"הייתי אחת המעריצות של אהובה עוזרי", מספרת השבוע הזמרת אתי לוי, שבימים אלה מחדשת שני שירים שכתבה והלחינה מי שהיתה אחת מגדולות הזמר המזרחי ובכך מביאה לבמה הציבורית את היצירות הגנוזות של עוזרי. למעשה, היא מחזירה לחיים את האלבום שלא הספיקו השתיים לסיים, בגלל מותה של הזמרת.
"כשהפכתי לזמרת הייתי פוגשת אותה בהופעות גדולות ובאולפנים, ועם השנים התחלנו להיות חברות", ממשיכה לוי. "יום אחד היא התקשרה לישראל בונדק, האמרגן שלי, ואמרה שהיא רוצה ליצור אלבום מקורי עם מילים ולחנים שלה שאני אבצע. התחלנו בכך אבל זה נעצר בעת שהיא חלתה".
"היינו מדברות הרבה"
עוזרי כבר כתבה בעבר שיר אחד עבור לוי שנקרא 'העולם הוא כמו בועה'. הוא יצא לפני 17 שנה כחלק מאלבום באותו שם. עכשיו היא מוציאה לאור שני שירים נוספים שכתבה לה הזמרת לפני מותה: "ההחלטה של אהובה לפנות דווקא אליי, בשביל לבצע את השירים שלה, היתה כבוד עצום עבורי.
"היינו מדברות ונפגשות הרבה. כשעבדנו על השירים היינו מתייעצות הרבה, על מה יושב טוב ואיפה לשנות. אם היתה מילה שלא אהבתי או שלא הסתדרה כששרתי, אז היינו מחליפות. גם בלחן - אם לא אהבתי מנגינה כלשהי היינו משנות אותה כדי שתתאים. בכלל, היא תמיד היתה יושבת איתי על שירים, והיא מאוד לא אהבה שמסלסלים הרבה, ובשירים שעשינו יחד היא ידעה איך למנן את זה.
"תוך כדי העבודה המשותפת המצב שלה התחיל להידרדר, ושם זה נעצר. הקלטנו שלושה שירים מתוך אלבום שלם. עד אז כבר הוצאתי את אחד השירים, והיא אפילו הופיעה איתי בקליפ. עכשיו אנחנו מוציאים את שני השירים האחרים - 'עודני כאן', ו'עד מתי'".
הסרטן היכה פעמיים
עוזרי, שגדלה בכרם התימנים, פרצה לתודעה הציבורית בשנות ה־70, כשהוציאה אלבום ראשון ובו שיר בשם 'היכן החייל', לזכר עדי שורק, שנהרג במלחמת יום הכיפורים. אף שהיה מדובר בשיר של אבל וקינה, הוא הפך ללהיט. בהמשך היא בחרה לפרוש מקריירה מוזיקלית, עבדה שנים רבות במסעדת 'גמליאל', וב־99' החליטה לעשות קאמבק וזכתה להצלחה בזכות האלבום 'צלצולי פעמונים'. אלא שאז התגלה בגופה סרטן גרון, שאילץ את הרופאים לבצע גם כריתה של מיתרי הקול.
"הייתי בשוק", מספרת לוי על התקופה ההיא. "בהתחלה היא עשתה טיפולים ויצאה מזה, אבל במחיר של מיתרי הקול שלה. מספר שנים אחר כך הסרטן חזר אליה, והפעם היא לא הצליחה.
"בתקופה שהיא היתה חולה אני וישראל היינו מבקרים אותה המון בנווה צדק. היינו חברים טובים גם בלי קשר למוזיקה. היינו שואלים בשלומה, גם ביקרנו אותה בבית החולים.
"כששמעתי שאהובה נפטרה בכיתי. לקחתי את זה מאוד קשה. מאוד אהבתי אותה. היא תחסר לי וגם למוזיקה. היא היתה יוצרת מדהימה, והיא אחת היוצרות הגדולות שהיו פה בז'אנר. היא היתה אחת בדור".
עודני כאן -
מילים ולחן: אהובה עוזרי
יהלום שלי חולף, עם הרוח מתרחק
פרחי יסמין רואה
עיניך כמו שמיים, אשק אותך בליל
אבודים חיי לעד
אותך מיד אהבתי, לעולם לא רחקתי
בלעדיך הכל נדם
עודני כאן, בחיי הלב בוכה
שמך הוא זועק, הכאב עוד חודר
מלאך שלי יודע, מהחושך עד השחר
אלחש שמך ברוך
אוצר שלי יודע, אחכה לך עד שחר
גם אמות למענך
חיי איתך ביקשתי, בלב אותך שמרתי
יום יום בנשמה
"אהובה כתבה מהלב"
אתי לוי פרצה לתודעה הציבורית בקדם אירוויזיון של 1992, כשהופיעה לצידה של אחותה התאומה זהבה בדואט 'דף חדש'. לאחר מכן חתמה על חוזה אצל ישראל בונדק, האמרגן הירושלמי שמלווה אותה מאז במשך שלושה עשורים, שבמהלכם הוציאה אלבומים רבים וגם השתתפה בתוכניות ריאליטי.
"ההיכרות שלי עם אהובה עוזרי היתה עוד לפני שהיכרתי את אתי", סיפר בונדק. "הייתי מארגן מופעים בירושלים שהיו מלווים באירועי בינגו, ומשם לאירועים פרטיים שאליהם הייתי מביא את אהובה. פעם אחת הייתי צריך להביא אותה באמבולנס לאולם 'בני משה' ו'פילחנו' אותה לתוך האולם.
"היא לבד התקשרה אליי ואמרה שהיא רוצה לכתוב אלבום שלם לאתי. הספקנו להקליט שלושה שירים. אחד יצא עוד בחייה, וממנו גם עשינו קליפ. שניים יוצאים בימים אלה, כשהחלטתי שאני רוצה להוציא גם אותם".
על השאלה מה חושבת המשפחה של עוזרי על הוצאת השירים לאחר כל השנים, משיבה לוי: "את השיר הראשון הם מאוד אהבו, ואני חושבת שגם לשירים שאני מוציאה עכשיו הם מאוד יתחברו".
מה אהבת אצלה? "אהובה תמיד כתבה מהלב ולא מהראש, וזה הבדל גדול. היא היתה כותבת שיר כמו סיפור מהחיים, או משהו שהיא חוותה או משהו שהיא ראתה, וככה גם אני ראיתי את זה אצלה. מאוד אהבתי את השיר שלה 'צלצולי פעמונים' ואת 'היכן החייל שלי', שהם נכסי צאן ברזל. אני יודעת שימשיכו לשמוע ולהשמיע אותם גם עוד 30 שנה. זה ה־דבר שהכי מזוהה איתה וזאת ה־מורשת שלה".
