הפוטופואטיקה מחברת עשייה של אמנים, משוררים, כותבים ואוצרים ומציעה שיח על הקשר שבין המילה הכתובה לבין הדימוי החזותי, באמצעות שלוש תערוכות מקיפות ואירועים נילווים. במסגרת תערוכות 'פוטופואטיקה 9' יתקיים ב-3.3.20 בשעה 19:30 ערב הקראת שירה, מוזיקה ופרפורמנס.
בתכנית:
19:30 | משוררים קוראים שירה בנושא "זהות, מקום והגירה". עורכת ומנחה: לאה קליבנוף-רון. מוזיקה: בר ערן. הגלריה החדשה, רח' הע"ח 9.
20:30 | אירועי פרפורמנס בתערוכה "פואטיקה מן המכונה". משתתפים: כרמל ברנע ברזנר ג'ונס, ערן הדס, דגנית אלקיים ושחר סריג. הגלריה החברתית, רח' שבטי ישראל 22, קומה 3.
ביום האירוע גלריות מוסררה יהיו פתוחות עד השעה 22:00 ותוכלו לראות בהן את התערוכות המוצגות. ביניהן:
"בין הברה להברה יש חלל ריק". אוצרת: אירנה גורדון. אמנים: גסטון צבי איצקוביץ, הילה בן ארי, לארי אברמסון, אייל גורביץ, זלי גורביץ, מלאכי סגן כהן, פסי גירש, פראנס לבה נדב. התערוכה מציגה שירים של זלי גורביץ' לצד עבודות צילום, וידיאו, ציור והדפס שעוסקות בשפת האמנות. העבודות, ברובן, לא נוצרו בהקשר לשירתו של גורביץ'. הן נבחרו כי נמצא בהן דיאלוג סמוי עם השירים, במיוחד באופנים בהם הן עוקבות אחר רישום החולף והקבוע במציאות ובאמנות. העבודות פורשות את המתח שבפעולת הראייה והשתנוּת הנראֶה - כיצד הייצוג לוכד בזמן ובמרחב את יחסי הפירוק וההרכבה, ההפרדה וההערמה. הגלריה החדשה, רחוב הע"ח 9, ירושלים.
פואטיקה מן המכונה. אוצרים: בת דזבלי ויואב ליפשיץ. אמנים : אושר בן יהודה, אלה נובק, אלינור סלומון, בן בנחורין, גבריאל בן משה, ג'ניפר אבסירה, דגנית אלייקים, כרמל ברנע ברזנר ג'ונס, ליז מאר, ערן הדס, עלמה אלורו, שירין אנלן. בתערוכה מוצג פסיפס של עבודות מתוך גלים שונים של אמנות רשת ישראלית. העבודות נבחרו כדי לסמן את האופנים השונים בהם מתגלה הפואטיקה של (אמנות) הרשת – לעיתים הפואטיקה של הקוד מתמזגת באסתטיקה החזותית ונגלית – כגסטוס – בתוכן, לעיתים היא בתהליך האמנותי או המכני, שכמעט מנוגד לתכלית האסתטית של האמנות. הגלריה החברתית, הקמפוס המקצועי, בית קנדה, רח' שבטי ישראל 22, קומה 4, ירושלים.
ללא חרפה וללא תהילה. אוצר: דוד דניאל. אמנים: אורי דרומר, חן שיינברג, יורם רון, מור אסתר קצמן, ניצן מקובר כספי. התערוכה יוצאת מתוך יצירתו הקנונית רבת ההשפעה של ט.ס. אליוט "ארץ הישימון" (במקור – "The Waste Land") ומנסה לבחון את תקופתה העכשווית הן במישור הקיומי/הפרטי והן במישור החברתי/אוניברסלי. יצירה זו שנכתבה ב-1922 והפכה לאחת מאבני היסוד של השירה המודרניסטית, עוסקת במוות שבתוך החיים בקרבן- מוות כעשוי להיות בורא חיים ובסמלי עקרות ואי ממשות של ארץ ישימון המודרנית. כתיבתו הפרגמנטרית והעל/אל זמנית אשר קושרת יחד יצירות עבר והתנסויות אישיות, עשירה בדימויים ויזואלים ומעלה על הדעת את הופעתו של "טקסט ויזואלי". התערוכה מצידה תבקש לבחון אפשרות של "דימוי טקסטואלי" תוך יצירת אנאלוגיה לרוח הזמן העולה מ-"ארץ הישימון" לימנו אנו. הגלריה ע"ש דרפלר, רחוב הע"ח 9 בחצר, ירושלים.
הכניסה חופשית.
