הנה הם מגיעים: ימי הקיץ, גלי החום הכבדים והשרב.
3 צפייה בגלריה
ביום שאחרי הקורונה
ביום שאחרי הקורונה
העם דורש צל
(צילום: shutterstock)
כל אלה הופכים את ההליכה וההתניידות הרגלית בתוך הערים בארצנו הקטנה והצפופה למשימה קשה, לעיתים כמעט מסכנת חיים. וכל זה כתוצאה של תכנון הערים בישראל, שדוחק זה עשורים את הולך הרגל למקום משני של יצור בלתי רצוי, חסר ערך כלכלי ואפילו מטרד.
מדוע להשקיע במדרכות רחבות ומלאות צל עצים כאשר כדאי יותר כלכלית להגדיל את המרחב למכוניות פרטיות? מדוע לאפשר לאנשים לטייל להנאתם ברחובות מוריקים כאשר כדאי כמה שיותר מהר וביעילות לנתב אותם לעבר הקניון העירוני הממוזג?
קראו גם:
התוצאה היא עגומה. רחובות שוממים מבני אדם, מאימהות ואבות המטיילים להנאתם בנחת בעגלות עם ילדים, ממפגשים עם חברים. נעלמה התחושה של קהילתיות ועימה ההנאה מטיול מרגיע באוויר הפתוח.
3 צפייה בגלריה
כריתת עצים
כריתת עצים
להפסיק את כריתת העצים
(צילום: shutterstock)
משטחי הבטון מתרבים, האספלט צובע את המרחב העירוני בצבע קודר של שחור ואוכלוסיות שלמות, חלשות ביסודן, מודרות ומורחקות מן המרחב הציבורי: נשים, זקנים, בעלי הכנסה נמוכה, בעלי מוגבלויות ועוד. הן אינן יכולות להרשות לעצמן רכב פרטי, כל שכן לשלם את דמי החנייה מרקיעי השחקים. החום הכבד פשוט לא מאפשר להן לצאת החוצה.
שינויי האקלים גרמו כבר לעלייה של 1.4 מעלות צלזיוס בישראל לפי הדו"חות של השירות המטאורולוגי הישראלי.
הטמפרטורות צפויות עוד לעלות בצורה מדאיגה ביותר בשנים הבאות. כל זה מחייב אותנו לחשיבה אחרת על מושג העיר והצל במרחב העירוני ועל החזרת הערים לתושביהן ושחרורן מהרודנות והעריצות של הרכב הפרטי.
3 צפייה בגלריה
אם בוגדים אז נפרדים?
אם בוגדים אז נפרדים?
לערים אין מוטיבציה כלכלית להשקיע ביצירת צל
(צילום: shutterstock)
אז מה צריך לעשות כדי לשנות את המצב?
לצמצם כניסת רכבים למרכזי הערים ואף למנוע אותה לחלוטין היכן שניתן.
להרחיב מדרכות ולסלול שבילים לאופניים וקורקינטים.
לנטוע עצים בצורה שתאפשר להם לצמוח ולגדול ובכמה שפחות השקיה, עם גומות גדולות.
להפסיק את כריתת העצים המאסיבית המתרחשת בישראל כל שנה בהיקפים מדאיגים של עשרות אלפי עצים.
ידוע שעצים מצמצמים את "אפקט אי החום העירוני" ומורידים משמעותית את הטמפרטורה בערים. את כל זה יש ללוות בהסברה מתמשכת לתושבים שלעיתים מתלוננים על "לכלוך" מעלי העצים מצד הרשויות הרלבנטיות בדבר חשיבות העצים במרחב הציבורי.
הגיע הזמן להסתכל מחדש על יחסינו עם הערים בהן אנו מתגוררים. ערים הן קודם כל בית, הן המרחב בו נוצרת קהילה ונבנים יחסי אנוש וחברות. הן המקום המחבר בני אדם, טבע, עצים וחברה. לכן חשוב כל כך לאפשר הליכה רגלית בערים והמפתח לכך הוא צל.
כמה שיותר צל.
העם רוצה צל בעיר!
גדעון בכר, יו"ר עמותת תושבים משפיעים במודיעין, מייסד הקואליציה למודיעין בת קיימא, מומחה לשינויי אקלים, מרצה ופעיל למען הגנת הטבע, האקלים והסביבה