)
על מנת להנגיש את המידע המקצועי והמבוסס שברשותו ולהוות אבן שואבת של מידע עדכני וחדש בנושא ירושלים, ייסד סילברשטיין מכון מחקר ירושלמי שכולל גם כיום את מיטב החוקרים בסוגיות הגיאופולטיות והאסטרטגיות בבירת ישראל, המכון משתף פעולה עם מכונים נוספים בהם פורום שילה מבית פורום קהלת.

פעילות בשטח

הארגון מקיים סיורים שהפכו במהלך השנים לפופולרים ומשכו עד היום עשרות אלפי תיירים ביניהם תושבים ירושלמים ותיירים מכל רחבי הארץ ומחו”ל, מקבלי החלטות ומובילי דעה וכן חברי קונגרס אמריקאים, חברי כנסת ישראלים וחברי פרלמנט מאירופה ומרחבי העולם.
אחד הסיורים המומלצים מתקיים בחלקה הצפוני של ירושלים וכולל נקודת תצפית מנבי סמואל (קבר שמואל הנביא), מחסום קלנדיה וגדר הביטחון, נקודת תצפית מארמון המלך חוסיין ומהגבעה הצרפתית על מחנה הפליטים שועפט ותצפית אל העיר העתיקה מהר הצופים.
לדברי סילברשטיין: “רבים מאזורים אלו אינם מוכרים לרוב המשתתפים, תכני הסיור מעשירים ומוסיפים ידע חשוב וקריטי למי שחשוב לו עתידה של ירושלים כבירת ישראל. להלן חלק מהשאלות שאנו עוסקים בהן במהלך הסיור: בגיאוגרפיה – היכן מזרח ומערב ירושלים וגבולותיה, בדמוגרפיה – מי גר איפה וכמה, נתונים על צמיחה וריבוי, במשפט בינלאומי – למי יש זכויות ריבוניות לירושלים ומי בונה באופן חוקי ולא חוקי ובביטחון – מהם האיומים וממי”.
סילברשטיין הוסיף לסיום: “אנחנו מקיימים במהלך הסיורים דיון אסטרטגי ופלורליסטי על עמדות שונות המתארות את העתיד הגיאו-פוליטי של ירושלים כולל אפשרויות מדיניות לעתיד ביטחון העיר, אתגרים דמוגרפיים ועירוניים. ואנחנו מזמינים אתכם להשתתף בסיורים שלנו ולקיים דיון משותף ומקצועי”.
ליצירת קשר והשתתפות בסיורי “אם אשכחך” דרך רישום באתר KeepJerusalem.org או בטל’ 02-5401231.
הערות והארות על המאמר ניתן לשלוח למייל info@keepjerusalem.org.