1 צפייה בגלריה
פתקי הצבעה בירושלים. קלפיות בירושלים. צילום: אוהד צויגנברג
פתקי הצבעה בירושלים. קלפיות בירושלים. צילום: אוהד צויגנברג
פתקי הצבעה בירושלים. קלפיות בירושלים. צילום: אוהד צויגנברג
1.קבלני הקולות יביאו את הניצחון. 1332 קולות הביא עופר איובי למשה ליאון בגילה. כל מי ששמע את ליאון בשבועות האחרונים היה משוכנע שאיובי ודני בונפיל שווים לו 15 אלף קולות לפחות. אפשר להניח שבונפיל הביא אפילו פחות קולות מאיובי. גם יוסי דייטש שהרבה להצטלם עם ראשי הוועדים השונים גילה שביום הבוחר הם הצביעו למועמדים אחרים.
כל המועמדים כבר מפנימים כי קבלני קולות טובים לבחירות בהסתדרות. בבחירות מוניציפליות הם חסרי כל תועלת.
2. ערבים מפחדים מאלקין. בזכות רמדאן דבש, בחלק משכונות מזרח העיר יצאו להצביע. מרבית הבוחרים לא הצביעו לראשות העירייה, אבל אלה שהצביעו בחרו דווקא במועמד שבשמאל מגדירים כמסוכן ביותר לערביי העיר. מיד לאחריו מתייצב דווקא אבי סלמן, שגם הוא איש ימין מובהק שעבד קשה במזרח ירושלים. בדיקה מדגמית מלמדת כי בצור באהר אלקין קיבל 447 קולות ובבית צפאפא הוא קיבל 49 קולות. בשועפאט סלמן ניצח עם 40 קולות.
לא ברור מה משמעות הבחירה של ערביי ירושלים, אבל אפשר להניח שאנחנו לא תמיד מבינים מה טוב להם.
3. הפלג הירושלמי יהיה לשון המאזניים. בבחירות הקודמות חיים אפשטיין הגיש לניר ברקת את ראשות העירייה. אלקין קיווה כי גם הפעם הפלג הירושלמי יעניק לו את הדחיפה הנכונה. הוא בנה על כך שמדובר בקבוצה הומוגנית וממושמעת ששווה כעשרת אלפים קולות.
בפועל, אלקין קיבל כמעט חצי מהקולות של אנשי הפלג כאשר בסנהדריה וברוממה הזליגה הייתה כואבת ומשמעותית במיוחד.
אלקין לא הפנים כי הפלג בימים שאחרי הרב אויערבך כבר אינו באותו המקום. להבדיל מדגל התורה ששם הוכיח הרב קנייבסקי את כוחו (למרות נפילות בסנהדריה ובשמואל הנביא), בפלג הירושלמי מאבדים סמכות רבנית.
יהיה מעניין לראות האם הכישלון היחסי של הפלג בבחירות הללו יערער את כוחם לקראת הפגנות הגיוס הבאות וכיצד יחליטו שם לפעול לקראת הבחירות לכנסת.
4. התחרדות השכונות. שלוש שכונות היוו ברומטר למצבה הדמוגרפי של ירושלים - פסגת זאב, הר חומה וקרית היובל. בכולן דיברו בשנים האחרונות על הדתה ואפילו התחרדות. בכולן השקיעו המועמדים זמן רב ובכולן ניצחה התעוררות באופן מרשים.
כשמוסיפים את הנתון הזה לעובדה שפחות חרדים יצאו לבחור מאשר ציבור פלורליסטי, מקבלים את ההנחה שהדיבורים על התחרדות העיר עדיין מוקדמים. החילוניים עדיין מהווים רוב בירושלים. הבעיה היחידה היא שבעוד שכל קול חרדי נכנס למועצה, הציבור הפלורליסטי מתחרה מי יזרוק יותר קולות לפח.