מקצוע נייטרלי כמו מתמטיקה מגויס לצורך תעמולה ושימור הנרטיב הפלסטיני, חומת ההפרדה מפרידה בעצם בין העם הפלסטיני למולדת שאליה הוא משתוקק לשוב, ותל אביב קמה על חורבותיו של כפר פלסטיני. אלה הם רק חלק מממצאיו של מחקר חדש על חומרי הלימוד הפלסטיניים, שפרסם בשבוע שעבר המרכז לחקר מדיניות המזרח התיכון. החוקר, ד"ר ארנון גרוס, חוקר השפה הערבית ומומחה לחינוך פלסטיני, התמקד בהסתה נגד מדינת ישראל והציונות במערכת החינוך הפלסטינית ומצביע על הקצנה שחלה בתכנים.
המשחק החמאסניקי שמשגע את הרשת
נחשו מאיפה המשפט הבא: "משמחת את נפשי זרימת הדם"
"השינויים שכן מצאנו היו במיתוסים חדשים, כמו מיתוס שנבנה סביב גדר ההפרדה ומיתוס חדש על העיר תל אביב, שלפיו תל אביב היא עיר יהודית שקמה על חורבותיו של כפר ערבי", הוא אומר. "בעבר וגם היום, ישראל, כשהיא הוזכרה, תמיד הוצגה כיישות כובשת שיש להיאבק בה ופה לא מצאנו שינוי. הדה־לגיטימציה והדמוניזציה של ישראל נשארו כפי שהיו, ואפשר לראות זאת בשירים שמופיעים בספרי הלימוד, במפות שמציגים בספרי גיאוגרפיה ובדרך שבה מוצגים היהודים בשיעורי הלאום וההיסטוריה".
הספרים שגרוס בחן השנה היו ספרים חדשים שנכנסו למערכת החינוך או לפחות נכנסו בחלקם. אחד הסיפורים שנכנסו בונים מיתוס חדש סביב גדר ההפרדה. "בעבר היא תוארה בספרי הלימוד כחומה הפוגעת בחופש התנועה של הפלסטינים. השנה היא מקבלת תפקיד נוסף", הוא מסביר.
"בספר לשון לכיתה ד' שיצא באוגוסט האחרון מופיע סיפור על ילדה שמשחקת בחוץ, עד שפתאום היא נתקלת בחומה, ולידה היא פוגשת פרפרים שאומרים לה: 'בואי נעוף מעל החומה', והיא עפה איתם, והיא רואה הר יפה ועמק יפה מלא שדות, או במילים אחרות היא רואה את עמק יזרעאל ואת הר הכרמל, וכשהיא חוזרת הביתה לבסוף היא אומרת: 'אנחנו עוד נשוב לשם'. במילים אחרות: החומה הזו מפרידה גם את העם הפלסטיני מהשטחים שהם עזבו ב־48'".
תל אביב? 'תל אל רביע'
דוגמה נוספת להקצנה בספרי הלימוד שעליה מצביע ד"ר גרוס היא היחס החדש לעיר תל אביב. "שמה של העיר מעולם לא הופיע בספרי הלימוד הפלסטיניים לא בצורתו היהודית ולא בצורתו הערבית", אומר ד"ר גרוס. "בספרים החדשים שיצאו השנה העיר תל אביב הופיעה בפעם הראשונה והיא מוזכרת בשם הערבי שלה 'תל אל רביע'.
הדוגמה הזו לקוחה מספר מתמטיקה ומעבר לכך לא היתה התייחסות לעיר בספרי הלימוד. אבל זו יכולה להיות התחלה של בניית נרטיב חדש, שלפיו תל אביב היא עיר שנבנתה על חורבותיו של כפר פלסטיני שהיה במקום, ואת הנרטיב הזה אפשר למצוא בקלות בחיפוש באינטרנט באתר 'רשת פלסטין לדו־שיח', שם מופיעות תמונות של העיר תחת הכותרת 'תמונות העיר תל אל רביע הפלסטינית', ובסמוך נאמר שם שהעיר היא בעצם עיר פלסטינית כבושה השוכנת לחוף הים התיכון ומצוין שהיא נכבשה ב־1948".
אפילו המתמטיקה גויסה
במחקרו בחן ד"ר גרוס את כל ספרי הלימוד בכל המקצועות הנלמדים בבתי הספר של הרשות הפלסטינית, כמו לשון, חינוך לאומי, גיאוגרפיה, היסטוריה ואזרחות. אולם אפילו הוא הופתע מאוד לגלות שדווקא מקצוע נייטרלי מאוד לכאורה כמו מתמטיקה משמש כלי בבניית הנרטיב הפלסטיני וממלא תפקיד במלחמה על התודעה.
"רק השנה התחלנו לבחון גם את ספרי המתמטיקה של מערכת החינוך הפלסטינית, והאמת שהופתעתי", הוא אומר ומסביר: "לדוגמה, בשיעור מתמטיקה לכיתה ג' התלמידים נדרשים לענות על מטלה. בראשיתה הם מקבלים נתון: ישראל הרסה 396 כפרים ערבים. לאחר מכן הם נדרשים לענות על מספר שאלות, כמו לאן גורשו הפלסטינים, ולציין את שמו של אחד הכפרים שנהרסו, ורק אז מגיעות השאלות שקשורות למתמטיקה".
במטלה נוספת מספר מתמטיקה חדש לכיתה ד' מוצגת בפני התלמידים טבלה שבה מצוין מספר תושבי פלסטין בשנת 2015 על פי המרכז הפלסטיני לסטטיסטיקה. התושבים מפולחים לפי אזורים - הגדה המערבית, מדינות זרות, מדינות ערב ו'השטחים שנכבשו בשנת 1948', והתלמידים נדרשים לארגן את הטבלה לפי סדר יורד של מספר התושבים.
"שים לב כיצד הם נמנעים מהביטוי שטח ישראל", אומר ד"ר גרוס, "וזה לא המקרה היחיד שבו נמנעים מלהזכיר את ישראל בספרי הלימוד. למשל בספר המשויך למקצוע 'חינוך לאומי' משנת 2014, ערביי ישראל נקראים הפלסטינים של הפנים (ישראל בגבולות שמלפני 1967) ונמנעים משימוש במילה ישראל".
ד"ר ארנון גרוס חוקר את ספרי הלימוד הפלסטיניים כבר מתחילת שנות האלפיים, ולאורך כל התקופה הבחין בשינויים שחלו ובמיתוסים שנבנו. "בכל תקופה נבנים מיתוסים חדשים. למשל, עד שנת 2001 קבר רחל נקרא 'קבר רחל'. מאותה שנה הוא הפך למסגד 'בילאל אבן רבאח'", הוא מציין. "מאורעות תרפ"ט לדוגמה מוצגים בפני התלמיד כהתקוממות אלבוראק, שמו הערבי של הכותל המערבי, שהחלה במחאה על ניסיונות היהודים לה
