המדדים של 'KNAF':
האווירה:
- אולי נפלנו על יום לא אופייני, אבל זה היה החלק החלש
מבחן ה־50:
+ מנה ושתייה ב־47 שקל, שמשאירים אותנו עם עודף
כמה טעים?
+ גם רעיון מדליק וגם טעים מאוד. שילוב מנצח
יצאנו שבעים?
- סיימנו ורצינו עוד. אולי שתי מנות יהיו משביעות
ביקור צהריים בשוק מחנה יהודה הוא תמיד חוויה. ההמולה והריחות לוקחים אותך בקלות למחוזות אחרים, רחוקים הרבה יותר, ועושים תמיד תיאבון, אפילו למי שלא מגיע רעב. ואני הגעתי רעב מאוד. התיישבתי על אחד מכיסאות הבר והתעמקתי בתפריט שהציג את גולת הכותרת של המקום - לקחת את הכנאפה המסורתי ולהפוך אותו מקינוח למנה עיקרית. האפשרויות היו שתיים: כנאפה בשר בקר וליבת חציל על האש (32 שקל) או כנאפה אסאדו (38 שקל). בחרתי באסאדו לצד קולה זירו (9 שקלים) והתמקמתי בכיסא. האיש מאחורי הדלפק נכנס אל מאחורי הקלעים והשאיר אותי מחכה. בשלב הזה הייתי יכול לציין את האווירה הנפלאה של השוק, אבל מאוד הפריעה לי העובדה שהאווירה במסעדה עצמה היתה מעט חלשה - בלי מוזיקה, בלי הדבר הקטן הזה שיגרום לך להרגיש שאתה חייב לחזור לכאן שוב.
ובחזרה לאוכל: אחרי דקתיים האיש חזר עם מחבת קטנה ובתוכה הבשר מוקף בשערות קדאיף. המשך התהליך היה מולי ממש, כשהמחבת הקטנה כוסתה על ידי מחבת אחרת והעסק התבשל לו במשך כמה דקות. כשהקסם הסתיים נתבקשתי לבחור בין שתי תוספות - המלוחה שכוללת טחינת סלק וטחינת עמבה או המתוקה, שכוללת טחינה גולמית עם סילאן. וכך המנה היפה שלי נצבעה בצבעים של ורוד וצהוב והוגשה אלי לצד חמוצים ושתי ריבות - בצל ושרי.
כהרגלי התחלתי דווקא עם התוספת הקטנה. החמוצים היו מעט חמצמצים, אבל היו חתוכים לחתיכות קטנות מדי, מה שלא איפשר להתענג על הטעם שלהם. בנוסף הקערית היתה קטנה מאוד והם נגמרו עוד לפני שהספקתי להבין מה קרה. מנת הבשר דווקא היתה הצלחה מסחררת. שערות הקדאיף התערבבו עם חלקי האסאדו, שהיה מבושל בדיוק במידה. טבילה קלה בריבות הוסיפה טעמים מתקתקים והזכירה שאולי אפשר להוציא את המתוק מהכנאפה אבל אי אפשר להוציא את הכנאפה מהמתוק. סיימתי במהירות ונשארתי עם טעם מצוין בפה, אבל עם בטן שהיתה בכיף יכולה להכיל עוד מנה אחת כזו לפחות.
* KNAF, האגוז 15, שוק מחנה יהודה, ירושלים
