המיזם "סיפורים מהבידוד" יצא לדרך עם תחילת משבר הקורונה, במטרה לעודד יוצרי קולנוע מקרב סטודנטים ובוגרים של "סם שפיגל בית הספר ליצירה קולנועית", להביא אל המסך סיפורים העוסקים בתקופה ייחודית והיסטורית זו, המחייבת להיכנס לבידוד.
בית ספר סם שפיגלבית ספר סם שפיגל
בית ספר סם שפיגל
(יח"צ)

זוכי "סיפורים מהבידוד"זוכי "סיפורים מהבידוד"
זוכי "סיפורים מהבידוד"
(יח"צ)
מתוך 104 סיפורים קצרים שהוגשו למיזם, בחרו חברי ועדת הלקטורה - התסריטאי והסופר אבנר ברנהיימר, הבמאית והתסריטאית עילית זקצר והבמאי והתסריטאי ניצן גלעדי - 5 סיפורים זוכים: במסלול הסרט העצמאי הקצר – "מים עומדים" מאת ציביה יעקב ברקאי, "הקורוענא של שורה ביילא" מאת רינה קרפול ו"פרוצדורה פאסיבית" מאת דינה זילברג. במסלול סרטי גמר סטודנטים - "המספרים המרוכבים" מאת עומר שטרנברג ו"אליפות עולם" מאת גדעון טוקטלי.
הסיפורים הזוכים יקבלו מענקים מקרן גשר המיועדים להפקת סרט עצמאי קצר וסרט גמר סטודנטים. כל אחד משלושת הזוכים במסלול הבוגרים לסרט עצמאי, יקבל מענק פיתוח ע"ס 8,000 שקלים והתסריט הנבחר מבין השלושה, יזכה במענק הפקה ע"ס 130,000 שקלים. הזוכים במסלול הסטודנטים יקבלו מענקי פיתוח ע"ס 3000 שקלים, והנבחר מביניהם יקבל בנוסף מענק הפקה ע"ס 17,000 שקלים.
במיוחד עבור קוראי mynet ירושלים, הנה הסיפור הירושלמי מבין הסיפורים הזוכים.

הקורוענא של שורה ביילא, מאת: רינה קרפול

שורה ביילא אולי לא הגעפלטעפיש הכי מפולפל בסיר, אבל חכמת החיים שלה מכניסה את כל מאה שערים לכיס הקטן ביותר בחלוק שלה. עמלנית וחרוצה היא שורה ביילא, שנים עשר ילדים ילדה, כמניין י"ב שנים של נישואין לבעלה שלוימהל'ה.
שלוימהל'ה איש תם, ג'ינג'י ועסיסי למראה ומקומו בכוילל ספון בין משנה לגמרא (בעיניים עצומות לרוב) ובקושי רב זוכר את שמות ילדיו.אבל זיכה אותה הקב"ה ביוצאת חלציים צנועה וזכה וברוכי שמה, וברוכי זאת, חושדת שורה ביילא, בגלגול קודם הייתה אמא לי"ד ילדים!
בבוקר, כששורה ביילא מתפנקת מתחת הפוך ורק סיפורי הצדיקים המתגוללים על רצפת החדר מעידים על חגיגת ליל אמש, ברוכי כבר עסוקה בהכנת סנדוויצ'ים לאחים. לנוחעם גבינה עם זיתים, ליוסלה גבינה בלי זיתים, לשיינלע' שוקולד, למנחם לחם בלי כלום. וכך עד גמר המלאי.
תחת ידיה האמונות מלווים לחיידרים, תחת ידיה האמונות לא פחות חוזרים היישר לארוחת הצהריים. נוזפת באחת, לוטפת לשני, קונחת לשלישי. מפשירה יחסים בין יענקב למינדי, מביאה את הכדור מהמרפסת של רוטשטיין, דוחפת גרבר לפה של ריקי, והופ כבר חושך, למיטות, קריאת שמע ולילה טוב.
תשאלו מה תפקידה של שורה ביילא בבית שכוננה?
ובכן, אם שלוימלה ספון וברוכי אחראית פנים, אזי שורה ביילא שרת החוץ.
ואת זה - אין איש יודע טוב ממנה לעשות. שורה ביילא השדכנית הפורייה ביותר בירושלים ומחוצה לה. אין נער שהגיע לפרקו ושמו לא רשום בפנקסה של שורה ביילא ואין נערה יודעת תפור כסתות שלא נגרסה בפיה. שורה ביילא יודעת כל, ידה בכל ויד כל בה, אייזנבך משפצים, מנדעל יצא לתרבות רעה, למיילעך לא עלינו הבת התקלקלה, מציצה ברחוב הזה, תרה ברחוב הבא, הרי עם כל הקלחת הרוחשת בחוץ היא לא יכולה להירקב בבית, מישהו צריך לעשות קצת סדר ברחובות מאה שערים!
ואז היא הגיעה - הקורונעא. גם לתוככי מאה שערים ושתי המשמעויות הכי גדולות בחייה של שורה ביילא ירדו לטמיוני טמיונות:
אחת - כך זועקים הפשקוועילים - חייבים להתבצר בבתים.
שתיים - מקור הכנסתה אבד. ואיך תזווג כעת שידוכים כשבני ובנות ישראל אינם יכולים להיפגש יחד בלובי של מלון רמדה ולהזמין כוס גזוז?
שורה ביילא לא ידעה מה גרוע יותר: מטה לחמה שהתנפץ לרסיסים, או התפקיד החדש שכלל לא נכונה לו- להיות עם כל ילדיה בכפיפה אחת: צווחים, קופצים, מושכים זה בפאותיו המסולסלות של זה ולספור את הימים עד שתוציא את רחמה לחל"ת.
אחרי לילה נדוד היטב, כשקרני שמש ראשונות דגדגו קלושות בטבורה של מאה שערים, הבינה שורה ביילא כי ימות העולם ויתפגר, היא - לא נכנעת!
שורה ביילא - חיה את העולם המופלא שברא הקדוש ברוך הוא- בחוץ!
אחרי סיום פרק התהילים היומי שלה על ג'וני, נהג האוטובוס הערבי שחלה קשות בקורונה, חבל עליו, הוא נשמע איש משפחה טוב והגון, התנצנץ רעיון שובב בלבה: היא הולכת להידבק בכוח.
ויש לה אפילו סימוכין משמים לכך, ריבונו של עולם בכבודו ובעצמו חס עליה ומילא את בתי המלונות בחולים חרדים לרוב.
רווקי ורווקות ישראל משוועים לעזרתה, הלובי גדול ויש בו מספיק מקום לפגישות ואפילו בונוס- יוכלו הנער והנערה לשבת קרוב זה לזו, שני מטר- החוק קובע! היא שקלה לשתף את ברוכי בתכניתה, אך ויתרה כהרף עין. לא יזיק שילדיה ירבו בתפילות על אימם החולה, שכן אם ידעו שעשתה זאת בכוונה, אולי לא יעשו זאת מכל הלב.
ראשית כל - חישבה צעדיה, יש להידבק.
באשמורת הבוקר התעוררה וטופפה צעדיה לצירה מורגנשטרן השכנה שנמצאת בבידוד כבר שבוע. אמנם בימות החול אין המשפחות מרבות לשוחח זו עם זו. צירה מטפלת גם בחולים גברים בתוקף תפקידה כאחות בקופת חולים, ובעלה שימען המאעכר-כל היום יש לו בלוטוס' על הראש, אך מי יודע אם לא לעת כזאת הגיעה למלכות.
צירה פותחת את הדלת לכדי סדק צר ועיניה אדומות.
'שורה ביילא, אני בבידוד ועם חום' לוחשת צרודות
'וואס?' צוהלת שורה ביילא 'מה את אומרת?' והקרוקס שלה כבר ננעץ בדלת.
'אני חולה בקורונה! לא להתקרב!' מזדעקת צירה אבל שורה ביילא דוהרת בעקבותיה, חוטפת את יד השכנה ומניחה על מצחה.
'תבדקי אם יש לי חום'.
'אין...אין לך חום' מגמגמת צירה ומחשבת להתפלץ.
עודה מחשבת ושורה ביילא כבר יוצאת מפתח ביתה ועיניה בוהקות בשמחה.
כשברוכי מתעוררת מבכי הילדים, פתק מחכה ליד המיטה:
'זיסע קינדערלאך, אני חשה בתסמיני חולי, יצאתי להיבדק, התפללו עלי'.
אמא שלהם. חולה. בקורונה.
געוואלד!
בית המלון 'פרימה' שבגאולה שוקק ושורה ביילא רוחשת בלובי כמנחה על מחבת. כבר הספיקה לספור כעשרים בחורי חמד ועשרות נערות טובות מראה. לובי יש, שידוכים יש, וארוחת הצהריים- מלוא הסיר פתיתים ורוטב גזר מתוק- מעוררת תאבון.
שורה ביילא נוחתת בשולחן. אף זב חוטם לא מושך בחלוקה, שלוימהל'ה לא מעצבן בגמיעות המרק, שקט.
בלילות היא מזווגת את זיווגיה יפה יפה.
אבריימל והדסה בשעה שמונה בלובי בשולחן הימני. חיים לוי-שבאבניק ושרי שפירא- חולת צליאק- בתשע בשולחן השמאלי. הבת של פרידמן והבן של רבינסקי במרכזי. גיבן לפיסחת, יתום לבת גרושים, למדן לצנועה ומלאה לשפה שסועה נעבאך. יומן השדכנית של שורה ביילא מתמלא בקוים, חיצים, מרכאות וסימנים - מעשה שדכנים חשובים, והשידוכים נורים תחת ידיה משל היו רימוני ההלם של הציוינים בכיכר השבת.
שמונה ימים, שלושה שידוכים, אלף דאלאר ואחד אלוקינו שבשמים ובארץ.
באותה שעה ממש, מעתירים רחובות מאה שערים בתפילה על השדכנית מרת שורה ביילא שזכות שידוכיה הרבים יעלו בפני בית דין של מעלה ויזכו אותה ברפואה שלימה.
שורה ביילא מצטרפת לתפילות. שתהיה בריאה היא ובני ביתה, ששידוכיה יעלו יפה. שלא ייגמרו הביצים בבית מלון, כבר התרגלה לחביתה חמה כל בוקר. פה תופין, שם מגדנה, מאפה נאמן באמצע השבוע.. יקשה עליה, רבונו של עולם, להסתפק בלחם עם גבינה וזיתים כמו בבית.
כריסה הולכת ותופחת כבצק של הפרשת חלה, עוגות השיש של פרימה נהדרות, המינוס בבנק מצטמק ויפה לו, זכויותיה בשמים על הקמת בתים בישראל עולות מעלה עד כיסא הכבוד. ושלוימהל'ה וברוכי מפליאים לעשות בניהול הבית ואף מגיעים ככל הנראה לתוצאות טובות יותר מבעבר!
א מענטש' מתכנן תכניות וריבונו של עולם מצחקק -
נגיף הקורוענא מתחיל לסגת ועם כל חולה שמחלים, מחסיר ליבה עוד פעימה. המיטה המפנקת איבדה את קסמה, פשטידת הקישואים מעוררת בה בחילה.
החום ממאמן לעלות אך קוצר הנשימה מופיע, חוש הטעם אבד כשמנות הפתיתים החלו לחזור על עצמן והידיעה כי הגיע זמן השיבה הביתה מעיבה על ליבה.
מילא הייתה חוזרת לרחובות השכונה. נו שוין. אך לחזור לביתה? לפטפט עם שכנותיה עטויית מסכה מהמרפסת? איך תעדכן את רייזל שהומינר פשטו רגל- כששלושה בניינים מפרידים ביניהן?
פשטה שורה ביילא על ספר התהילים וקרעה את השמיים בתפילות.
והנה לעת ערב, בזמן שהתענגה במקלחת על השמפו של המלון (אפשר בפעם האחרונה, הרהרה בתוגה) שמע הקדוש ברוך הוא את תפילתה ובמוחה נצנץ רעיון!
מיד הציעה את שירותיה לאלכס רב הטבחים כמשגיחת כשרות לשעת חירום מטעם העדה החרדית.
כך תוכל להמשיך לבחוש גם בקדירת השידוכים של עם ישראל וגם בקדירת הצימעס!
לשלוימל'ה כמובן לא תספר שהיא בריאה כשור, שהרי לא יזיק אם במאה שערים ימשיכו להתפלל עליה עוד קצת וכך תוכל לגנוב עוד מספר ימים במלון.
כך מצאה את עצמה שורה ביילא עובדת חיונית- בודקת עלי חסה, מדקדקת בגבעולי שמיר, מוסיפה בחשאי אבקת מרק בטעם עוף לסלט ישראלי, ותוך כדי כל אלה ממשיכה לזווג זיווגים ולפנקס בפנקסה.
ויהי ערב ויהי בוקר, ושורה ביילא עמדה לבצע את שיחת הטלפון השבועית הביתה. היא הקשיבה בלב גואה לצליל החיוג. 'וואס הערצאך?' שאלה בעליצות 'התארגנתם כבר לשאבעס?'. '
'כן מאמע', נשמע קולה הצלול של ברכי מן השפופרת 'יוסלה כבר מסדר את המפה על השולחן' והמשיכה לשוח לפי תומה: 'ומחר כולנו הולכים להפגנה בכיכר השבת נגד הציוינים'
בום!
אן אמת'ער הפגנה!
עם מלא רבנים מעניינים! ציוינים! וסוסים אמיתיים! ובעיקר- המוני בחורי חמד רווקים מונחים סתם כך וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול!!
הפגונה? והיא במלון עם מלאי רווקיה ההולך ומידלדל ?
היה לא תהיה!
מיד ארזה מטלטליה והפליגה במונית ספיישעל למאה שערים.
ובעיתון 'המודיע' של יום ראשון נכתב בשמחה - אחרונת חולי הקורונה במלון פרימה שוחררה לביתה!!