להקת תיאטרון מחול ירושלים תפתח את פסטיבל ירושלים לאמנויות 2019 עם המופע "ורודים" בבכורה. במופע שתי יצירות מקוריות, "ורודים" מאת איל נחום, יוצר ומנהל תיאטרון מחול ירושלים ו"תקוות מסע" מאת רוברטו סקאפטי, היוצר האיטלקי, מנהל להקת הבלט של תיאטרון טרייר בגרמניה.
"כל אחד מאתנו בחר בדרכו להדהד את תקוותם של בני האנוש לחיים מספקים יותר ובמיוחד אלה אשר נמנים עם אוכלוסיות וקהילות מוחלשות שונות ברחבי העולם במטרה ליצור עתיד ורוד יותר, מתוך הכרה באחר. בערב זה כל אחד מאתנו יצר עבודה בה הוא מבטא את הזדהותו עם קהילה שונה אליה נחשף או משתייך", אומר איל נחום.
היצירה "ורודים" מתקיימת במרחב מערער ומעורער ביחס לתפיסה של מגדר ונראות מגדרית. היצירה שואבת השראה, בין השאר, מתוך סצינת ריקודי הווג אשר משגשגת במועדוני הריקודים בניו יורק מאז שנות ה-80. היצירה "תקוות מסע" של סקאפטי, אשר מתגורר באירופה, מתייחסת אל מסעות ההגירה המסיביים אל יבשת זו, בהם אוכלוסיות שלמות מהגרות אל הלא נודע בתקווה לחיים ורודים יותר בתקופה רבת תהפוכות פוליטיות וחברתיות.
"הנושא עבורי הוא טעון ומורכב וכשהתחלתי את תהליך העבודה הקדשתי מחשבה רבה כיצד להציג סיפור אישי וטעון שגם משותף למספר כל כך גדול של אנשים מבלי לאבד את הערך המבדר והמרגש של המופע", מסביר נחום, "עשיתי זאת ממש בחרדת קודש. נזכרתי בסרט תיעודי "קיקי" מאת הבמאית השוודית ג'נין ליוינגסטון שנגע לליבי ועסק בקהילת הגאים האפרו-אמריקאים בהארלם אשר למרות היותם בשולי החברה מכל הבחינות הם יוצרים את ריקוד ה"ווג" המפורסם איתו הם מופיעים במועדוני ריקודים ובכנסים מיוחדים אשר מעניקים משמעות לחייהם ומשכיחה את כאבם האישי בעניין שיש בו חיות והנאה. הקולאז' המוזיקאלי שיצרתי מנסה לתאר את התחושות השונות של הניכור, הפגיעות והחיות המפעימה. הרקדנים באופן טבעי שותפים ליצירה ואני תמיד מוקסם מהשקפת עולמם והסיפור שהם מביאים לבמה".
איך היה לשתף פעולה עם רוברטו סקאפטי?
שיתוף הפעולה עם רוברטו היה לבבי ביותר. הכרתי עבודות קודמות שלו ואהבתי את סגנון היצירה שלו וגישתו. בחודש האחרון הוא נמצא בארץ איתנו ועובד עם הלהקה. התפתחו יחסי חברות טובים והערכה אמנותית הדדית ונראה לי שזו חוויה מאד מיוחדת בשבילו לבוא וליצור בישראל ועוד בירושלים. אני חושב שכולנו מרוויחים מכל התהליך, גם הרקדנים זוכים לעבוד בבת אחת עם שני יוצרים שונים, דבר שמעשיר אותם מבחינה מקצועית.
איך אפשר לתרגם מחאה לתנועה?
הנושא מציק לי ומלווה אותי מאז שאני זוכר את עצמי ברמת החוק, הנורמות החברתיות ואפילו באופני הביטוי השגורים בשפה שמנמיכים ומזלזלים באוכלוסיית הלהט"בים. עם הזמן התחלתי לבטא את המחאה שלי יותר ויותר במהלך העבודות שאני יוצר. נכון, תרגום מחאה לתנועה זו אכן משימה לא פשוטה וצריכה לבוא לידי ביטוי בדרכים מגוונות. אני בחרתי מבעים וקומפוזיציות שיוצאים נגד שמרנות או כאלה שמייצגים פגיעות, משטחים מאפיינים בינאריים של מגדר ואגרסיביות. היצירה שואבת השראה, בין השאר, מסצינת ריקודי הווג אשר החלה בניו יורק במועדוני הריקודים בשנות ה-80 בהארלם. אותם צעירים לקחו את הפגיעות הנלווית מהיותם שונים, דחויים ומוחלשים והפכו אותה לתנועה מקורית, יצירתית ומלאת חיות, כך גם אני מנסה לתעל את הפגיעות למשהו שניתן להזדהות איתו ויחד עם זאת ניתן להפיק ממנו עניין והנאה הן לרקדן והן לצופה.
"ורודים" תעלה בבכורה במסגרת פסטיבל ירושלים לאמנויות 2019, ב- 2.4 בשעה 20:30 בבית מזי"א, ירושלים, ובהמשך ב-9.5 בשעה 12:00, 28.5 בשעה 20:30. לכרטיסים: 02-6795626.
