250 אלף ירושלמיים הגיעו להצביע בסיבוב הראשון. השאלה היא כמה יבואו להצביע בסיבוב השני. אמנם הסטטיסטיקה הישראלית מלמדת שהפערים בין שני הסיבובים הם מזעריים, אבל בירושלים, כמו תמיד, המצב הוא שונה. בהנחת העבודה של משה ליאון ועופר ברקוביץ' מדברים על 220 אלף מצביעים שיגיעו לקלפיות ביום טוב. אלא שלא מעט אנשים סבורים שהמספרים יהיו נמוכים אפילו יותר. אז מה המצב בכל מחנה?
1.משה ליאון: אופטימיות ולחץ
קולות בסיבוב הראשון: 81426
מצבו נכון להיום: 112 אלף קולות
הפירוט:
40,000 ליטאים
35,000 ש"ס
10,000 חסידים
10,000 חרד"לניקים
15,000 ממצביעי אלקין. אנשי הליכוד ודתיים לאומיים.
2,000 מזולגי דייטש (שלא הצביעו ליהדות התורה).
פרשנות: בסיבוב הראשון, הכוכבים של ליאון הסתדרו בצורה אופטימאלית. אנשי דגל התורה וש"ס נהרו לקלפיות, ומשה ליאון עלה בהליכה לסיבוב השני.
את ההכנות לקראת הסיבוב השני ליאון התחיל כשהוא משוכנע שהוא הולך לטייל אל הניצחון. הוא סגר עם אריה קינג והיה קרוב לסגור גם עם אגודת ישראל. מאז, הדברים החלו להשתבש. ליאון גילה שאגודת ישראל היא מפלגה מפורקת. הוא גם הבין עד כמה רגשות הנקמה חזקים במחנה החסידי ולא הצליח לסגור עסקה עם הפלג הירושלמי שהייתה תופרת לו את הניצחון.
ועדיין, משה ליאון הוא המועמד המוביל לקראת הסיבוב השני. הוא מבין שהוא יפסיד חמישה אחוזים מן המצביעים הליטאיים, אבל מקווה להרוויח פי שניים קולות מאגודת ישראל ובעיקר מחסידויות בעלז, ויזניץ' וצאנז. ליאון יודע שהוא אינו יכול לסמוך על גור ועל החסידויות הקטנות, אבל הוא מקווה גם להחזיר אליו את הקולות שזלגו ממנו לדייטש בקרב המצביעים הליטאיים.
בציבור החרדי-לאומי חוששים מאוד מליאון, אבל לא מעט שם חוששים אפילו יותר מברקוביץ' ולכן ייתכן שהם יתמכו בליאון בלית ברירה. גם בקרב הציבור הימני והדתי שהצביע לאלקין ליאון צפוי לגרוף כ-15 אלף קולות. אמש הוא נפגש עם חגית משה, בניסיון אחרון לקבל את תמיכת הבית היהודי.
הבעיה של ליאון היא שהוא נפל למאבק המוחות בין בנט לשקד. בנט מעוניין לתמוך בברקוביץ' כדי לנקום בליברמן. מנגד, גורמים בסביבתה של איילת שקד מבינים שעדיף ללכת עם המועמד המוביל. בתחילה היה נראה שבנט יכתיב את הטון, אבל בשעות האחרונות המגמה משתנה.
בסיבוב הראשון, התחזיות של ליאון נראו מופרכות, אבל התממשו אחת לאחת. בנקודת הזמן הנוכחית הוא עדיין מועמד מוביל, אבל יודע שכמו תמיד - הוא תלוי בחרדים. באחוזי ההצבעה של הליטאים ובעוצמת הנקמה של החסידים.
2. עופר ברקוביץ'. מדבר בשתי שפות
בסיבוב הראשון: 73,079 מצביעים.
מצבו נכון להיום: 92 אלף (ביום טוב).
הפירוט:
75,000 פלורליסטים
15,000 מפליטי אלקין
2,000 חרדים
פרשנות: עופר ברקוביץ' סיים את הסיבוב הראשון עם טעם חמוץ-מתוק. מצד אחד הוא עלה בבטחה אל הסיבוב השני. מצד שני, הוא הבין שהציבור הירושלמי הפלורליסטי עדיין אינו ממהר לבחור בו. על אף הקמפיין הנמרץ והבוטה בימים האחרונים, ב'התעוררות' מבינים שתקרת הזכוכית שלהם אינה שונה מזאת שהייתה לפני שבועיים. שמירה על המצביעים מן הסיבוב הראשון תהיה הצלחה. עלייה קלה תהיה הישג גדול.
ברקוביץ' קיווה שליאון יעפיל לסיבוב השני. כשרואים את הקמפיין האכזרי שלו נגדו מבינים גם מדוע. נראה כי כל ההבטחות על שיח אחר נעלמות כשמריחים את קומה 6 בספרא. בימים האחרונים ב'התעוררות' משחקים משחק כפול. בתקשורת החרדית הם תוקפים את משה ליאון על אמירותיו בעד הסטטוס קוו ואילו בתקשורת החילונית הם מציגים את משה ליאון כמי שייכנע לחרדים.
שיתוף הפעולה של ברקוביץ' עם פעילי המטה של דייטש צמוד. הם מתנדבים במטה, אפילו עוזרים בהפצת חומרי תעמולה נגד ליאון, ואפילו מסייעים בפיצול המחנה החרדי. מקורבי מאיר פרוש מציעים עזרה בכל דרך. ואתמול בערב האדמו"ר מסלונים הורה לחסידיו להישאר בבתיהם ביום הבחירות.
הבעיה של ברקוביץ' היא שכל קול חסידי יישאר בבית או יילך לליאון. גם בפלג הירושלמי לא מתכוונים לצאת לקלפיות. אם כל מי שתומך בברקוביץ' במגזר החרדי היה תומך בו, הוא כנראה היה מנצח את הבחירות. הבעיה היא שברקוביץ' אינו מצליח לסגור את העסקה שתוביל חלק מהמחנה החרדי להצביע לו בקלפי.
בצר לו, ברקוביץ' פונה אל הציונות הדתית. המתונים שבהם כבר הצביעו לו או יצביעו לו בפעם הקרובה. הבעיה היא שגם כאן הוא לא מצליח לפרוץ את תקרת הזכוכית. עם כל הכבוד לשמעון ריקלין, ברקוביץ' זקוק לתמיכה של בנט כדי לחזור לתמונה.
בימים הקרובים ב'התעוררות' צפויים להיאבק על כל תמיכה שתעניק לברקוביץ' רוח גבית. כל אנשי המטה מבינים כי אם המצב יישאר כפי שהוא, גם בחמש שנים הקרובות, המועמד שלהם יעלה ללשכת ראש העירייה רק כאורח.
