הפסנתרן עומרי מור והסקסופוניסט דניאל זמיר הם שניים מהדמויות המוכרות והמוערכות בג׳אז הישראלי, עם קהל מעריצים בכל רחבי העולם. ביום חמישי (25.6.20) בשעה 21:00 הם יעלו על במת הצוללת הצהובה למופע דואט, שגם ישודר בפעם הראשונה בסטרימינג כאן. עם מיטב הג'אז היהודי-חסידי ועד לצלילים אנדלוסים-צפון אפריקאיים. במיוחד לכבוד המאורע, פגשנו אותם לכמה שאלות.
איזה שיר אתם שרים באמבטיה?
דניאל: אלקו של יהודה פוליקר.
עומרי: Ya Rijal של Karim Ziad.
הייתם מוכרים כלייה כדי ללכת להופעה של...?
דניאל: מלך המשיח, וגם זה לא בטוח. אני ג'רמופוב ואוהב את שתי הכליות שלי...
עומרי: מוצרט מאלתר.
מה היתה הפדיחה המוזיקלית הכי גדולה שלכם?
דניאל: היו כמה. כשהופעתי בכנס הג'אז הגדול והחשוב בעולם, ג'אזאהד, בגרמניה, בגלל טיפשות שלי בקריאת השעון שעל ידי (מחוגים...!), במקום לנגן 40 דקות ניגנתי שעה ורבע, דפקתי את כל ההרכבים שהיו אחריי ואת כל הלו"ז של הערב. עד היום לא קראו לי לחזור לשם... מה שכן מאז אני עם שעון דיגיטלי בלבד. פעם גם הופעתי במועדון קטן בישוב תקוע, וכשעשינו את השיר שלי "התקווה" פשוט שכחתי את המילים, נתקעתי לחלוטין, ניסינו כמה פעמים שוב ולא הלך. מביך ברמות. עד היום יש לי חור בלב מזה ובכל הופעה שאני שר את השיר יש רעד של חרדה מהזיכרון של אותה הפדיחה.
עומרי: באחת החזרות שלי עם כמה נגני ג'אז כבדים הם הביאו תווים שלא הצלחתי לקרוא...היה מביך.
לאי בודד הייתם לוקחים (ספר, סרט ואלבום)?
דניאל: סידור, תפילין, הסרט מטריקס והאלבום A Love Supreme של ג'ון קולטריין.
עומרי: התנ"ך, הרומן שלי עם אנני של וודי אלין ואת מיסה בדו מינור של מוצרט בניצוח נוויל מרינר.
בגדול, איזה ילדים הייתם?
דניאל: חנון בבית ספר, בלתי נסבל בבית.
עומרי: שובב.
מהם שלוש ההתמכרויות הכי גדולות שלכם?
דניאל: אהבה, רוחניות ושוקולד.
עומרי: קפה, מוזיקה, שינה.
מי האישה הכי סקסית בעיניכם?
דניאל: עמליה דואק.
עומרי: חברה שלי, גלי.
מה יכול להרוס לכם את היום?
דניאל: להיות חולה או ריב עם המנהל שלי.
עומרי: נזילה או סתימה בבית.
מה יכול לשפר לכם אותו?
דניאל: להתפלל מנחה עם הילדים שלי, לשמוע את שפתותיהם התמימות לוחשות את פסוקי התפילה באמונה תמימה ובמתיקות.
עומרי: טלפון מחבר או הצעה מוזיקלית חדשה לשיתוף פעולה.
על מה אתם חולמים?
דניאל: על גאולת עם ישראל והעולם, שלום עולמי, אהבת חינם בין הבריות, עולם כפי שהוא צריך להיות, בו כל אחד חושב איך לעזור לשני במקום איך לאכול את השני. וכך במקום עולם שבו יש רק בן אדם אחד שבאמת דואג לך, זה עולם שבו יש לך כמה מיליארדים שדואגים לך...
עומרי: על הפחדים שלי...