2 צפייה בגלריה
מימין: כחלון, אלקין, ברקוביץ', ליאון ודייטש. צילומים: שלומי כהן, יואב דודקביץ' ורפי קוץ
המערכת הפוליטית הירושלמית חוותה השבוע רעידת אדמה. אחרי שהיתה יחסית מנומנמת, היא קיבלה דחיפה רצינית עם כניסתם של שני שמות חדשים למרוץ על ראשות העירייה. הראשון הוא השר לענייני איכות הסביבה, ירושלים ומורשת זאב אלקין, שכבר הכריז כי יתמודד בבחירות והשני הוא קובי כחלון, סגן ראש העירייה לשעבר ואחיו של שר האוצר משה כחלון, שטרם הכריז רשמית אך מתכוון לרוץ.
כיצד תשפיע הכניסה של השניים האלה על המרוץ לכיכר ספרא? מה יקרה אם יצטרף מועמד חרדי לרשימה? ומי יכול להפתיע מבחוץ ולטרוף שוב את הקלפים? חמישה תרחישים אפשריים, לאחת ממערכות הבחירות הכי צמודות שהיו כאן.
תרחיש ראשון: 4 מועמדים ציונים רצים עד הסוף
השחקנים המרכזיים: השר זאב אלקין, משה ליאון, עופר ברקוביץ' וקובי כחלון.
מה על הפרק: למרות הטענות מצד הקהילה הפלורליסטית, ארבעת המועמדים הציונים המרכזיים דבקים בהחלטה שלהם לרוץ עד הסוף, כשלמרוץ לא מצטרף מועמד חרדי.
ברקוביץ ממשיך לחרוש את השטח ולפעול חזק גם ברשתות החברתיות, מנסה לייצר לעצמו תדמית של עמנואל מקרון הירושלמי - בחור צעיר ודינאמי שיודע להציג לציבור את העשייה שלו. בסקרים הוא נותן פייט למועמדים האחרים, אך לא מוזכר כמי שיכול לקבל תמיכה של אחת מהסיעות החרדיות בשל אופי הפעילות של הסיעה שלו. לכן מספיק שכחלון יקח רק חלק מהתמיכה שברקוביץ' מקבל היום והמועמדות של יו"ר תנועת 'התעוררות' תהיה קשה עוד יותר.
כחלון עצמו צפוי לרוץ מטעם סיעת 'כולנו'. בהתחשב בכך שבבחירות לכנסת הסיעה קיבלה אחוזי תמיכה בודדים בעיר, הוא צריך לנסות לפנות לקהלים נוספים, חלקם הגדול כאלה שברקוביץ' גם מתמודד עליהם ולכן יהיה לו קשה להגיע אליהם.
אלקין וליאון, שניהם חובשי כיפות הסרוגות ואנשי מחנה הימין, יתחרו ראש בראש על תמיכת הציבור הדתי-לאומי ומחנה הימין בעיר, כשכל ארבעת המועמדים ינסו לשכנע את החרדים מדוע כדאי לתמוך דווקא בהם. במידה שלא ירוץ נציג מטעמה, סביר להניח שאגודת ישראל תתמוך באלקין. ש"ס ככל הנראה תתמוך בליאון לאור הקשרים הקרובים בינו לבין אריה דרעי, כשהשאלה שנשארת פתוחה היא במי תבחר דגל התורה.
התוצאה האפשרית: פיצול קולות וסיבוב שני.
מבחן המציאות: סיכוי ההתממשות של תרחיש כזה הם נמוכים מאוד עד בלתי אפשריים. מועמדות של ארבעה נציגים ציונים עד סוף המרוץ עשויה לגרום לסגן ראש העירייה יוסי דייטש לרוץ בעצמו ולשכנע את הרבנים של דגל התורה שיתמכו בו, להפעיל לחץ על דרעי ובכך להקים גוש חרדי שיעזור לו לנצח בבחירות. עוד מכשול הוא שהציבור הציוני, שייכעס על פיצול הקולות, לא יהיה סלחן כלפי המועמדים שלו.
תרחיש שני: שלושה מועמדים רצים עד הסוף
השחקנים המרכזיים: ליאון, אלקין וברקוביץ.
מה על הפרק: ברקוביץ הוא המועמד החילוני המוביל. גם אם יש כאלה שמזנבים בו, כמו קובי כחלון ואולי גם יוסי חביליו, קשה לדמיין בשלב הזה תרחיש שהוא לא יהיה המועמד שיוביל את הגוש הפלורליסטי.
הבעיה של ברקוביץ נעוצה בעובדה שחלק לא מבוטל מהקול הפלורליסטי הוא ממחנה המרכז-שמאל, בעוד שירושלים זו עיר מסורתית עם רוב ימני מובהק. בבחירות לכנסת ב־2015 42% מתושבי ירושלים הצביעו למפלגות ימין, לעומת 24 אחוז שהצביעו למפלגות שמאל- מרכז.
לכן, במרוץ משולש מול ליאון ואלקין, אנשי מחנה הימין, לברקוביץ' יש בעיה. בהתאם לכך, כבר היום הוא מנסה לקרוץ לציונות הדתית – הוא נוהג לשלב את הרב קוק בנאומיו, ביום ירושלים הוא הגיע לישיבת מרכז הרב ולאחרונה הוא גם קיבל תמיכה מהרב רפי פוירשטיין, ממקימי ארגון רבני צהר.
ליאון ואלקין, בדיוק כמו בתרחיש הקודם, יתמודדו ראש בראש על קהלים דומים – אנשי הימין וחובשי הכיפות הסרוגות. שניהם צפויים לקבל את רוב הקולות של המגזר, כשליאון יזכה לתמיכה מהציבור החרד"לי ואילו אלקין מהציבור המזוהה עם הבית היהודי הקלאסי. היכולת של ברקוביץ לגדול במצב הזה היא מוגבלת, והוא אולי צריך לנסות בסיטואציה כזו לפנות לקהלים אחרים. על פי סקר בקרב חברי הליכוד בלבד שנערך לאחרונה ליאון גבר במעט על אלקין. מנגד, סקרים שאלקין עשה מטעמו מראים שדווקא הוא זה שמוביל, כך שהכל עוד פתוח.
בתרחיש כזה, עם ראש חץ משולש ציוני וללא מועמד חרדי, השאלה החרדית תהיה שוב גורם המפתח. קשה לראות מצב שבו אחת מהסיעות החרדיות תתמוך בברקוביץ'. אלקין וליאון ינסו, כל אחד בדרכו, לנסות לגייס אליהם כמה שיותר מקולות המגזר בדרך, אולי, אל התפקיד הבכיר בכיכר ספרא.
התוצאה האפשרית: דרמה עד קו הסיום, עם אפשרות סבירה לסיבוב שני.
מבחן המציאות: סיכוי ההתממשות של התרחיש הזה הוא בינוני. במצב בו השלושה ירוצו ראש בראש יופעל לחץ גדול על ברקוביץ' לפרוש מהמרוץ, מה שיהפוך את המערכה לדו־קוטבית.
תרחיש שלישי: שני מועמדים עד הסוף
השחקנים המרכזיים: אלקין וליאון.
מה על הפרק: בעוד חודש עד חודשיים סיעת דגל התורה תכריע במי תתמוך לראשות העירייה. במידה והרבנים יכריעו לא לתמוך בריצה של מועמד חרדי, השאלה שתישאר פתוחה היא האם ללכת עם ליאון, שצפוי לקבל תמיכה מסיעת ש"ס, או באלקין.
עבור החרדים, לכל בחירה יש יתרונות וחסרונות. נתחיל בליאון, שכאמור צפוי לקבל את תמיכתו של השר דרעי. במהלך חמש השנים האחרונות הוא כיהן כחבר מועצה ומחזיק תיק המינהלים הקהילתיים והוא התחזק בקרב הציבור הציוני. חשוב מכך, מבחינת דגל התורה - הוא אדם שיהיה יותר נוח לעבוד איתו לעומת השר אלקין שנתפס כמנהל מו"מ קשוח. במצב כזה ליאון יחזיק ברוב חרדי מובהק.
אז הניצחון הולך לליאון? לא בטוח. בתרחיש כזה יש אפשרות סבירה שהשר יעקב ליצמן ויוסי דייטש (אגודת ישראל) יעדיפו להעביר את התמיכה שלהם לאלקין. הסיבה המרכזית היא שליאון יהיה מחויב יותר למי שהביעו בו תמיכה בשלב מוקדם יותר, משמע ש"ס ודגל התורה. ולסגן שר הבריאות ולדייטש, הדמות החרדית הבכירה כיום בכיכר ספרא, אין כוונה להסתפק בפירורים.
גם הפלג הירושלמי סביר שיעדיף לתמוך במועמדותו של אלקין. ביום חמישי שעבר עיתון 'תצפית' של הפלג פרסם מאמר דעה בשם "משרתם של אדונים" שמשתלח בליאון ורומז כי הוא משרת שני אדונים מנוגדים - אחד שר הפנים דרעי והשני שר הביטחון אביגדור ליברמן. גם בבחירות הקודמות הפלג לא תמך בליאון והריץ את חיים אפשטיין, שסייע בסופו של דבר לניר ברקת לנצח את הבחירות.
אלא שלא רק השאלה החרדית עומדת בתרחיש כזה על הפרק. שאלה מרכזית לא פחות בסיטואציה כזו היא האם הציבור הפלורליסטי ילך כגוש אחד כפי שהיה עם ברקת, או שהקולות יתפצלו בין אלקין לליאון. התשובה לכך היא מה יהיה על סדר היום. אם יהיו אלה שאלות שקשורות למאבקי החרדים־חילונים היתרון עשוי ללכת לאלקין. אם סדר יום יהיה על שאלות פחות חוצות מגזרים ויותר על חיי היומיום היתרון עשוי להיות אצל ליאון. אולי זה מסביר מדוע הוא תקף את ברקת בישיבת המועצה האחרונה על כך שהעלה את סוגיית מתחם התחנה חמישה חודשים לפני הבחירות.
התוצאה האפשרית: אחד הקרבות הצמודים שידעה העיר.
מבחן המציאות: סבירות ההתממשות כאן היא גבוהה, כששאלת סדר היום הציבורי צפויה להכריע את גורל המנצח.
תרחיש רביעי: המועמד החרדי שלוקח את כל הקופה
השחקן המרכזי: יוסי דייטש.
מה על הפרק: בעולם החרדי אין כרגע ויכוח מי הדמות החרדית הבכירה היום בכיכר ספרא המגיעה מהמגזר. סגן ראש העירייה יוסי דייטש ביסס את מעמדו ואם בסופו של דבר יצטרף מועמד חרדי למרוץ - לכולם ברור מי זה יהיה.
בשלב הזה דייטש עוד לא הכריז על מועמדותו והוא מחזיק את הקלפים קרוב לחזה, כשהוא מנסה לשכנע את הרבנים הליטאיים לתמוך ברעיון של גוש חרדי. כרגע סגן השר ליצמן כבר הביע בו תמיכה ונותן צ'אנס לרעיון של ראש עירייה חרדי. גם התקשורת החרדית נרתמת לרעיון.
בבחירות האחרונות הצביעו לסיעות החרדיות (ש"ס, יהדות התורה ובני תורה) מעל ל־96 אלף קולות. ברקת ניצח פעמיים את הבחירות לראשות העירייה לאחר שקיבל יותר מ־110 אלף קולות ועם הגידול הטבעי באוכלוסייה החרדית, יש אפשרות שדייטש יכול לנצח רק עם הגוש החרדי. במידה ויהיה גוש מאוחד שיעמוד מאחוריו דייטש צפוי לקבל תמיכה גם מאנשי כוח והשפעה מהציבור הכללי.
התוצאה האפשרית: דייטש מנצח והופך לראש העירייה החרדי השני בירושלים.
מבחן המציאות: הסבירות להתממשות היא בינונית עד גבוהה. הבעיה שבשלב הזה רוב התמיכה שדייטש מקבל היא בעיקר מרבנים ועסקנים המשתייכים לאגודת ישראל. מכיוון שש"ס תומכת בליאון בשלב הזה, כדי ליצור גוש חרדי דייטש צריך להתחיל במסע שכנוע מול דגל התורה לתמוך בו. הוא יצטרך לשלם להם מחיר יקר. אם דגל התורה יהיו מאחוריו הוא יוכל להפעיל לחץ גדול מאוד על השר אריה דרעי, שמעמדו נחלש בחמש השנים האחרונות, במטרה להעביר אליו את התמיכה.
תרחיש חמישי: המועמד שטורף את הקלפים
השחקנים המרכזיים: עדיין לא ידוע.
מה על הפרק: יום חמישי שעבר היה התאריך האחרון שבו מועמדים שגרים מחוץ לעיר ורוצים להתמודד על ראשות העירייה יכלו להעביר את הכתובת שלהם לירושלים. מה שמשאיר את הבמה למועמדים חדשים ומפתיעים רק עבור כאלה שכבר גרים כאן.
בתרחיש כזה, אל המרוץ לכיכר ספרא יצטרף ברגע האחרון מועמד חדש וחזק במיוחד, שיטרוף את הקלפים וישנה לגמריי את המפה הפוליטית. הוא לא חייב לזכות בבחירות – הוא יכול גם להטות את הכף עבור מועמד כזה או אחר.
אז מי למעשה על הפרק? קשה לדעת. אולי יהיה זה אחד השמות שכבר נזרקו לאוויר כמו ח"כ לשעבר אראל מרגלית או ח"כ רחל עזריה, או אפילו שמות חדשים ומפתיעים בעלי שם עולמי כמו תעשיינים מובילים.
התוצאה האפשרית: בלגן גדול ודרמה אמיתית.
מבחן המציאות: נמוך מאוד. קשה להאמין שדמות שכזו תיכנס לזירה כשכבר יש שבעה מועמדים שרצים על ראשות העירייה, בטח כשנותרו פחות מחמישה חודשים לבחירות. מהלך כזה ייצור זירה צפופה במיוחד, עם זמן מועט לקמפיין ראוי, שיוכל להעניק למצטרף סיכוי סביר.
