בלגן במרכז הרפואי רגע לפני סיום תוכנית ההבראה ולפני מינוי יו"ר חדש לדירקטוריון: חברים במועצת המנהלים יוצאים נגד המנכ"ל, שבעצמו תוקף את הכוונה למנות את דליה איציק ליו"ר החדש - ומעל לכל אלה נמצא ענן הגירעון הענק, שמסרב לקטון.
שבע שנים ארוכות פועל המרכז הרפואי תחת תוכנית הבראה, שהיתה אמורה לטפל במינוס הגדול בחשבונו. השבוע נראה כי למרות העבודה תחת חשב מלווה מרגע תחילת התוכנית, הגירעון עדיין גדול במיוחד. זאת ועוד: מספר חברי דירקטוריון של המרכז הרפואי טוענים שהמצב הפיננסי כיום גרוע יותר מלפני כניסתו של פרופ' רוטשטיין לתפקידו כמנכ"ל המרכז הרפואי הדסה.
איזון כספי? תשכחו מזה
מנכ"ל הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין, טוען שמשבר הקורונה הביא על המרכז הרפואי את הצרה הזאת, אלא שלא מעט גורמים בדירקטוריון טוענים כי גם לולא משבר הנגיף מצבה של הדסה היה קשה. "אומנם הקורונה גורמת להוצאות גדולות, אלא שהבעיות הכלכליות של הדסה קיימות גם בלעדיה", אומר גורם בדירקטוריון, שמציין כי על תקופת הקורונה קיבל בית החולים שיפוי מהמדינה כמו כל בתי החולים האחרים בארץ. "מאז שנכנס פרופ' רוטשטיין להדסה ועד היום הגירעון הרבה יותר גרוע, בלי קשר למגפה. זה מוכח מספרית לכל מי שחשוף לנתונים הפיננסיים". על הטענה הזאת חוזרים מספר גורמים בדירקטוריון, כמו גם גורמים בתוך בית החולים. אותו גורם מוסיף ואומר שהפעילות השוטפת של בית החולים אינה מביאה אותו לאיזון. כדי להגיע לכך הוא זקוק להזרמת כספים קבועה מצד המדינה וארגון נשות הדסה.
אנשי מקצוע המעורבים בנושא פסימיים מאוד: "בית החולים לא מאוזן כלכלית ויזדקק לתמיכות נוספות. בסופו של דבר יש מבחן תוצאה, והעובדות הן שאנחנו מגיעים לסוף תקופת ההבראה והדסה רחוקה מלעמוד על הרגליים שלה".
זירת התכתשויות
כזכור, בשנת 2014 צבר בית החולים הדסה גירעון של 1.3 מיליארד שקל. בתחילת יולי 2014 אישרה ועדת הכספים של הכנסת, בהתאם להסכם ההבראה שאושר בידי בית המשפט, סיוע ענק בגובה של 1.4 מיליארד שקל, שיתפרס על פני שבע שנים עד סוף 2020. מטרת הסכם ההבראה היתה להביא את המרכז הרפואי לאיזון תקציבי קבוע ויציב לאורך זמן.
כשנה לאחר תחילתו של הסכם ההבראה, ב־2015, מונה פרופ' רוטשטיין, עד אז המנכ"ל הדומיננטי של שיבא - למנכ"ל הדסה. בתוך זמן קצר החלו התכתשויות בינו לבין הגופים המלווים והמפקחים של התוכנית. כך לדוגמה, נטען כי פרופ' רוטשטיין תקף מקצועית את רו"ח רז זונטג, החשב המלווה של הדסה שמונה מטעם המדינה. זונטג התפטר בינואר 2017 לאחר סכסוך תקשורתי בין השניים. על כך שאינו מבצע את תפקידו כנדרש. פרופ' רוטשטיין התכתש גם עם החשבת הכללית באוצר בעבר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, ותקף אותה בחריפות, פעמים רבות ברמה האישית.
יוזמות חשאיות
לנוכח מצבה הפיננסי הקשה של הדסה ראוי לשאול כיצד קורה שמנכ"ל בית החולים פועל באופן שעליו מספרים חברי הדירקטוריון. אחת הטענות המרכזיות נוגעת ליוזמות גדולות של פרופ' רוטשטיין, שעליהן היטיב להתראיין בכלי התקשורת השונים. לטענת חברים במועצת המנהלים, המנכ"ל כלל אינו טורח לספר להם על הפרויקטים הללו והם שומעים עליהם רק מהתקשורת. "למדנו על התכנונים שלו מהעיתונות יחד עם כל עם ישראל", אומר השבוע אחד מחברי הדירקטוריון. "ולא רק זאת, כל קשר בין היוזמות לבין הייעוד של בית החולים (לטפל באוכלוסייה בירושלים והסביבה) לא קיים כלל. כוונתי לדברים כגון רכישת מיליון וחצי חיסונים ברוסיה, פתיחת בית חולים במדינה זו, וכן הכוונה לפתוח שלוחה של הדסה בדובאי".
"אלה דברים שעולים הרבה מאוד כסף", ממשיך חבר הדירקטוריון. "וזאת בלי שיש לכך שום הצדקה נראית לעין. הדסה הוא לא ארגון למטרות רווח, אף אחד לא מחפש להנפיק אותו. מדובר בארגון שכל הייעוד שלו הוא לתת שירות רפואי לתושבי ירושלים והסביבה. זה מה שהוא צריך לעשות, לא הרפתקאות בדובאי". גורמים נוספים במועצת המנהלים טוענים כי ההמלצות שלהם לגבי התנהלות נאותה על רקע המשבר לא תמיד מיושמות על ידי מנכ"ל בית החולים. לכך, הם אומרים, לא תורמת במיוחד העובדה שהוא מסוכסך עם רבים מחברי הדירקטוריון. "התחושה", אומרים אותם גורמים, "היא של התנהלות כוחנית מצד מנכ"ל בית החולים".
מתקפת כוכבים
ב־2017 עסק מנכ"ל בית החולים, פרופ' רוטשטיין, בהבאת 'שחקני חיזוק' מבתי חולים אחרים, רופאים, שלטענת אנשים במועצת המנהלים, הוא שילם להם משכורות עתק במטרה למשוך אותם לעבודה בבית החולים הירושלמי. היה זה בעקבות המשבר שפרץ במחלקה ההמטו־אונקולוגית והביא לנטישת רופאי המחלקה. על פי הטענות של חברים במועצת המנהלים, פרופ' רוטשטיין שילם לרופאים מאות אלפי שקלים כדי שיעברו להדסה.
בשנים שלאחר מכן הוא הביא 'כוכבים' נוספים לבית החולים בשכר גבוה. חבר בדירקטוריון מתייחס לכך בחריפות: "מה זה להביא 'כוכבים'?" הוא זועם. "אתה צריך להביא רופא שיספק את השירותים הבסיסיים של הרפואה. בית חולים מהסוג של הדסה, שצריך לתת בראש ובראשונה שירותים לאוכלוסייה ברמה סוציו־אקונומית בינונית ומטה, עם כל הבעיות של ירושלים ועם אוכלוסיות מאוד מיוחדות, לא צריך לחשוב כוכבים. לא צריך להביא עכשיו מנהל מחלקה שיקבל מאה אלף שקל בחודש כי בא לו. בית החולים חד־משמעית צריך לתת שירות, ואת השירות הבסיסי הכי טוב שיש".
הטענות המרכזיות במועצת המנהלים נגד המנכ"ל:
משכורות עתק לרופאים 'כוכבים'
השקעות שאינן
קשורות לטיפול באוכלוסייה באזור
מחפש 'הרפתקאות' פיננסיות יקרות בחו"ל
חברי הדירקטוריון מגלים על מיזמים גדולים רק מהתקשורת
הרגשה של התנהלות כוחנית בזמן הדיונים
המצב הכספי גרוע
מזה שהיה לפני תוכנית ההבראה
הלם העתיד
ובהמשך לטענות על תשלומים גבוהים - באוגוסט 2019 נחשף כי הממונה על השכר באוצר חקר את פרופ' רוטשטיין ובכירים אחרים על חשד לתשלום שכר גבוה באופן חריג לרופאים שגויסו ב־2017. שכרו של פרופ' רוטשטיין עצמו זינק בין 2016 ל־2017 ב־32% והגיע ל־142 אלף שקל בחודש. התיק הועבר לבחינת אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה. כאן המקום לציין כי באוקטובר 2019 הוחלט לסגור את התיק בלי לנקוט צעדים כלשהם.
לדברי הגורמים המעורבים, נכון להיום, פחות מחודש לפני סיום תוכנית ההבראה, הדסה מצויה בגירעון עמוק שנובע מהתנהלות כושלת, ואין תוכניות ליום שאחרי סיום תוכנית ההבראה, 1 בינואר.
המוטיב החוזר בכל השיחות עם הגורמים הוא העובדה שלבית החולים יש עדיין פוטנציאל להיות בין המובילים בארץ. לטענתם, זו הסיבה שהם ממשיכים להילחם.
תגובת הדסה: "לא מגיבים לטענות אנונימיות"
מהנהלת בית החולים נמסר: "המקום לדיונים בשאלות שנשאלנו הוא בדירקטוריון. הנהלת הדסה אינה מודעת לקיום דירקטורים ששאלו או התעניינו בנושא כלשהו ולא קיבלו תשובות הולמות בתקופת כהונתו של היו"ר ארז מלצר.
"הנהלת הדסה אינה מעלה על דעתה שמי מהדירקטורים של הדסה – המחויבים בחובת נאמנות להדסה, הפנו לכתבת שאלות כפי שנשאלנו. נהיה מוכנים לכל תשובה קונקרטית לכל דירקטור, ולא באופן אנונימי המטיל צל כבד וחשד על כל הדירקטורים".
לעדכונים נוספים – חדשות ירושלים