קמתם בבוקר וחשקה נפשכם בריח אדמה וכמה חברים, בטיול טבע ופריחה למראה עדר צבאים שרץ לעבר האופק, בקריאת ספר מרתק תוך כדי ישיבה על ספסל נוח מול נוף מרהיב, או שהילדים שלכם מתלהבים מתות מתוק שגדל על שיח שגידלו, תדעו שהתעוררתם בירושלים.
5 צפייה בגלריה
צבאים בנחל זמרי
צבאים בנחל זמרי
צבאים בנחל זמרי
(צילום: יעקב בן בונן)

שיחי פרי וירק, ערבי סופרים, פעילות טבע לילדים, מפגשי מוזיקה, מגרשי אופניים והגשמת חלומות, יצירת דשן שיפריח את העציצים שלך בבית בכמה רמות, זולת ישיבה כיפית מול נוף הרים ירושלמי, מצפה כוכבים ועוד ועוד - כל אלה הם הפעילויות שמייצרת המחלקה החדשה לקיימות חברתית שהוקמה באגף חברה של עיריית ירושלים.
ראש עיריית ירושלים משה ליאון: "ירושלים מוכיחה שוב שהיא מובילה בכל הקשור לעשייה חברתית, וזה מה מייחד אותה. פרויקט הגינות הקהילתיות הוא אחד מכל אותם מיזמים שבהם התושבים שותפים מלאים בטיפוח המרחב הציבורי הקרוב לביתם. זה טוב להם, טוב לילדיהם וטוב לסביבה. עיריית ירושלים גאה ושמחה להוביל שינוי ועשייה מעין זו ותמשיך לפעול למען כלל התושבים והמבקרים בעיר בכל המישורים".
הדר לביא שפיגלמן, מנהלת המחלקה לקיימות, מציינת: "העבודה עם עוד כמה תחומי עניין שהצטרפו בשנה האחרונה היא החידוש. לפני כ־20 שנה התחילה המחלקה את עבודתה עם המיזם הוותיק והירושלמי של הגינות הקהילתיות, ולאורך השנים יצאו תושבים החוצה ולקחו אחריות על המרחב הציבורי שליד ביתם. הם הפכו שטחים מוזנחים לגן עדן עם גידולי פרי וירק ופינות ישיבה, ולצד הפיתוח הפיזי התפתחו קהילות ייחודיות של תושבי השכונה שהמכנה המשותף ביניהם היה הגינה, הקיימות והמרחב הציבורי בשכונה, שעליו הגנו מבנייה או מהזנחה".
עם השנים זיהתה העירייה שיש קהילות נוספות שנבנות סביב אתרי טבע שכונתיים, סביב נושא מחזור האשפה, ספריות רחוב וכו', שהמשותף להם הוא נושא הקיימות וההתרחשות הקהילתית שנוצרת במרחב הציבורי. היום למעשה יש מחלקה (קיימות) שמחזקת את ההתרחשות הקהילתית בכל התחומים הנ"ל.
5 צפייה בגלריה
בוסתן המעיין. ניטעו בו יותר מ־ 150 עצים
בוסתן המעיין. ניטעו בו יותר מ־ 150 עצים
בוסתן המעיין. ניטעו בו יותר מ־ 150 עצים
(צילום: נעה ויס)

נעה ויס, מהגינה הקהילתית 'בוסתן המעיין' בעין כרם, מספרת על הקמת הגינה: "'בוסתן המעיין' הוקם לזכרו של בניה צוקרמן, צעיר בן עין כרם שנהרג בפיגוע. בסתיו 2004 התחלנו, קבוצת מתנדבים, לשקם את הוואדי. מה שהניע אותנו היה הרצון לתרגם את העצב העמוק על מותו ללא עת של בניה לעשייה של טוב. התחלנו את התהליך במפגשים של אנשים שהתקבצו ב'שבעה', אבל אחרי חודשים של דיבורים שבהם לא ממש התקדמנו, חבר הציע שפשוט נתחיל לעבוד, וכך היה. המהירות שבה האזור המוזנח והפראי שינה את פניו דרבנה אותנו הלאה. פרצנו שבילים, בנינו טרסות ומדרגות, הקמנו סוכות גפנים, ונטענו יותר מ־150 עצים, שנותנים את פריים להנאת המבקרים.
"השטח הפך להיות המורה והמדריך שלנו. למדנו להקשיב ולהתבונן ולהבין מה מתאים ואיך נכון להמשיך. כך למשל 'זולה' של ספות שהעמדנו בתחילת הדרך התחלפה באבנים בגובה מושב, ושביל שנפרץ במסלול אחד נזנח, ושביל אחר, שזורם עם התנועה הטבעית במקום, נבנה במקומו. קהילת עין כרם אימצה מייד את הטבע העירוני שנפתח, והבוסתן הפך למקום ההתכנסות לימי הולדת, מסיבות כיתה, שיעורי טאי צ'י או חזרה מוזיקלית. יש גם קהילה רחבה של מבקרי עין כרם שמתגלגלים לבוסתן במקרה, או אחרי ששמעו עליו. תיירים וצליינים מתרגשים להצטרף לעבודה בנוף התנכ"י. הקסם של הטבע מתחבר עם כולם".
בירושלים 65 גינות קהילתיות, ואתם מוזמנים לחפש את הגינה בשכונתכם - להגיע, לטייל ולהכיר דרך סיורים חינמיים בגינות, להצטרף לעבודת הפעילים בגינה או סתם לשבת וליהנות מהטבע. הגינות פתוחות לציבור הרחב, והפעילים ישמחו לעוד ידיים עובדות ולחברים חדשים שיצטרפו.
פרטים נרחבים על אודות הגינות הקהילתיות אפשר לקבל באתר עיריית ירושלים - מחלקת קיימות באגף חברה.

תעשו מקום

אז אחרי שעבדתם וטיילתם בגינה או סתם העברתם אחר צהריים כיפי עם הילדים שגילו את הטבע שליד הבית, עברתם ליד הבניין שלכם ושוב חלמתם שבמקום המגרש הריק הייתם שמחים שיהיו על הרצפה ציורי רחוב, ספסלים נוחים לישיבה או משחקים מעץ, לבטח גיליתם שבקבוצת הוואטסאפ השכונתית שלחו הודעה על מיזם 'תעשו מקום'.
5 צפייה בגלריה
שדה נטוש שהפך למגרש אופניים לילדים
שדה נטוש שהפך למגרש אופניים לילדים
שדה נטוש שהפך למגרש אופניים לילדים
( צילום: אריה וינקל)

טליה תומר, עובדת המחלקה לקיימות חברתית בעיריית ירושלים', מסבירה: "מדובר במיזם שמאפשר לתושב לחלום על המרחב הציבורי שלו ומה הוא היה רוצה לעשות בו ולהגשים את חלומו. תושבים, כקבוצה, קובעים מרכז ציבורי מוזנח בשכונתם, שבו הם מזהים פוטנציאל וחלום שהיו רוצים להקים בו. הם יכולים להגיש את הרעיון לקול קורא של 'תעשו מקום' ולקבל סיוע כלכלי והדרכה איך לעשות את זה הכי טוב שאפשר. יחד אנחנו יוצרים מקומות עם ערכים מוספים של שייכות, ויחד עם העירייה הופכים את השכונה לבית, מאפשרים לתושבים להגיד מה חסר להם ונותנים להם הזדמנות להגשים חלומות במרחב הציבורי השכונתי".
איפה יש פרויקטים כאלה?
"כמעט בכל שכונה ירושלמית, ויותר מזה, איפה שתושבים ירצו יקומו פרויקטים, ואפשר למצוא את כל הרשימה באתר העירוני. הפרויקטים יכולים לקום על שטחים ציבוריים או על שטחים פרטיים - פתוחים, סביב בניינים או בחצר משותפת מוזנחת, ו'תעשו מקום' הוא הזדמנות מצוינת לבנות דברים בשטחים אלו. דוגמה מצוינת היא המגרש של זה"ב שיצרו בבן טבאי, ודוגמאות כאלה ניתן למצוא באתר העירוני".
מה צריך לעשות כדי 'לעשות מקום'?
"מה שצריך זה קודם כל לרצות: הרבה רצון, זיהוי מקום מתאים, מציאת שותפים, שכנים וחברים שרוצים להקים ביחד, לחשוב על רעיון יצירתי, מחוץ לקופסה, משהו שיתאים לאנשים ולשכונה, מיזם שיעשה את השינוי ויהפוך את המרחב הציבורי בשכונה מסתם מקום לבית. לאחר מכן לגשת לקול הקורא, שיוצא בימים הקרובים ויפורסם באתר העירוני ובוואטסאפים השכונתיים, ולקוות לזכות".

במסלול שלהן

לא מאמינים שזה אפשרי? אז הנה שתי תושבות אמהות מרחוב בן טבאי שיספרו לכם על רעיונות שהגשימו - בניית גזיבו ובניית משטח לרכיבת אופניים.
סימה בלוך־וינקלר: "עם כל הכבוד לרעיונות, היינו צריכים תמיכה. הקול קורא של העירייה עזר לנו לזקק את הרעיון ולהביא את העומק שלו, לדברר אותו אל התושבים ולעצב אותו דרך הצרכים של הקהילה, ולבסוף הדבר החשוב: מימון ותמיכה, כי בסופו של דבר מדובר על הרבה משפחות צעירות בשטח גדול. כל התהליך דרש מאיתנו חשיבה יצירתית, קודם כל מה אנחנו באמת צריכים ומה השטח יכול לתת? נדרשנו לגבש צוות חשיבה שיחשוב לעומק מה הפעילות המתאימה לשטח ואיך הוא באמת יהפוך למקום מרכזי ופעיל. התהליך גרם לנו לפגוש תושבים שונים ולשמוע את דעתם. המפגש גם גרם לרעיון להשתנות ולהתעצב בהתאם. פגשנו תושבים ותיקים מאוד שהזדמן להם סוף סוף להשמיע את קולם.
"הרגשנו שנוצרו חיבור וחוסן קהילתי, ובמיוחד תחושת שייכות למקום. המימוש עצמו, למרות שהיה לא קל וארוך מאוד, יצר אווירה חיובית מאוד בכל המתחם - מין היי כזה ששורה על כולם. פתאום יש מקום להיפגש, להכיר, לשחק - וזה כיף!"
שירה לוי־בלדסר: "ממה התחיל 'מגרש של זה"ב?' - הסיפור שלנו עם 'תעשו מקום' היה בשיאה של הקורונה. מצאנו את עצמנו למטה בשכונה ימים שלמים, מבלים עם הילדים, מאלתרים פעילויות, מכירים שכנים וחברים חדשים, ופתאום נוצר צורך. היה סגר ולא יכולנו להתרחק, והבנו שאנחנו צריכים להכשיר את השטח למטה כדי שיתאים לצרכים שלנו. הגשנו רעיון וזכינו בגזיבו, שהיה מאוכלס מדי יום בכל שכבות האוכלוסייה. הזמן עבר, ואז הגיע קול קורא נוסף, שנה לאחר מכן, וראינו כמה טוב עשינו עם הגזיבו. זיהינו שטח פרא עם נחשים ושקיות במבה, שאנשים לא התקרבו לשם, ואמרנו יאללה - יש פה פוטנציאל, זה שטח שמתאים לילדים שאין להם איפה לנסוע באופניים. אז החלטנו ללכת על זה. הגשנו את ההצעה וזכינו וכל כך שמחנו".
גם אם אין לכם שטחים פנויים ליד הבית להקים עליהם חלום, אבל יש לכם חלום להקים מיזם חברתי שקשור לקהילה וקיימות, או שפתאום התעוררתם עם דרייב להניע יוזמה קהילתית בתחום הקיימות ואיכות הסביבה, או שסתם חשקה נפשכם לטייל ולראות פריחה ואין לכם כוח לנסוע רחוק - תוכלו לפנות למורן.

הגינה במוזיאון הטבע

מורן בביאן מנהלת היום את מרכז הקיימות העירוני בגינה הקהילתית במוזיאון הטבע. היא מספרת שכל חייה גרה מתחת לוואדי ואף פעם היא או שכניה לא התייחסו אליו, לא טיילו בו ולא הבינו איזה אוצר הוא טומן בחובו. בשירות לאומי בחברה להגנת הטבע היא עשתה קורס להדרכת טיולים, ופתאום הסתכלה על הוואדי שמתחת לביתה בעיניים אחרות: "התחלתי לחקור את הוואדי, לטייל בו, ואז גיליתי שיש בו טבע שמרגש יותר מהטבע הרחוק שתמיד הולכים לטייל בו. הכול ירוק ובאביב פורח, ומסתבר שחיים בו 150 צבאים, ולאט לאט ארגנתי סיורים בנחל, ולאט לאט השכנים והמינהל הקהילתי הבינו איזה פוטנציאל יש לנו מתחת לידיים". במבט לאחור ניתן להגיד שהפעילות של מורן ותושבי השכונה הצילה את הטבע העירוני מבנייה, ואפילו הצליחו לגייס את העירייה ואת משרדי הממשלה - ובימים אלה יוצאת תוכנית שיפוץ נרחבת לוואדי, שייהפך לעמק הצבאים הצפוני של ירושלים.
היום מורן מרכזת את הפעילות של אתרי טבע נוספים שעליהם הקהילה לקחה אחריות: יער רמות, נחל דרגה בהר חומה, 'ח'רבת ארזה' בגילה, 'מצפתל' בתלפיות מזרח, יער הר נוף ויער עין כרם, יער מיר, ואדי היובל, נחל צופים ונחל זמרי. למיזמים מצטרפים עוד ועוד תושבים שגילו את הטבע בשכונה שלהם ורוצים לקחת אחריות ולדאוג לשימורו.
נוסף על היותה של מורן רכזת אתרי טבע קהילתיים, היא מפתחת בימים אלה את מרכז הקיימות העירוני, שהוקם בגינה הקהילתית במוזיאון הטבע. המרכז הזה משמש הדגמה ונותן השראה ליכולת של תושבים בעיר להתערב במרחב הציבורי בשכונה ולפתח אותו. המרכז ישמש כבית לתושבים ירושלמים המעוניינים לפתח יוזמות בתחום של קיימות וקהילה ומרכז הדגמה לקיימות עירונית. בימים אלה נפתחת תוכנית יוקרתית בנושא מנהיגות ויזמות קהילתית סביבתית לתושבים ותיקים המעוניינים להוביל יוזמה קהילתית בתחום הקיימות בשכונה או בעיר - כל המקומות כבר תפוסים, אבל מורן מבטיחה שתיפתח תוכנית נוספת בהמשך.

'מהפח ירוק'

המיזם 'מהפח ירוק', שהוקם לפני כעשר שנים על ידי תושבי ירושלים שחלמו גם הם, עבר למחלקה לקיימות חברתית, והיום מושם דגש על מחזור בעמדות ציבוריות, להכפלת הפעילים וליצירת התרחשויות ופעילויות קהילתיות סביב נושא המחזור, כדי להעלות את המודעות לנושא ולחשיבותו.
שאלנו את הילה אורלב, תושבת הקטמונים שפעילה שנים רבות בעמדות הקומפוסט הציבוריות, מה המוטיבציה שלה - בסוף יום, אחרי עבודה במשרה מלאה, ארבעה ילדים, צורכי בית שונים, ועוד מיליון משימות שלא נעשו, לרדת עם שקית מטפטפת אל ערימת זבל ציבורית של קומפוסט? הילה מספרת שהמוטיבציה שלה לקומפוסט מחולקת לכמה חלקים: קודם כל, אידיאולוגית היא מרגישה מחויבות לארץ הטובה, שמניבה כל כך הרבה שפע לה ולמשפחתה, וחובה ערכית להשיב לה טוב כגמולה, וגם - השקית לא מטפטפת כי היא משתמשת בשקיות טובות והקומפוסטר לא מרוחק, כי הוא הוקם בקרבת כל בית שבו היא גרה, והערימה לא רוחשת ברחשים אם שמים מספיק חומר כיסוי. "והכי כיף - לפגוש ליד הקומפוסטר את השכנים הכי נחמדים, שגם להם אכפת מהכדור שלנו... חברים לזבל", היא צוחקת.
5 צפייה בגלריה
פעילי הקומפוסטר בשיריזלי בנחלאות יחד עם צוות 'מהפח'
פעילי הקומפוסטר בשיריזלי בנחלאות יחד עם צוות 'מהפח'
פעילי הקומפוסטר בשיריזלי בנחלאות יחד עם צוות 'מהפח'
(צילום: באדיבות הפעילים)
5 צפייה בגלריה
קומפוסטר
קומפוסטר
קומפוסטר
(צילום: יח"צ)

ספריות רחוב

לנה גולדנר, רכזת ספריות רחוב, מספרת: "יש למעלה מ־20 ספריות רחוב בירושלים. הספריות משפיעות באופן חיובי על המרחב הציבורי - ממש הרחבה של הסלון הביתי אל תוך הרחוב. שיטוט יומיומי בעיר מקבל גוון ביתי יותר כשיש לך פינה בחוץ שבה אתה יכול לשבת ולקרוא - וגם לתרום את הספרים שלך שבסוף אתה לא זקוק להם, במקום לזרוק למחזור או לערום על ספסל. זו גם הזדמנות לנקודת מפגש קהילתית ופעילויות, יוזמות מקומיות, אבל גם עוגן לאותה קהילה אנונימית של משתמשים, שמחליפים ספרים בלי להכיר את חברי הספרייה האחרים. זה חלק מהקסם האנונימי של העיר".
אז במקום לקנות ספרים ולבזבז כסף, עיריית ירושלים מזמינה אתכם למצוא את ספריית הרחוב הקרובה לביתכם, שבה תוכלו לתרום ספרים לשכנים אחרים, שישמחו לקחת, לשאול ספרים שתרמו שכנים אחרים וליהנות מפעילות הקשורה לעולם הספר, שמארגנים תושבים שלקחו חסות על הספרייה ותמיד ישמחו לעוד עזרה של שכנים נוספים.
* פרטים נוספים ניתן לקבל באתר עיריית ירושלים - מחלקת קיימות באגף חברה. טלפון מחלקת הקיימות: 02-6298909.