ניתוח הגדלת חזה הינו אחד הניתוחים הפלסטיים השכיחים והמדוברים ביותר בתקופה האחרונה.
ישנן מספר שיטות לביצוע ניתוח פלסטי זה:
הגדלת חזה באמצעות שומן עצמוני
בניתוח זה אנו שואבים שומן מאזורי גוף שונים. את השומן אנחנו מכינים להזרקה ע״י הפרדת תאי השומן מהנוזל סביב ומהשמן שנוצר ע״י הרס חלק מהתאים בעת השאיבה. בניתוח מתבצעת שאיבה מאזורי גוף שונים והשתלתו של השומן בחזה של הפציינטית. לשם ביצוע הפרוצדורה ניתן להשתמש בשומן שנלקח מהפציינטית עצמה בלבד ואין אפשרות להעביר שומן מאנשים אחרים.
היתרון בניתוח פלסטי מסוג זה הוא שמדובר בפרוצדורה בטוחה בה משתמשים בשומן עצמוני ללא הסיכונים המשויכים לשתלי סיליקון כגון לימפומה של השד (alcl), כאבי שרירים, מפרקים וכו׳.
עם זאת, ישנם מספר חסרונות בניתוח פלסטי באמצעות שומן עצמוני:
• לא ניתן לצפות מראש כמה מהשומן יקלט לכן צריך לדעת שלעיתים יש לחזור על הפעולה פעם או פעמיים עד לקבלת התוצאה הרצויה.
• חיסרון נוסף של השיטה הוא שאפקט ההרמה של החזה קטן משמעותית בשימוש בשומן לעומת זה שמתקבל בשימוש בשתלים.
• עוד חיסרון הוא שלעיתים מקבלים בעקבות ההזרקה ציסטות שומניות. הציסטות אינן מסוכנות אך זה לא נעים.
חסרונות אלו הביאו לכך שניתוחים פלסטיים להגדלת חזה באמצעות שתלי סיליקון הם שכיחים יותר.
הגדלת חזה באמצעות שתלי סיליקון
השתל בנוי ממעטפת סיליקון קשה ובתוכה ג׳ל סיליקון או מי מלח. קיימות שתי צורות של שתלים: שתלים עגולים ושתלים אנטומיים, שהינם שתלים אסימטריים בצורת טיפה. ד"ר אבי וינברג משתמש בשתלים של "מנטור" וקובע את גודל השתל באמצעות הדמייה. בעבר נעשה שימוש בשתלים עם מעטפת חלקה, אך משום שנוצרה בעיה של ״קופסית״ (מעטפת קשה של רקמת חיבור שהגוף יוצר סביב השתל) מעדיפים כיום להשתמש בשתלי סיליקון עם מעטפת מחוספסת.
במהלך ניתוחים פלסטיים באמצעות שתלי סיליקון אנו עושים חתך באורך של כ4.5 ס״מ או בקפל התת שדי או סביב הקוטב התחתון של העטרה או בבית השחי. המנתח יוצר חלל הממוקם מעל לשריר החזה, או מתחת למעטפת השריר או שהוא יוצר חלל משולב, כלומר החלק העליון מתחת לשריר והתחתון מתחת לרקמת השד.
יש מספר דברים שצריך לדעת על השתלים:
• סטטיסטית, לנשים שעשו הגדלת חזה באמצעות שתלי סיליקון יש פחות סרטן שד מאשר לאוכלוסייה הרגילה, עם זאת, האבחון בממוגרפיה בעייתי יותר מאחר והשתל מסתיר חלק מרקמת השד. כתוצאה מכך, נשים עם שתלי סיליקון צריכות לעבור בדיקת MRI על מנת לזהות בעיות בצורה המהימנה ביותר.
• ניתוחים פלסטיים להגדלת חזה לא פוגעים ביכולת להניק ומותר להניק לאחר הניתוח.
• ה FDA קבע ש 10 שנים לאחר הגדלת חזה עם שתלי סיליקון מחוספסים 1:80,000 נשים עלולות לפתח ALCL , לכן מומלץ להחליף את השתלים כל 10 שנים. עם זאת מצאו שבשתלים עם מעטפת חלקה זה לא קורה. המלצות ה FDA בנושא השתנו בעבר, ועשויות להשתנות שוב בשנים הקרובות.
מאשימים את השתלים כגורם לבעיות נוספות כמו כאבי שרירים ומפרקים. במהלך שנות עבודתי ובניסיוני הרב עם מטופלי לא פגשתי תופעות מסוג זה.
כאנקדוטה בנושא אספר לכם סיפור שסיפר מנתח פלסטי בכנס האחרון בו השתתפתי.
הרופא סיפר שהגיעה אליו פציינטית שעברה ניתוח הגדלה, התלוננה על כאבי שרירים ומפרקים וביקשה להוציא את השתלים. הרופא הביט בתיק הרפואי שלה וגילה שהשתלים שהיו למטופלת כלל לא היו עם מילוי סיליקון אלא שתלים עם מעטפת סיליקון ומילוי מי מלח, כלומר לא שתלי הסיליקון שעליהם דיברו בתקשורת. לאחר מספר ימים התקשרה הפציינטית לרופא ואמרה לו שהציל אותה ושכל הכאבים נעלמו כלא היו. לכן ברור שקיים אפקט ״פלצבו״, משמע לאחר שמספרים בתקשורת על בעיה פוטנציאלית, אנשים רבים חשים פסיכולוגית בסיכון ומפתחים סימפטומים פסיכולוגיים התואמים את התופעה המתוארת.
לסיכום, כיום מרבית הניתוחים נעשים באמצעות שתלים בעלי מעטפת חלקה שנכון להיום אין צורך להחליף לאחר 10 שנים. ניתוחים פלסטיים להגדלת חזה מבוצעים באמצעות חתך בקפל התת שדי, בהתאם למדידה השתלים מוחדרים למישור מעל או מתחת לשריר, בהתאם לכושר הכיסוי של רקמת השד הקיימת.
בניתוחים פלסטיים אלו ניתן גם לבצע הרמה פנימית ע״י קיבוע רקמת השד גבוה יותר לשריר באמצעות תפרים פנימיים. הניתוחים הפלסטיים הללו הם שכיחים, נותנים אפקט הרמה מרשים של החזה ובמידה ונעשה שימוש בשתלים איכותיים, נחשב לניתוח עם תוצאות בטוחות לאורך זמן.
